יחזקאל ניידורף נ. יונה לוברט עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסי החייב

פסק-דין בתיק רע"א 1394/13 בבית המשפט העליון רע"א 1394/13 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקש: יחזקאל ניידורף נ ג ד המשיבים: 1. יונה לוברט עו"ד בתפקידו כנאמן לנכסי החייב 2. כונס הנכסים הרישמי משרד המשפטים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 20.01.2013 בתיק פש"ר 1138/04 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ו' אלשיך בשם המבקש: עו"ד רענן חמו בשם המשיב 1: עו"ד יונה לוברט בשם המשיב 2: עו"ד הילה ברקי החלטה זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ו' אלשיך) מיום 20.1.2013 בה חויבו המבקש, רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי להמציא דו"חות כספיים בקשר עם הכנסותיה של חברת גלח"א (1960) בע"מ (להלן: החברה) והכנסות רעיית המבקש. 1. בשנת 2000 העביר המבקש חצי ממניות החברה, שבהן החזיק באותה עת לרעייתו, הגברת ליאורה ניידורף. יתר מניות החברה מוחזקות בידי אחות המבקש המתגוררת בקנדה. ביום 4.5.2004 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש ובשנת 2006 מונה המשיב 1 לשמש כנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן). 2. ביום 20.5.2012 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי שדן בהליכי פשיטת הרגל בקשה שבה עתר להורות למבקש להגיש את דו"חותיה הכספיים השנתיים של החברה בין השנים 2011-2009. בנוסף, ביקש הנאמן לחייב את המבקש להמציא דו"ח המפרט את התקבולים שקיבלה החברה כתוצאה מהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בתביעה שהגישה החברה ולפיו זכתה בסך של מיליון וחצי ש"ח (להלן: הסכם הפשרה). בנוסף התבקש בית המשפט להורות לרשות המיסים ולמוסד לביטוח לאומי להמציא לנאמן דו"חות שנתיים לשנים 2011-2009 הנוגעים לחברה ולרעיית המבקש. הכונס הרשמי הסכים לבקשה, וכך גם המוסד לביטוח לאומי. ואולם, המבקש ורשות המיסים התנגדו לה. בתגובת רשות המיסים נטען כי חל חיסיון על המסמכים המבוקשים ביחס לחברה ולרעייתו של החייב הואיל והחוק התיר מסירת מסמכים ביחס לחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל בלבד. בהחלטתו מיום 20.1.2013 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת הנאמן במלואה. זאת, כך קבע בית המשפט המחוזי, נוכח החשש שהעלה הנאמן מפני הברחת נכסים, ובהתחשב בסמכות שהוקנתה לו בדין לדרוש מידע מגוף או אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע ברשותו והוא קשור להסתבכותו הכלכלית של החייב. 3. מכאן הבקשה שלפניי המופנית כלפי שני הצווים שנתן בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי הוא אינו יכול לבצע את הצו שהורה לו להעביר לנאמן את דו"חות החברה מפני שלטענתו הוא אינו מעורב בפעילותה מאז שנת 2000, ומשכך לא ניתן לצפות ממנו להמציא מסמכים הקשורים אליה. אשר לצו שהופנה לרשות המיסים ולמוסד לביטוח לאומי טוען המבקש כי סעיף 60א לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) מכיר בסמכות בית המשפט ליתן צו לרשות מס להמציא דו"חות הקשורים לחייב, ורק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו גם לבן-זוגו. לטענת המבקש, סעיף זה כלל לא מסמיך את בית המשפט לחייב את רשות המיסים להעביר לנאמן דו"חות הנוגעים לצד שלישי, דוגמת החברה. עוד טוען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכותם החוקתית של רעייתו ושל החברה לפרטיות וכי הדבר נעשה מבלי שצורפו כמשיבים כך שלא ניתנה להם הזדמנות להתנגד. 4. הנאמן סומך בטיעוניו על סעיפים 18ג ו-60-59א לפקודת פשיטת הרגל וכן על סעיף 288 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות) שהוחל לטענתו גם בהליכי פשיטת רגל, ולטענתו הוראות חוק אלה מקנות לו סמכויות חקירה נרחבות גם ביחס לצדדים שלישיים להליך. בפרט טוען הנאמן כי יש להכיר בסמכויותיו לדרוש מסמכים מצדדים שלישיים "קרובים" כבמקרה זה שבו המבקש ורעייתו חיים תחת קורת גג אחת ויש להם זיקה מובהקת – בעבר ובהווה – לחברה. עוד טוען הנאמן כי אשת המבקש אינה עובדת בחברה, וכי המניות הועברו לידיה ללא תמורה. נוסף על כך טוען הנאמן כי המבקש אינו פועל בתום לב, משהוא נמנע לגלות על אודות הכנסות החברה, והוא מוסיף כי במסגרת בקשה להפחתת התשלום החודשי ובקשה לפטור מעירבון בהליך זה צרף המבקש תלושי שכר של רעייתו אף שהוא טוען עתה לפגיעה בפרטיותה. לבסוף טוען הנאמן כי חרף זכותם של רעיית המבקש והחברה לפרטיות, אינטרס הנושים לגילוי המידע יטה את הכף במקרה זה לטובת גילוי המסמכים המבוקשים, ובמיוחד שהפגיעה הנטענת בפרטיות לא הובהרה. המשיב 2, הכונס הרשמי, מתנגד לבקשה באמצו את נימוקי הנאמן. 5. להשלמת התמונה יצוין כי בסמוך למועד הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי החלטתו ניתנה נוכח החשש הלכאורי מפני הברחת נכסי המבקש. בית המשפט הוסיף כי הצו שהופנה לרשות המיסים ולביטוח הלאומי נסמך על סעיפים 18ג ו-60א לפקודת פשיטת הרגל וכי על פי הוראות אלה סמכותו של הנאמן לדרוש מן הרשויות את המסמכים רחבה מאוד. נוסף על כך נקבע כי המבקש ורעייתו גרים תחת קורת גג אחת וכי במצב זה לא נדרש המבקש למאמץ יוצא דופן על מנת להמציא לנאמן את הדו"חות באמצעות רעייתו. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי סעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את הנאמן לדרוש את המסמכים גם מרעיית המבקש. מטעמים אלה נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע. משדחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיכוב ביצוע, הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע בה טען כי סיכויי בקשת רשות הערעור טובים וכן כי אי מתן עיכוב הביצוע יוביל להעברת הדו"חות לנאמן כך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו במקרה שבקשת רשות הערעור תתקבל. הן המנהל המיוחד הן הכונס הרשמי התנגדו בתשובתם למתן צו לעיכוב ביצוע. 6. דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקש טוען כי לא היה מקום להפנות אליו צו להמצאת דו"חות כספיים של החברה או דו"ח בדבר תקבולים שקיבלה החברה בהליך משפטי שהייתה צד בו ולטענתו אין הוא בעל מניות בחברה ואף לא נושא משרה כלשהי בה ומשכך, לטענתו, אין לו שליטה על מסמכים הנוגעים לחברה. ככלל אכן ראוי ורצוי כי צווים לקבלת מסמכים הנוגעים לחברה פלונית יופנו אל אותה החברה, אך בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן לא ראיתי להורות על ביטול הצו שהופנה כלפי המבקש גם ככל שהדבר נוגע למסמכים של החברה. סעיף 18ג(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את הכונס הרשמי ואת הנאמן כחליפו "לדרוש כל מידע ומסמך הנוגעים לענייניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א) מכל אדם שיש לו יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו". במקרה דנן נוכח קרבתו היתירה של המבקש אל החברה טרם שהעביר מחצית ממניותיה ללא תמורה אל אשתו, ונוכח העובדה כי אשתו - המתגוררת עימו תחת קורת גג אחת - מחזיקה מאז ועד עתה במחצית המניות כאמור, יש יסוד סביר להניח כי המידע והמסמכים נושא הצו מצויים ברשותו או בידיעתו. הצו שהופנה לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי אף הוא אינו מצדיק התערבות. סעיפים 18ג, 59 ו-60א לפקודת פשיטת הרגל, וסעיף 288 לפקודת החברות שהוראותיו הוחלו בעבר בפסיקה גם על הליכי פשיטת רגל (ראו ע"א 6881/10 חברת אמבלייז בע"מ נ' עו"ד איתן ארז – מנהל מיוחד לנכסי החייב אלי רייפמן (29.11.2010)), מקנים לנאמן את הסמכות לדרוש מסמכים גם מצדדים שלישיים. הטענה היחידה שנטענה כנגד פעולות הנאמן בהקשר זה היא שמדובר בפגיעה בפרטיותם של רעיית המבקש והחברה, אותם מתאר המבקש כצדדים שלישיים שאינם קשורים להליכי פשיטת הרגל. אך אם כך הוא אין זה מובן כיצד נטל על עצמו המבקש לטעון בשמם כי הם נפגעים מן הצו וניתן היה לצפות כי בקשה כזו תוגש על-ידם. למעלה מן הצורך יצוין כי טיב הפגיעה הנטענת בפרטיות לא הובהר, וממילא לא ניתן לקבוע כי מדובר בפגיעה כה משמעותית הגוברת על אינטרס הנושים לאתר את נכסי המבקש. משבאתי למסקנה זו, מתייתר הצורך לבחון את היחס שבין ההוראה הכללית שבסעיף 18ג(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל להוראה הפרטנית שבסעיף 60א(א)(2) לפקודה זו והדיון בנושא זה יוכל להיוותר לעת מצוא. 7. אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשע"ג (‏13.6.2013). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13013940_V05.doc זג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il