גל נאור נ. ריל אסטייס בוטיק אינווסטמנטס בע"מ

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 139/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: גל נאור נ ג ד המשיבה: ריל אסטייס בוטיק אינווסטמנטס בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 21.12.2022 בת"א 51129-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת א' גזית בשם המערערת: עו"ד עופר צור פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת א' גזית) מיום 21.12.2022 בת"א 51129-02-19 לפסול עצמו מלדון בעניינה של המשיבה. המשיבה הגישה נגד המערערת תביעה כספית בגין הפרה של חוזה ייזום עסקה שנכרת ביניהן לטענתה. בעת הגשת התביעה יוצגה המשיבה על-ידי עו"ד ברוך כצמן (להלן: עו"ד כצמן) ועורכת-דין נוספת ממשרד אחר (להלן: באת-הכוח הקודמת). ביום 18.3.2020 סילק המותב את התביעה על הסף בקבעו כי אפילו יוכחו העובדות המפורטות בכתב התביעה, לא יהא בהן כדי להקים את הסעד הנתבע. המשיבה הגישה ערעור על סילוק התביעה על הסף (ע"א 56719-06-20). ביום 12.9.2022 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים המקבל את הערעור ומחזיר את ההליך למותב לבררו לגופו. ביום 11.12.2022 הגיש אחד מבאי-כוחה הנוכחיים של המשיבה (להלן: בא-הכוח החדש) ייפוי כוח לתיק, בו צוין כי הוא החל לייצג את המשיבה יחד עם עו"ד כצמן. מייפוי הכוח עלה עוד כי ביני לביני הצטרף עו"ד כצמן למשרד עורכי הדין עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' (להלן: משרד עורכי הדין). ביום 18.12.2022 הגישה המשיבה בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה. על הבקשה חתם עו"ד כצמן וצוין בה שיוכו למשרד עורכי הדין. ביום 21.12.2022 נתן המותב החלטה בה כתב "לאור המניעות בטיפול בענייני [משרד עורכי הדין] – אני [פוסל] עצמי מלדון בתיק זה. המזכירות תעביר לכבוד סגן הנשיא לקביעת מותב". מכאן הערעור שלפניי, בו טוענת המערערת כי ההליך נוהל מתחילתו כשאת המשיבה מייצגים שני עורכי-דין משני משרדים שונים. לפי המערערת, באת-הכוח הקודמת פרשה מייצוג המשיבה לפני הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי, ובמקומה הצטרף בא-הכוח החדש, כך שהמשיבה עודנה מיוצגת על-ידי שני עורכי דין ממשרדים שונים. המערערת מוסיפה כי אמנם לאחרונה הצטרף עו"ד כצמן למשרד עורכי הדין אשר מצוי ברשימת המניעויות של המותב, אך לטענתה המותב "[החמיר עם עצמו] מעבר לנדרש", שכן בהחלטת הפסלות לא התייחס לכך שהמשיבה מיוצגת במקביל על-ידי בא-הכוח החדש שמשרדו איננו מצוי ברשימת המניעויות של המותב. לפי המערערת, הדין הוא "שעורך דין המנוע אינו רשאי ליטול על עצמו טיפול בתיק שמשרדו (של עורך הדין) מצוי ברשימת המניעויות של המותב. אחרת יתאפשרו מניפולציות בייצוג שכל מטרתן להביא לפסילת שופט", ובהקשר זה היא מפנה לסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין). המערערת טוענת כי גם כאשר מדובר בהמשך ייצוג, עדיין חייב בעל הדין להגיש בקשה למתן היתר ייצוג ושיקול הדעת מסור לבית המשפט האם להתיר את הייצוג ולפסול את עצמו, או לפסול את הייצוג של עורך-הדין. נוכח האמור, טוענת המערערת כי מרגע שעו"ד כצמן הצטרף למשרד עורכי-הדין, היה על המשיבה לעדכן את המותב ולבקש להתיר את הייצוג של עו"ד כצמן, או לשחרר את עו"ד כצמן מייצוג ולהותיר את הייצוג בידי בא-הכוח החדש בלבד. המערערת סבורה כי ה"איזון הנכון והראוי" מחייב שלא לפסול את המותב שמכיר את התיק על בוריו, ולפיכך טוענת המערערת כי יש להורות על ביטול החלטת הפסילה, במידת הצורך לאחר קבלת התייחסות המותב בהתאם לתקנה 174(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. עיינתי בערעור ובנספחים שצורפו לו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא אחת נפסק כי החלטות "פסילה עצמית" אינן ניתנות כדבר שבשגרה ולפיכך יש לייחס משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של השופט שקיבל את ההחלטה, ולא בנקל יתערב בכך בית משפט זה (ראו: ע"א 8098/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (8.2.2023)). נקודת המוצא לענייננו היא, אם כן, כי המשוכה העומדת בפני המערערת גבוהה. איני סבורה שעלה בידי המערערת להוכיח כי המותב שגה בהחלטת הפסלות. עיקר טענת המערערת מתמצה בכך שכאשר