יחיאל לוי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1420/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין המערער: יחיאל לוי נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, מיום 9.1.2000 בת"פ 40157/99 שניתן על-ידי כבוד השופט ע' מודריק תאריך הישיבה: ב' בסיון התש"ס (5.6.2000) בשם המערער: עו"ד ארי שמאי בשם המשיב: עו"ד אורלי מור-אל בשם שירות המבחן: גב' רבקה פרייברג פ ס ק - ד י ן המשיבה איננה נדרשת להשיב על הערעור. המערער הורשע על יסוד הודאתו בעובדות של כתב האישום המתוקן בעבירה של התעללות בקטין לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, ומשהורשע כאמור גזר עליו בית המשפט המחוזי 18 חודשי מאסר, מחציתם לריצוי בפועל. על-פי העובדות, בהן הודה המערער ושעל יסודן הורשע בדין, היכה המערער את ילדו הבכור החל מהיותו כבן 6 ובמשך חמש שנים בהזדמנויות רבות, תוך שהשתמש לא רק בידיו אלא גם בנעל בית וגם בעט בקטין. באחד המקרים, כשהקטין היה כבן 7, כלא אותו המערער בחדר האמבטיה בדירה וגם היכה אותו בנעל בית. הסניגור קיווה לשכנענו שהעונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער הוא חמור במידה המצדיקה את התערבותנו. אנו סבורים כי העונש רחוק מלהיות חמור. המדובר איננו בכשלון חד-פעמי אלא בהתנהגות מתמשכת על פני שנים. אין בעינינו כל משקל לעובדה שהמערער לא תקף ילדים אחרים שלו (המערער הוא אב לשמונה). כן יצוין שלעבירות היו גם השלכות מזיקות על מצבו הנפשי של הילד. יצוין שגם משהועמד לדין, בפגישותיו עם קצינת המבחן, התגלה המערער כמי שאיננו נוטל אחריות אמיתית למעשיו ושולל קיומה של בעייתיות כלשהי בהתנהגותו. על רקע כלל הנסיבות הללו איננו רואים מקום להתערב בגזר הדין. הערעור נדחה. ניתן היום, ב' בסיון תש"ס (5.6.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00014200.F02