הועדה המקומית לתכנון ובניה,יבנה נ. עירית יבנה

פסק-דין בתיק ע"א 1416/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1416/06 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין כבוד השופט נ' הנדל המערערת: הוועדה המקומית לתכנון ובניה,יבנה נ ג ד המשיבים: 1. עירית יבנה 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. קרן נחום (פורמלית) ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.1.06 בת.א. 2253/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ע' ברון תאריך הישיבה: י' בניסן התשע"א (14.04.11) בשם המערערת: עו"ד שמחה זילברמן; עו"ד איתן בראש בשם המשיבה 1: עו"ד רן יגנס; עו"ד דרור ענתבי בשם המשיבות 3-2: עו"ד אייל בר-אליעזר; עו"ד איתן ברקוביץ' פסק-דין המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין: 1. זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' ברון) שדחה הודעת צד ג' ששלחה המערערת למשיבה 2, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: כלל). את עיקרי העובדות פירטנו כבר בפסק דיננו שניתן ברע"א 1084/06 ובע"א 3004/10. ביום 4.1.1988 העניקה המערערת לבעלה המנוח של המשיבה 3 (להלן: המנוח) היתר לבנות בית מסחר לחומרי בנין במקרקעין שברשותו, ובהתאם לו ביצע המנוח עבודות בניה במקרקעין. בהמשך נתגלה כי היתר הבניה היה בלתי חוקי שכן תוכנית בניין העיר ייעדה את השטח האמור למלאכה ולא למסחר, ובשל כך הורשע המנוח בעבירה של בנייה בלי היתר. לאחר פטירת המנוח, אלמנתו (להלן: נחום) הגישה תביעה אזרחית לפיצויים נגד המשיבה 1 (להלן: העירייה) ונגד המערערת בגין הנפקת היתר בניה בלתי חוקי. המערערת, מצידה, הגישה מספר הודעות צד ג' בין השאר גם נגד כלל שביטחה את העירייה בביטוח אחריות. 2. בפסק דין חלקי שנגע לשאלת האחריות לנזק, קבע בית המשפט המחוזי כי המערערת התרשלה בהוצאת היתר בניה אשר מנוגד להוראות תוכנית בניין העיר, וכן הפרה חובה חקוקה. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי ידחו הודעות צד ג' ששלחה המערערת לצדדים שלישיים. בנוגע לכלל, נקבע כי אמנם תנאיה הכלליים של הפוליסה הגדירו את המבוטח כ"עיריית יבנה (להלן – הרשות), חברות בנות, חברות שלובות, עמותות וגופים משפטיים אחרים הקשורים לרשות ו/או נמצאים בשליטתה המלאה או החלקית ו/או המתוקצבים על ידי הרשות... ו/או עובדים של הנ"ל". ואולם, קבע בית המשפט המחוזי, מפרט ביטוח האחריות המקצועית קובע באופן ספציפי כי ביטוח זה חל רק על "עובדים ו/או אנשי מקצוע אחרים המפעילים ידע ומיומנות מקצועית בקשר עם עבודתם עבור הרשות, בהתאם לרשימת המקצועות המפורטת". לפיכך, נוכח העובדה כי המערערת אינה "עובדת עבור הרשות" ובוודאי אינה כלולה במסגרת "רשימת המקצועות" המפורטת בפוליסה, פסק בית המשפט המחוזי כי אין למערערת כיסוי ביטוחי רלוונטי לעניין אחריותה לנזקי נחום. על כן, דחה בית המשפט המחוזי את ההודעה לצד שלישי ששלחה המערערת לכלל. 3. על פסק דין חלקי זה, הגישה המערערת ערעור בזכות (ע"א 1416/06) וכן בקשת רשות ערעור (רע"א 1084/06). בקשת רשות הערעור נוגעת לקביעה כי המערערת אחראית לנזקיה של נחום, והערעור נוגע לדחיית הודעות צד שלישי ששלחה המערערת. בהחלטתנו מיום 24.3.2008 קבענו כי שני ההליכים יוותרו תלויים ועומדים עד שבית המשפט המחוזי יפסוק פסק-דין סופי בשאלת הנזק. עוד ציינו, כי יש להניח שלאחר ההחלטה בענין הנזק יוגש ערעור בזכות בנושא זה, ושלושת ההליכים יידונו במשותף. ואכן, לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגישה המערערת ערעור נוסף הממוקד בשאלת גובה הנזק (ע"א 3004/10). ביום 25.4.2012 ניתן פסק דיננו שבסיומו נקבע כי "התוצאה היא שיש לדחות את הערעור ואת בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת". בסמוך לאחר מכן, הגישה המערערת בקשה לתיקון כותרת פסק הדין, בטענה כי הוא מתייחס לרע"א 1084/06 ולע"א 3004/10 – שני הליכים הנוגעים לחבותה של המערערת ולגובה הפיצויים שהושתו עליה, אך לא לע"א 1416/06 בו טענה כי חבות נזיקית זו בוטחה על-ידי כלל. נחום הודיעה כי היא אינה מתנגדת לתיקון כותרת פסק הדין, אך כלל והעירייה טענו כי מדובר בהשגה על פסק-דין חלוט בניגוד לעקרון סופיות הדיון. כותרת פסק-הדין תתוקן כמבוקש על-ידי המערערת. כיוון שכך, נייחד התייחסות נפרדת לתיק זה. התוצאה עם זאת היא בעיקרה פועל יוצא של הקביעות הקודמות. 