הצטרף עו"ד כצמן למשרד עורכי-הדין, היה עליו להודיע על כך למותב אשר לו שיקול הדעת אם לפסול את עצמו או למנוע מעו"ד כצמן את הייצוג בהליך. דין טענה זו להידחות. סעיף 53ב(א) לחוק לשכת עורכי הדין, שאליו הפנתה המערערת, קובע: "התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין" [ההדגשה הוספה]. באשר לעילת הפסלות העשויה לקום בנסיבות המנויות בסעיף 53ב, קובע סעיף 77א(ב1) לחוק בתי המשפט, התשמ"א-1981 (להלן: חוק בתי המשפט): "התקיימה עילת פסלות [...], הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות" [ההדגשה הוספה]. הנה כי כן, סעיף 77א(ב1) לחוק בתי המשפט קובע כי לבית המשפט שיקול דעת אם להתיר את הייצוג ולפסול את עצמו, באותן נסיבות שבהן קמה חובה על עורך הדין לקבל היתר ייצוג. סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, מצדו, מחייב קבלת היתר ייצוג אם בעת קבלת הייצוג על-ידי עורך-הדין קיים יסוד להניח שהדבר יוביל לפסלות המותב. אלה אינן הנסיבות בענייננו. עו"ד כצמן טיפל בהליך מיומו הראשון, ואין כל טענה כי הייתה מניעה לכך שיקבל על עצמו את הייצוג מלכתחילה. כעולה מן האמור לעיל, הקושי התעורר לאחר שבשלב כלשהו לאורך ניהול ההליך הצטרף עו"ד כצמן למשרד המצוי ברשימת המניעויות של המותב. לא מצאתי בסיס בלשון החוק, והמערערת לא הפנתה למקור כלשהו בדין, המצדיק את החלת הוראות סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין וסעיף 77א(ב1) לחוק בתי המשפט, על נסיבות אלה. הצטרפותו של עו"ד כצמן למשרד עורכי-הדין בעודו מייצג בהליך, אינה שקולה לקבלת הייצוג בהליך ואין מקום לגזירה השווה שמבקשת המערערת ליצור בין שני המצבים בטענה כי גם כאשר מדובר ב"המשך ייצוג, עדיין חייב בעל הדין להגיש בקשה למתן היתר ייצוג ושיקול הדעת מסור לבית המשפט האם לפסול עצמו או לפסול את הייצוג של עורך הדין". סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי אם מדובר בהליך קשור להליך קודם, רשאי עורך הדין לקבל על עצמו את הייצוג בהליך, אפילו אם יש יסוד להנחה שהדבר יוביל לפסילת המותב. סעיף 53ב(ב) ממשיך ומגדיר מהו "הליך קשור" שלגביו רשאי עורך-דין לקבל את הייצוג כאמור, וקובע: "'הליך קשור', ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית". הווה אומר: כאשר מדובר בהליך חדש, אשר לו זיקה הדוקה, מהסוג המוגדר בסעיף, להליך קודם, גובר המשקל שיש לתת לזכותו של בעל הדין לקבל ייצוג ממי שייצגו באותו עניין בעבר, חרף פסילתו של המותב (ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 259-257 (2006)). בענייננו אין מדובר בהליך הקשור להליך קודם אלא בהליך שבו ייצג עו"ד כצמן ברצף ולפיכך, קל וחומר שלא קמה חובה על עו"ד כצמן לקבל היתר לייצג באותו הליך שממנו לא השתחרר בשום שלב, וזאת אף שנוצרו נסיבות המצדיקות כי המותב יימנע מלשבת בדין. תכלית ההסדר שבסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין אף היא אינה תומכת בטענת המערערת. בספרות צוין כי ההסדר נועד למנוע מניפולציות מצד בעלי דין אשר יבחרו את באי-כוחם באופן אסטרטגי לאחר שייווכחו כי המותב ששובץ לדון בעניינם אינו לרוחם (ראו: שם). תכלית זו אינה רלוונטית לענייננו שכן אין מחלוקת על כך שבעת שהמשיבה התקשרה עם עו"ד כצמן לא הייתה מבחינת המותב כל מניעה לדון בעניינה. בפסיקה הובהר כי רשימת המניעויות נועדה, בין היתר, לדאוג לכך שתיקים שבהם קיים סיכוי גבוה לקיומה של עילת פסלות בעניינו של מותב מסוים, ינותבו מלכתחילה למותב שלגביו לא קיים חשש כאמור (ע"א 8675/20 שגיא נ' אחוזות החוף בע"מ, פסקה 6 (10.2.2021)). לצד זאת אמנם נפסק כי הרשימה אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית ועל השופט היושב בדין לבחון בכל מקרה לפי נסיבותיו אם קמה עילת פסלות (שם), אך נוכח האמור, איני סבורה כי עלה בידי המערערת להצדיק סטייה מנקודת המוצא שהיא, כאמור, כי לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטת פסילה עצמית. בפרט, בשים לב לכך שהמותב ציין ברשימת המניעויות שלו את משרד עורכי-הדין כולו, ללא סייגים. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ל' בשבט התשפ"ג (‏21.2.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23001390_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1