FINGAD SHIPPING LIMITED נ. אריה רונה, מנהל אגף הספנות והנמלי

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 1397/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי העותרות: 1. FINGAD SHIPPING LIMITED 2. ספרינטר גדות ים בע"מ נגד המשיבים: 1. מנהל אגף הספנות והנמלים 2. המפקח על הימאים 3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי - האיגוד הארצי לקציני-ים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01) בשם העותרות: עו"ד דן סלע בשם המשיבים 2-1: עו"ד דנה בריסקמן בשם המשיב 3: עו"ד אפרים גלסברג פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותרת 1, חברה זרה (להלן גם: החברה הזרה) שבבעלותה מיכלית הכימיקלים “Chemical Sprinter”, הרשומה במרשם האניות של מדינת מאלטה; והעותרת 2, חברה ישראלית (להלן גם: החברה הישראלית), שהיא בעלת השליטה במיכלית, מבקשות בעתירה שבפנינו כי נצהיר שהוראות חוק הספנות (ימאים), תשל"ג1973- (להלן: חוק הימאים) והתקנות שהותקנו על-פיו אינן חלות על החברה הזרה ועל המיכלית. משמעות דרישת העותרות היא, כי הרשויות אינן מוסמכות לעכב את המיכלית בעת שזו פוקדת נמלי-ים בישראל, כדי לכפות את חובת ציווּתה באנשי-צוות ישראליים, כמתחייב מן התחיקה האמורה. טענת העותרות היא, כי הוראות חוק הימאים והתקנות על-פיו חלות על החברה הישראלית בלבד, ואילו את המיכלית, שהיא רכוש החברה הזרה שאינה כפופה לדין הישראלי, אין הרשויות מוסמכות לעכב. אין חולק כי חוק הימאים והתקנות על-פיו אינם חלים על החברה הזרה. השאלה שבפנינו היא, האם הוראות אלו חלות על כלי-שיט שבבעלות זרה, אשר מצוי בשליטת תאגיד ישראלי. הסמכות לעכב כלי-שיט שאינו מצוּוָת כנדרש בתחיקה, מעוגנת בתקנה 8(ב) לתקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות ישראליות בצוות ישראלי) (הוראת שעה), תש"ס1999- (להלן: תקנות הציוות). ואילו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות, על-פי לשונה, מחילה את חוק הימאים ואת תקנות הציוות על תאגיד ישראלי בעל שליטה בכלי-שיט שבבעלות זרה "כאילו היה כלי השיט רשום בישראל". הפירוש שמציעות העותרות, שבגדרו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות קובעת אך את האחריות של בעל השליטה עצמו, אך אינה תופסת לגבי כלי-השיט שבבעלות זרה, אינו יכול להתקבל. שכן, פירוש זה חותר תחת תכליתה של תקנה 7א(א) לתקנות הציוות - למנוע מתאגידים ישראליים להתחמק מקיום הוראות תקנות הציוות בדרך של רישום כלי-שיט שבשליטתם מחוץ לישראל. פירושן של העותרות מונע אף את האפשרות לעכב את כלי-השיט, שהיא הדרך האפקטיבית ליישום תקנות הציוות. שליטתו של התאגיד הישראלי בכלי-השיט הזר היא זו שמחייבת אותו לצוותו בצוות ישראלי, ואף מאפשרת לרשויות לאכוף חובה זו על-ידי עיכוב כלי-השיט. אשר-על-כן, העתירה נדחית. העותרות ישלמו הוצאות-משפט בסכום כולל של 30,000 ש"ח, מחציתו למשיבים 2-1 ומחציתו למשיב 3. ניתן היום, כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00013970.L10 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444