4. המערערת טוענת כי יש לפרש את פוליסת ביטוח האחריות המקצועית על-פי האמור בתנאיו הכלליים של ההסכם בין כלל לעירייה. כאמור, במסגרת חלק כללי זה הוגדרו גופים משפטיים הנמצאים בשליטת העירייה כמבוטחים, ולטענת המערערת, היא נכללת בהגדרה זו. אשר להגדרה הפרטנית המופיעה בפוליסת ביטוח האחריות המקצועית, סברה המערערת כי יש לפרשה לנוכח ההגדרה הרחבה המופיעה בתנאיו הכלליים של החוזה, ולקבוע כי גם היא חלה על כל הגופים הנמצאים בשליטת העירייה. עוד טענה המערערת כי אין לייחס למנסח החוזה ניסוח מדויק, ויש להניח כי הגבלת פוליסת האחריות המקצועית ל"עבודה עבור הרשות" כוללת גם עבודה עבור מבוטחים אחרים שאינם הרשות עצמה. פרשנות זו מסתברת, לשיטת המערערת, מן התכליות הסובייקטיביות והאובייקטיביות של הפוליסה וכן מעקרון תום הלב. 5. כלל, מצידה, טענה כי פרשנות המערערת לחוזה הביטוח אינה סבירה. לשיטתה, חוזה הביטוח כולל מספר פרקים, ויש להניח כי הצדדים הסכימו כי תנאים ספציפיים שנקבעו בפרק מסוים, גוברים על תנאיו הכלליים של החוזה. על כן, סבורה הייתה כלל כי בכל הקשור לביטוח האחריות המקצועית, אין רלוונטיות להגדרה הרחבה של "מבוטח" כפי שהיא קבועה בתנאיו הכלליים של חוזה הביטוח, שכן המבוטחים בביטוח זה הוגדרו באופן מצומצם יותר. לשיטת כלל, יש ליתן תוקף להסכמתם המפורשת של הצדדים לצמצם את היקף ביטוח האחריות המקצועית, ואין להתעלם מנוסחה המפורש של הפוליסה בעניין זה. כלל גם ציינה כי העירייה היא זו שניסחה את הפוליסה, במסגרת מכרז שערכה בין חברות הביטוח, ועל כן יש להחיל כנגדה את הכלל בדבר "פרשנות כנגד המנסח". 6. דין הערעור כאמור להידחות. חוזה הביטוח שכרתה כלל עם העירייה כולל מספר פרקים ובהם – ביטוח רכוש, ביטוח אחריות חוקית כלפי הציבור וחבות מעבידים. בראש כל אלו מצוי פרק שכותרתו היא "תנאים כלליים למכרז ביטוחים" (להלן: הפרק הכללי), ובו מוגדרים תנאים הנוגעים לכל סוגי הביטוח השונים. כך למשל, נקבעה בפרק הכללי תקופת הביטוח, הוגדרו זכויות השיבוב של חברת הביטוח והוגדר שער החליפין להמרת סכומים דולריים לשקלים. אחד הסעיפים המופיע בפרק הכללי קובע הגדרה רחבה של זהות המבוטחים, ונדמה כי אין חולק שהגדרה זו כוללת אף את המערערת. אלא שהפרק הנוגע לביטוח אחריות מקצועית, שהוא הרלוונטי לענייננו, קובע כי "האנשים בגינם נערך הביטוח" הם עובדים המפעילים ידע ומיומנות מקצועית "בקשר עם עבודתם עבור הרשות, בהתאם לרשימת המקצועות המפורטת". אין ספק כי המערערת היא גוף נפרד מן הרשות, שהוגדרה בחוזה כעיריית יבנה, ובוודאי שאינה כלולה ברשימת המקצועות. רשימה זו מונה רופאים, אחיות, פסיכולוגים ובעלי מקצוע נוספים, אך לא את המערערת ועובדיה. על כן, אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתמע מלשון החוזה, מורה כי הם התכוונו לצמצמם את היקף הכיסוי הביטוחי בכל הנוגע לביטוח האחריות המקצועית, ולהחילו רק על קבוצה מצומצמת של מבוטחים. אלמלא יפורש החוזה כך, לא תהיה כל משמעות לרשימת המקצועות המופיעה בחוזה, ולהגדרה הנפרדת של ציבור המבוטחים כפי שהוגדרה בפרק ביטוח האחריות המקצועית. לפיכך, כלל לא ביטחה את המערערת בביטוח אחריות מקצועית, ועל כן אין לחייבה לשאת בעלות הפיצוי שחבה המערערת לנחום. בדין קבע איפוא בית המשפט המחוזי את אשר קבע ודין הערעור, לפיכך, היה להידחות. אין צו להוצאות נוספות מעבר לאלו שנקבעו בפסק דיננו ברע"א 1084/06 וע"א 3004/10. המשנה-לנשיא (בדימ') הנשיא א' גרוניס: אני מסכים. ה נ ש י א השופט נ' הנדל: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה-לנשיא (בדימ') א' ריבלין. ניתן היום, כ"ט בסיוון התשע"ב (19.6.2012). ה נ ש י א המשנה-לנשיא (בדימ') ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06014160_P23.doc גח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il