ע"א 1411-21
טרם נותח

פלוני נ. פלוני

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון ע"א 1411/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מיום 13.2.2021 אשר ניתנה על-ידי כב' השופטת נ' רוסמן גליס בתלה"מ 5349-02-19 בשם המערער: עו"ד מיכל מוזס פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת נ' רוסמן גליס) מיום 13.2.2021 בתלה"מ 5349-02-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער והמשיבה הם הורים לשני קטינים, ומנהלים ביניהם הליך משפטי שעניינו – חובת המערער לשלם מזונות עבור ילדיו. המערער טען לאורך ההליך כי הוא פטור מתשלום מזונות, ולמצער כי יש להעמיד את דמי המזונות על סכומים מזעריים. זאת, לטענתו, מאחר שהמשיבה "גנבה" את זרעו. בקדם משפט שהתקיים ביום 27.6.2019 שיקף בית המשפט למערער את המצב המשפטי שלפיו טענה ל"הורות כפויה" אינה פוטרת מחובות כלפי הקטינים עצמם, והציע לצדדים הסדר פשרה, שפורט בפרוטוקול לבקשת הצדדים. בית המשפט הדגיש כי ההצעה היא בהתאם לנסיבות הידועות באותה העת, והיא אינה גורעת מזכותם של הצדדים לדחות אותה ולנהל את ההליך. המערער דחה את הצעת בית המשפט ולפיכך הוגשו תצהירי עדות והתקיימו דיוני הוכחות בתיק. ביום 24.1.2021 התקיים דיון הוכחות שבו נחקרו המערער וכן עדים מטעמו בחקירה נגדית. כעולה מפרוטוקול הדיון, בעת חקירת העדים מטעמו התפרץ המערער לחקירת ב"כ המשיבה והפריע מספר פעמים לקיום החקירה. בעקבות זאת, הפסיק בית המשפט את החקירות והורה כי לא תתקיים חקירה חוזרת, ובאחת מהחקירות אף הורה על הוצאת המערער מהאולם מאחר שסבר שהמערער מתערב בתשובות העד. לאחר שבית המשפט הפסיק חקירה של אחת העדות, וקבע שלא תתקיים חקירה חוזרת בשל התפרצות המערער לעדותה, ביקשה ב"כ המערער בעל-פה את פסילת המותב והעלתה טענות הנוגעות "לניהול ההליך וחד הצדדיות שבו נוהל הליך". עוד ביקשה ב"כ המערער שהות להגשת בקשת פסלות מנומקת. ביום 26.1.2021 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, בטענה כי פרוטוקול הדיון מיום 24.1.2021 אינו "משקף נאמנה את מה שקרה בדיון". לטענת המערער, בית המשפט השמיט חלקים רבים מהפרוטוקול ובין היתר, חלקים שבהם "איים" על המערער שיפגע ביכולתו להגיש תביעה בגין "גניבת" זרע אם לא יקבל את ההסדר שבית המשפט מציע, וכן חלקים שבהם שאל את העדים שאלות מטעמו. עוד טען המערער כי בית המשפט נהג "בחד צדדיות באופן מובהק" בהחלטות הדיוניות שקיבל בעניין חקירת העדים, כמו גם בשאלות שהפנה בעצמו לעדים. המערער השיג על כך שבית המשפט קבע שהוא "התפרץ" לעדויות שנשמעו, וטען כי ההחלטה שלא לאפשר לבאת-כוחו לערוך חקירה חוזרת בשל כך, היא פגיעה בזכותו ליומו בבית המשפט. המערער הוסיף וטען כי "לא רק [ש]'המשחק מכור' אלא בית המשפט עשה פעולות לצד של [המשיבה]". לאחר קבלת תגובת המשיבה שטענה כי דין הבקשה להידחות ותשובת המערער לתגובה, דחה בית המשפט ביום 13.2.2021 את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי מהלך הדיון משתקף היטב בפרוטוקול, וטענות המערער בדבר איומים או השמטות מהפרוטוקול חסרות יסוד. בית המשפט הוסיף והדגיש בהקשר זה כי איש מן הצדדים לא הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול, וציין כי הדרך שבה נהג בהתפרצויות המערער זהה לדרך שבה נהג כאשר ב"כ המשיבה התפרצה לתשובות עדים בדיון הוכחות קודם. בית המשפט הבהיר כי לא "איים" על המערער בנוגע לתביעה עתידית בעניין "גניבת זרע" אלא אך שיקף לו את המצב המשפטי הנוגע להליך הנוכחי – שעוסק במזונות ילדיו, והציע לו לשקול את עמדתו לאחר שנשמעה עדותו. בית המשפט קבע כי לא יעלה על הדעת שצד שאינו מרוצה מהחלטות דיוניות שהתקבלו בעניינו יוכל להביא לפסילת המותב בשל כך, והדגיש כי אין בסיס לטענה שדעתו "ננעלה". נוכח האמור, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות, חייב את המערער בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ש"ח וציין כי בשים לב לטענות המערער ואופן ניסוחן, רק לפנים משורת הדין לא חייב אותו בהוצאות לטובת אוצר המדינה. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 25.2.2021 הגיש המערער בקשה לתיקון הפרוטוקול, אשר נדחתה ביום 9.3.2021. זאת, מאחר שהבקשה הוגשה למעלה מחודש לאחר הדיון, ומשנקבע שלא ניתן לצפות מהצדדים ומבית המשפט לזכור כל מילה שנאמרה בדיון ברמה הנדרשת להכרעה בבקשה שהוגשה. המערער חויב בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך 1,500 ש"ח. מכאן הערעור, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי בית המשפט קמא שגה בכך שדחה את בקשת הפסלות שהגיש. לטענת המערער, בית המשפט קמא ניהל את ההליך באופן המלמד על כך שדעתו "נעולה" ועל כך שהוא נוהג במשוא פנים. המערער מפנה להחלטות שונות שקיבל בית המשפט, ובכללן ההחלטות על הפסקת חקירת עדים בשל התפרצות המערער לתשובותיהם וכן טוען שבית המשפט שאל את העדים שאלות מיוזמתו, שהיו, לפי המערער, "מטעות" או "מגמתיות". המערער טוען כי בית המשפט "מחק החלטות מהפרוטוקול בדיעבד" או לא רשם אותן בזמן אמת. לטענתו, בית המשפט קמא טעה כאשר זקף לחובתו את העובדה שלא הגיש את הבקשה לתיקון פרוטוקול עם בקשת הפסלות, שכן לשיטתו "אין היגיון" בכך ש"שופט אשר יש חשש שייפסל [...] יידרש לתקן את הפרוטוקול באופן שחושף את מחדליו". לטענת המערער בית המשפט קמא אף הפר את חובותיו על פי כללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, בין היתר נוכח הטענה שלא נהג בשוויון כלפי בעלי הדין. לשיטת המערער, צירוף כלל הנסיבות מראה שדעתו של בית המשפט "ננעלה" ויש להורות על פסילתו. ביום 16.3.2021 הגיש המערער בקשה להורות על עיכוב ההליך דלמטה, וזו נדחתה בהחלטתי מיום 17.3.2021. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. בענייננו לא הוכח חשש כאמור, אף לא בדוחק. עיקר טענות המערער מופנות כלפי החלטות דיוניות שונות שקיבל בית המשפט קמא במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 24.1.2021. החלטות דיוניות, כשלעצמן, אינן מקימות עילת פסלות והדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור מתאימים, ולא בהליכי פסלות (ראו: ע"א 1325/21‏ ארזים מערכות צנרת תשתית ובניה בע"מ נ' חכמון גבאי בע"מ, פסקה 4 (22.3.2021)). טענות המערער בדבר השמטות מהפרוטוקול נטענו ללא ביסוס, ובצדק קבע בית המשפט קמא כי היה על המערער להקדים ולהגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול אם ברצונו להעלות בבקשת הפסלות טענות הנסמכות על תיקונים אלה (ראו: ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (20.6.2019)). בחירתו של המערער להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול רק לאחר שבקשת הפסלות מטעמו נדחתה אומרת דרשני. הטענה החמורה שהעלה המערער ולפיה בית המשפט "מחק החלטות מהפרוטוקול בדיעבד", הועלתה לראשונה בשלב הערעור ללא ביסוס כלשהו ומוטב היה על כן כי לא תטען. בית המשפט שיקף למערער את המצב המשפטי בשאלה שעל הפרק, והציע לו לשקול פשרה, בהדגישו כי ההצעה אינה מחייבת והמערער רשאי לנהל את ההליך עד תומו. התנהלותו זו של בית המשפט אין בה כל חריגה מניהול תקין של ההליך והיא אינה מקימה עילת פסלות כלשהי (ראו: ע"א 5609/20 סיסו נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 12 (8.10.2020)). הוא הדין בכך שבית המשפט ראה לנכון במסגרת ניהול ההליך להפנות לעדים שאלות אחדות מטעמו (ראו: ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ ואח' נ' עידו ואח', פסקה 23 (26.11.2020)). בשולי הדברים אציין כי יש להצר מאד על הבחירה להטיח האשמות חסרות בסיס כלפי המותב בדבר הפרת חובות אתיות מצידו כביכול, תוך שימוש בלשון מבזה. ומכל מקום, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה כי לגופם של דברים אין לטענת הפסלות במקרה זה על מה שתסמוך. אשר על כן, הערעור נדחה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ‏י"ז בניסן התשפ"א (‏30.3.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21014110_V03.docx שג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1