נחום נתן אוסטרוביץ נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון עפס"פ 13790-02-25 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: נחום נתן אוסטרוביץ נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום לתעבורה בבת-ים בתת"ע 9098-01-25 מיום 3.2.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת מיכל דואני בהירי בשם המערער: עו"ד דוד גולן פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבת-ים (כב' השופטת מ' דואני בהירי) מיום 3.2.2025 בתת"ע 9098-01-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. ביום 23.1.2024 הוגש נגד המערער כתב אישום בגין נהיגה בזמן פסילה, עם רישיון נהיגה שלא בתוקף וללא ביטוח רכב. המערער הודה בכתב האישום ובדיון שהתקיים ביום 8.7.2024 הוחלט כי המערער ישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן ונקבע דיון טיעונים לעונש ליום 3.2.2025. ביום 2.2.2025 ביקש בא כוח המערער לדחות את הדיון בכדי שיוכל לעיין בתסקיר שירות המבחן ובקשתו נדחתה. בדיון שהתקיים למחרת, ביום 3.2.2025, הודיע בא כוח המערער כי המערער סועד את אימו ולכן לא יוכל להגיע לדיון. בית המשפט קבע כי המערער אינו פטור מהתייצבות והוא אכן התייצב בשעה מאוחרת יותר. לאחר שבא כוח המאשימה טען לעונש, ביקש בא כוח המערער לדחות את מועד הטיעונים לעונש מטעמו על מנת שיוכל לארגן את טיעונו בשל הדברים שנאמרו. המותב קבע כך: "הדיון היום נקבע כדיון טיעונים לעונש. על כן, לא ברור מדוע ב"כ [המערער] הופתע כי עליו לטעון לעונש. [...] התנהלות ב"כ [המערער] במסגרת ההליך אינה מקובלת ומביאה לסרבול ההליך. נקבע להמשך טיעונים לעונש למחר, 4/2/25". בתגובה, ציין בא כוח המערער כי הוא נמצא למחרת בדיונים בפתח תקווה ולכן לא יוכל להגיע, אולם המותב לא שינה מהחלטתו. בשל כך, בא כוח המערער ביקש את פסילת המותב בטענה שהוא מגלה עוינות כלפיו וכלפי המערער באופן גורף וניכר כי בית המשפט רוצה לסיים את ההליך בכל דרך שהיא. 2. המותב דחה את הבקשה לפסילתו במעמד הצדדים תוך שקבע כי טענות המערער נוגעות להחלטה דיונית שאינה מקימה עילה לפסילתו ואין בהחלטה כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים; כי העובדה שהמותב מבקשה לקדם את ההליך אין בה כדי לפגוע במערער; וכי החלטת המותב שלא לדחות דיון שנקבע חודשים רבים לפני כן אינה מגלה עוינות. 3. מכאן הערעור שלפניי, שבו המערער חוזר על טענותיו לפיהן המותב מגלה עויינות כלפיו וכלפי בא כוחו; כי כל מטרתו של המותב היא להביא את התיק לסיומו, גם על חשבון פגיעה במערער; וכי המערער חש שנוכח התנהלות המותב, הוא עתיד להחמיר עמו יתר על המידה. 4. דין הערעור להידחות מן הטעם שלא מתקיימות בענייננו נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). החלטות המותב שלא לדחות את מועד הדיון הן החלטות דיוניות מובהקות, שכפי שהובהר לא אחת, לא מקימות כשלעצמן עילת פסלות (ראו, מיני רבים, עפס"פ 18085-11-24 סלוטה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (8.12.2024); ע"פ 4180/24 דביר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (28.5.2024); ע"פ 5634/23 שמעוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (26.7.2023)). כבר בהחלטה מיום 8.7.2024 הובהר כי הדיון הקבוע ליום 3.2.2024 מיועד לטיעונים לעונש, ובית המשפט אף הסכים לדחות את הדיון למחרת היום. משכך לא מצאתי כי התנהלות המותב מגלה חשש ממשי למשוא פנים או עוינות כלפי המערער ובא כוחו וטוב היה לערעור זה משלא הוגש מלכתחילה. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, י"א שבט תשפ"ה (09 פברואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא