פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 140/19

עומר עמאש נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (9 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירות של קשירת קשר, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, פזיזות ורשלנות וניסיון איומים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/08/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 140/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות נשק ואיומים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש (9 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירות של קשירת קשר, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, פזיזות ורשלנות וניסיון איומים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 140/19

עומר עמאש נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (9 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירות של קשירת קשר, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, פזיזות ורשלנות וניסיון איומים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, פזיזות ורשלנות וניסיון איומים, לאחר שתכנן יחד עם קטינים להשליך חפץ נפץ לעבר אטליז. הוא נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון טען כי העונש חמור מדי בהתחשב בכך שלא נגרם נזק. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי המערער היה הדמות המרכזית שגררה קטינים לביצוע העבירה, וכי הפוטנציאל ההרסני של חומר נפץ מחייב ענישה מוחשית ומרתיעה, גם אם לא נגרם נזק בפועל.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים נ' הנדל, נ' סולברג, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עומר עמאש

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער היה הדמות הדומיננטית והמובילה בביצוע העבירות.
  • המערער עירב שני קטינים במעשה.
  • החפץ הכיל חומר נפץ והיה מצויד בפתיל, מה שמעיד על פוטנציאל הרסני.
  • יש להטיל עונש מאסר בפועל כדי להרתיע מפני לקיחת החוק לידיים.
טיעוני ההגנה
  • נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות.
  • לא ברור מהו טיבו המדויק של החפץ.
  • לא נגרמה פגיעה ברכוש או בנפש.
מחלוקות עובדתיות
  • טיב החפץ ששימש לביצוע העבירה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות כתב האישום.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 5857-04-18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי חיפה

תגיות נושא

  • עבירות נשק
  • חומרת העונש
  • קטינים
  • מאסר בפועל

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
9
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 140/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר המערער: עומר עמאש נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 27.11.2018 בת"פ 5857-04-18 שניתן על ידי כבוד השופט א' לוי תאריך הישיבה: כ"ב בתמוז התשע"ט (25.07.2019) בשם המערער: עו"ד וליד גאנם בשם המשיבה: עו"ד אפרת גולדשטיין בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונח לפנינו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער – מאסר בפועל בן תשעה חודשים מאחורי סורג ובריח. כתב האישום ייחס למערער ארבע עבירות: קשירת קשר לביצוע עוון, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, מעשה פזיזות ורשלנות ונסיון איומים. ברקע – קשירת קשר של המערער יחד עם קטין להשלכת חפץ המכיל חומר נפץ לעבר אטליז, לשם איום על בעל האטליז. מכתב האישום המתוקן עולה כי המערער היה הדמות הדומיננטית והמובילה בנסיונות השונים להוציא את התכנית לפועל. בסופו של דבר קטין אחר השליך את החפץ לעבר רכב שחנה ליד האטליז, מבלי שהחפץ הספיק להתפוצץ. הקטין שקשר קשר עם המערער והקטין האחר נמלטו מן המקום, ולאחר מכן חזרו אליו במטרה להעלים את החפץ. 2. הסנגור טען כי נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות, היות שלא ברור מהו טיבו של החפץ ששימש לביצוע העבירה, וכן לא נגרמה פגיעה ברכוש או בנפש. לדברים אלה אכן יש משקל. ברם, בבואנו לבחון את העונש שהוטל בהליך קמא, יש להדגיש כי החפץ הכיל חומר נפיץ והיה מצויד בפתיל. הגם שלא נגרם נזק, המערער הודה בעובדות כתב האישום, לפיהן לא נקט אמצעי זהירות "מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר", כלשון סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שבו הורשע המערער. מכאן ניתן ללמוד על הפוטנציאל ההרסני של הפעלת החפץ, גם אם ישנם חפצים מסוכנים יותר. לכך יש להוסיף כי המערער – כבן 26 ביום ביצוע העבירה – עירב שני קטינים במעשה, והיה הגורם הדוחף והמניע לביצוע העבירה. לכך נוסיף כי קטין אחד נדון לעשרה חודשי מאסר בפועל והשני לשישה חודשי עבודות שירות. המסקנה היא שלא נפלה טעות בגזר דינו של בית משפט קמא. תקופת המאסר אינה ארוכה, והעבירה אינה כזו שמחייבת מתן אפשרות לריצוי עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. נהפוך הוא, דווקא הנסיבות והסיכון שנוצר לציבור ולמתלונן מצדיקים הטלת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ולו לתקופה קצרה יחסית. לא פעם ולא פעמיים אדם לוקח את החוק לידיים ויוצר סכנה ממשית כלפי האחר וכלפי הסביבה האנושית. בית המשפט חייב להודיע, באמצעות הטלת עונשים חמורים ומוחשיים, כי היד הזורקת חומר נפץ "תזכה" ליד הקשה של כללי הענישה. כך, גם אם במקרה הספציפי , ושלא מתוך כוונה, לא נגרם נזק. 3. הערעור נדחה. על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר קישון, ביום 1.9.2019, לא יאוחר מהשעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336. ניתן היום, ‏ז' באב התשע"ט (‏8.8.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19001400_Z05.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il