פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 1399/05

יוסף יוני נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של דרישת נכס באיומים, חבלה חמורה וגניבה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 10/08/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 1399/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על גזר דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של דרישת נכס באיומים, חבלה חמורה וגניבה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 1399/05

יוסף יוני נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של דרישת נכס באיומים, חבלה חמורה וגניבה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירות של דרישת נכס באיומים, חבלה חמורה וגניבה, לאחר שתקפו מתלונן על רקע סכסוך כספי וגרמו לו לשבר באפו ודקירה ברגל. בית המשפט המחוזי גזר על מערער 1 עונש של 36 חודשי מאסר (כולל הפעלת מאסרים מותנים) ועל מערער 2 גזר 24 חודשי מאסר. בערעורם טענו המערערים כי בית המשפט טעה בנתון עובדתי לגבי סכום הכסף שנדרש (1,000 ש"ח במקום 10,000 ש"ח) וכן הדגישו את תהליך השיקום של מערער 1. בית המשפט העליון קבע כי אכן נפלה שגגה בנתון העובדתי, אך אין בכך כדי להצדיק התערבות בעונש, שכן בית המשפט המחוזי איזן נכון בין שיקולי הגמול וההרתעה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, מ' נאור, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יוסף יוני
  • סטקילוב סיטקיל

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • ויקטור פנפילוב

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר משקף את חומרת המעשים
  • יש צורך בהרתעת הרבים מפני נגע האלימות
טיעוני ההגנה
  • טעות עובדתית של בית המשפט המחוזי בנוגע לסכום הכסף שנדרש (1,000 ש"ח במקום 10,000 ש"ח)
  • קיומו של רקע לתקיפה
  • תהליך שיקום שעובר מערער 1
מחלוקות עובדתיות
  • סכום הכסף שנדרש מהמתלונן

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערים בעובדות כתב האישום

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 8143/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
תיקים שאוחדו
  • ע"פ 4886/05

תגיות נושא

  • אלימות
  • חבלה חמורה
  • סחיטה באיומים
  • גניבה
  • ערעור על גזר דין

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
0
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 1399/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1399/05 ע"פ 4886/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בע"פ 1399/05: המערער בע"פ 4886/05: יוסף יוני סטקילוב סיטקיל נ ג ד המשיבה: המשיב 2 בע"פ 1399/05: מדינת ישראל ויקטור פנפילוב ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 24.1.05, בתיק ת"פ 8143/04, שניתן על ידי כבוד השופטת ר' ברקאי תאריך הישיבה: ה' באב תשס"ה (10.8.2005) בשם המערער בע"פ 1399/05: בשם המערער בע"פ 4886/05: עו"ד רות לין, עו"ד טל לויטס עו"ד אביטל מולד בשם המשיבה: בשם המשיב 2 בע"פ 1399/05: עו"ד מאיה חדד בעצמו פסק-דין השופט א' א' לוי: על רקע סכסוך שנתגלע בין המערערים למתלונן, הם דרשו ממנו סכום של 1,000 ש"ח, ומשסירב לשלמו תקפו אותו, גרמו לו לשבר באפו, ומערער 1, סטקיל סטקילוב, אף דקר אותו עם סכין ברגלו. ביחס למערער זה נטען עוד, כי הוא הוציא ונטל מרכבו של המתלונן, שלא כדין, רדיו-דיסק שהיה מותקן בו. המערערים הודו בכל אלה, ובעקבות כך הורשעו בעבירות של דרישת נכס באיומים וחבלה חמורה. כמו כן הורשע מערער 1 בעבירת גניבה. בהמשך, גזר בית המשפט המחוזי למערער 1 שלושים חודשי מאסר, וכן הורה על הפעלתם של שני מאסרים מותנים, האחד בן 3 חודשים והאחר בן 10 חודשים, חלקם במצטבר וחלקם בחופף, כך שהתוצאה הסופית היתה שמערער 1 נכלא ל-36 חודשים. באשר למערער 2, יוסף יוני, בית משפט קמא גזר לו 24 חודשי מאסר. לשני מערערים נגזרו גם 12 חודשי מאסר על-תנאי, וכל אחד מהם חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח. הערעור מופנה כנגד העונש. נקדים ונאמר, כי נפלה שגגה בגזר דינו של בית משפט קמא, הואיל והוא ייחס למערערים דרישה מהמתלונן לשלם להם סכום של 10,000 ש"ח, בעוד שבפועל הדרישה היתה ל-1000 ש"ח בלבד. ברם, גם לנוכח שגגה זו לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו בעונש. לא נעלמה מעינינו טענתו של מערער 1 באשר לרקע לתקיפת המתלונן, כפי שלא נעלמה מעינינו העובדה שמערער 1 החל בתהליך של שיקום. אולם לכל אלה היה ער גם בית המשפט המחוזי, שלנגד עיניו ניצבו גם שתיים ממטרות הענישה – לגמול למערערים על מעשיהם החמורים, ולשגר מסר מרתיע לרבים, במיוחד בימים אלה בהם פשה נגע האלימות בחברה הישראלית. להשקפתנו, הערכאה הראשונה איזנה נכון בין כל השיקולים עליהם היתה מצווה לתת את דעתה, ומכאן מסקנתנו כי דינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים. ניתן היום, ה' באב תשס"ה (10.8.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05013990_O02.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il