אושרי גבריאלי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1414/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1414/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער: אושרי גבריאלי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30/12/2007 בת"פ 5180/06 שניתן על ידי כבוד השופט מ' פינקלשטיין תאריך הישיבה: א' באלול התשס"ח (01.09.08) בשם המערער: עו"ד משה מרוז בשם המשיבה : עו"ד קרשן בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט פינקלשטיין), לאחר משפט הוכחות, בעבירה של הריגה ואי ציות לרמזור אדום, וזוכה משתי עבירות אחרות. הארוע נשוא ההרשעה ארע ביום 6.5.06, בשעת בוקר מוקדמת, לאחר שהמערער וחבריו, ובהם שלומי מיארה ז"ל (להלן-המנוח), יצאו ממועדון לילה בקבוץ יגור בדרכם בחזרה לבתיהם. הם נסעו ברכב בו נהג המערער, כאשר המנוח ישב לצד הנהג, ואילו במושב האחורי ישבו שניים אחרים. לאחר נסיעה קצרה, הגיע המערער לצומת יגור, ונכנס אליה במהירות של 60-80 קמ"ש, בלא שהאט את מהירות נסיעתו. אור הרמזור בצומת אותה עת היה אדום. רכבו של המערער פגע ברכב פרטי שהגיע מימינו, כשאור הרמזור בכוון נסיעתו של אותו רכב היה ירוק. רכבו של המערער התנגש ברכב שבא מימין ונגרמה תאונה קטלנית בה נהרג המנוח, ונפצעו שניים מנוסעי הרכב השני, וכן נפצעו המערער עצמו, ושני החברים הנוספים שנסעו ברכבו. 2. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 33 חודשי מאסר בפועל לריצוי במצטבר לאחר שיסיים את ריצוי עונש המאסר אותו ריצה אותה עת. כן גזר עליו עונש מאסר על תנאי, פסילת רשיון למשך 15 שנה, ופסילת רשיון על תנאי. בגוזרו את הדין, התייחס בית המשפט בפירוט רב, בעומק וברגישות למכלול ההיבטים המקרינים על הפרשה הטרגית שארעה. הוא התייחס, בראש וראשונה, לחומרתן של העבירות ולתוצאתן הקטלנית כלפי המנוח, ולפגיעתן הקשה בחמישה אנשים נוספים, וביניהם המערער עצמו. הוא עמד על רשלנותו של המערער שהיתה בדרגה גבוהה, ועל הצורך להחמיר בענישה לאור ריבוי תאונות הדרכים והקטל בכבישים שהפכו לתופעה המצריכה התמודדות מערכתית בעדיפות עליונה בחברה הישראלית. הוא הדגיש את החומרה המיוחדת המתלווה לתאונות קטלניות שארעו על רקע נהיגה בפזיזות הכורכת עמה יסוד נפשי של מודעות לסכנה ולקיום הסתברות לאפשרות הגרימה לתוצאה הקטלנית בעקבות נהיגה כזו. מעבר בצומת ברמזור אדום כרוך בנטילת סיכון ביודעין לחיי אדם, שלעיתים מתממש, והוא מחייב ענישה חמורה. עוד ציין בית המשפט, כי למערער עבר פלילי וכן עבר תעבורתי רציני, והוא ריצה עונש מאסר בעבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בעת מתן גזר הדין בהליך זה. בכל אלה, יש משום היבטים לחומרה. עם זאת, בית המשפט נתן משקל מסוים גם לנסיבות האישיות למערער, ובהן – נסיבות חייו המשפחתיות הקשות, והסבל הרב שנגרם לו עקב התאונה הן במובן הפיסי והן במובן הנפשי. הוא התחשב בתכונות האופי החיוביות של המערער, כפי שעלו מדברי עדי האופי שהעידו, וייחס משקל להבעת הצער הכנה שהביע. בית המשפט ציין כי בהטלת העונש הוא אינו ממצה את הדין, וכי התחשב במידה מסוימת בכך שהמערער מרצה עונש מאסר בגין עבירה אחרת, אף כי לא הורה על חפיפת העונשים. 3. בערעורו על חומרת העונש, הדגיש הסניגור את הטרגדיה הקשה שפקדה את המערער סביב הארוע הטרגי שבו נהרג המנוח, שהיה חברו הטוב של המערער, וכי הוא עצמו נפצע קשה באותה תאונה. הוא ביקש לתת משקל גם לעובדה כי מדובר בעבירה המתרחשת כהרף-עין, עקב חוסר תשומת לב רגעית ואין להסיק מבצועה חוסר נורמטיביות של אדם. את הרשעותיו הקודמות של המערער הסביר הסניגור על רקע נסיבות חייו הקשות, וציין את מאמציו הניכרים לשיקום, ואת תיפקודו הטוב בכלא. הסניגור טען כי על רקע פוטנציאל השיקום של המערער, ושאר נסיבות הענין, ראוי היה, למצער, להורות על חפיפה, ולו חלקית, של עונש המאסר שנגזר לעונש המאסר אותו ריצה המערער בעת מתן גזר הדין. גם הטלת 15 שנות פסילה של רשיון נהיגה מבטאת בחומרת-יתר, הראויה להקלה. 4. המדינה טענה כי אין מקום להתערב בעונש. לדבריה, מדובר בעבירת הריגה הכרוכה באדישות לחיי אדם, שבוצעה בידי אדם בעל עבר פלילי ותעבורתי נכבד. לא ניתנה המלצה שיקומית מטעם שירות המבחן. לעמדת המדינה, בית המשפט נתן משקל בענישה לכל הנסיבות המקילות, ואיזן כראוי בין הנימוקים לקולא ולחומרה; אין לומר כי העונש חמור מדי. 5. שירות המבחן הודיע כי המערער נמצא באגף נקי מסמים, סיים קבוצת טיפול בתחום האלימות, ומבקש להמשיך טיפול בקבוצה נוספת שחבריה הורשעו בעבירות דומות. כן צויין, כי המערער מראה כיום מוטיבציה לשינוי, ונכונות לטיפול. עם זאת, שירות המבחן נמנע ממתן המלצה שיקומית בעניינו של המערער. 6. נסיבות העבירות בהן הורשע המערער הן קשות ומרות. נהיגתו הפזיזה במכונית בה נסעו עוד מספר נוסעים כשהוא נכנס לצומת תנועה ברמזור אדום, הביאה לתאונה קשה, בה נהרג אדם, ונפצעו חמישה בני אדם. אין הסבר מקל כלשהו להתרחשות התאונה, מלבד ההסבר המתבקש מנסיבות הענין, לפיו המערער נהג את המכונית תוך יחס של פזיזות לחיי אדם, ולדאבון לב, הביא בהתנהגותו הפלילית לקיפוח חיים ולפציעה קשה של מספר אנשים, והוא ביניהם. קשה להגזים בהתייחסות לחומרתן של עבירות נהיגה בכביש, המביאות עימן, עקב נהיגה פזיזה, פגיעות בנפש ובגוף מסוג זה. חומרתן של עבירות אלה נובעת בראש וראשונה מנסיבות הארועים עצמם. אולם היא מקבלת מישנה עוצמה נוכח התופעה הרחבה של עבריינות הנהיגה בכבישים, התובעת קרבנות כה רבים בכבישי ישראל. תופעה זו מחייבת, כענין שבמדיניות, גישה עונשית מחמירה, פרי אמונה כי לענישה מכבידה עשוי להתלוות, עם הזמן, מסר הרתעתי אפקטיבי, אשר יהא בו כדי להשפיע על דרכי הנהיגה של נהגי ישראל, ועל האמצעים הננקטים על ידם כדי להבטיח את שלומם של הולכי רגל ונוסעים מפני פגיעת כלי רכב בכביש. כבר נאמר לא אחת, כי לנקיטת יד עונשית מחמירה יש השפעה מרתיעה על נהגים בכביש, ויש בה כדי לתרום להטמעת התודעה בדבר חובתו הבסיסית של כל נהג להגן על שלום הציבור בנהיגתו בכביש. על בתי המשפט להדגיש בענישה הולמת את ערך חיי האדם, ואת הכבוד והקדושה בהם יש להתייחס לשלמות גופו ובריאותו של הזולת. על מערכת המשפט לתרום את חלקה למאבק בתאונות הדרכים, בין היתר באמצעות ענישה אפקטיבית, אשר תראה לנגד עיניה לא רק את הנאשם הקונקרטי המופיע לפניה, אלא גם את צורכי המערכת כולה, המחוייבת בקידום הערכים החברתיים, המניחים את חיי האדם ושלמות גופו בראש סדר העדיפויות הפרטי והלאומי, ומיישמת אותם, הלכה למעשה, בענישה הולמת במקרה של הפרתם (ע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4) 3911). 7. במקרה זה, מדובר בתאונה קשה ביותר שתבעה חיי אדם וקרבנות פציעה קשה. לכניסתו של המערער לצומת באור אדום כשעמו נוסעים נוספים נתלוותה מודעות לסכנה הטבעית לחיי אדם הטמונה בנהיגה כזו. להתנהגות זו של המערער לא מתלוות נסיבות מקילות מיוחדות. מקרה זה מחייב, אפוא, גישה מחמירה ומרתיעה, כחלק ממדיניות הענישה הראויה. יתר על כן, המערער גם אינו יכול לטעון ל"נורמטיביות" קודמת, המאפיינת במקרים רבים נאשמים בתאונות דרכים קטלניות, שכן על כתפיו רובצות הרשעות קודמות, לא קלות, הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי, והוא אף ריצה עונש מאסר בגין עבירה קודמת בה בעת שנגזר עליו העונש בהליך זה. בית המשפט נתן משקל יחסי ראוי לנסיבות המקילות, ושיקלל בצורה נאותה את ההיבטים לחומרה ולקולא. 8. סיכומו של דבר – אין מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער בקפידה ובזהירות רבה, משהוא אינו מופרז כלל ועיקר במכלול נסיבות הענין. לאור כל האמור, הערעור נדחה. ניתן היום, ז' בחשון תשס"ט (5.11.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08014140_R04.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il