חאמד אבו טהא נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1405/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1405/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: חאמד אבו טהא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 23.1.05, בת"פ 921/04, שניתן על ידי כבוד השופטים: ר' יפה-כץ, ו' מרוז, א' ואגו תאריך הישיבה: כ"ד באייר תשס"ה (2.6.2005) בשם המערער: עו"ד מאיר לחן בשם המשיבה: עו"ד מאיד חדד פסק-דין השופט א' א' לוי: באחד מימיו של חודש פברואר 2004, עשתה המתלוננת, קטינה ילידת 1987, עשתה את דרכה לביתה לאחר ביקור בקופת חולים. היא פנתה למערער וביקשה ממנו סיגריה והוא הזמינה לשבת עמו כדי ללגום כוס קפה. המתלוננת נענתה לכך ובהמשך התפתחה ביניהם שיחה במהלכה סיפרה המתלוננת למערער על קשייה ואף על כך שהרהרה באפשרות לשים קץ לחייה. בהמשך, רכש המערער עבור המתלוננת בגדים, והוביל אותה לבית מלון שם שכרו חדר. לטענת המשיבה, ביצע המערער במתלוננת בעת שהיו לבדם מעשים מגונים ללא הסכמתה. בכל אלה הודה המערער בפני בית המשפט המחוזי, אשר הרשיעו בביצוע העבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין. בהמשך, גזר בית המשפט למערער 12 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על-תנאי והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 5,000 ₪. המערער, יליד שנת 1960, הכיר ספק-ילדה ספק-נערה, צעירה ממנו ב-26 שנים, ותוך ידיעה שהיא נמצאת במצוקה נפשית קשה, הוא פיתה אותה וביצע בה את זממו, חרף התנגדותה. זו התנהגות הראויה לכל גינוי ולענישה מחמירה, ולו עקב הצורך להגן על קטינים, ובעיקר אלה שהחיים לא היטיבו עמם, והמחפשים תמיכה או אוזן קשבת. מנקודת השקפה זו אין בעונש שהושת על המערער פן כלשהו של חומרה, ומכאן דעתנו כי לא הוכחה עילה להתערבותו של בית משפט זה. הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום י"ט בסיוון תשס"ה (26.6.2005), עד לשעה 11.00. הערבויות שניתנו תעמודנה בתוקפן עד ליום התייצבותו של המערער כאמור. ניתן היום, כ"ד באייר תשס"ה (2.6.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05014050_O03.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il