אחמד חסן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1376/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1376/12 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר המערער: אחמד חסן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-ת"פ 22106-02-11 מיום 11.1.2012 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ת' כתילי תאריך הישיבה: ט' בסיון התשע"ב (30.05.12) בשם המערער: עו"ד ואסים דאהר; עו"ד הדר ברביבאי בשם המשיבה: עו"ד דגנית כהן-ויליאמס בשם השירות המבחן: הגב' ברכה וייס פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ת' כתילי) ב-ת"פ 22106-02-11 מיום 11.1.2012. המערער הורשע על פי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, אשר ייחס לו עבירות של גרם מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש וברשלנות אשר גרמה חבלות של ממש לאדם ונזק לרכוש, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עזיבת גלגל ההגה, נהיגה במצב המונע שליטה ברכב וסטייה מנתיב נסיעה. נגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל, 13 חודשי מאסר על תנאי, ופסילת רישיון למשך 15 שנה מיום שחרורו מהכלא. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. נקדים ונאמר כי לאחר שמיעת טענות ב"כ המערער על פה הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור ולא ראינו לבקש תשובה מהמדינה. כתב האישום וההליך בבית המשפט המחוזי 2. ביום 31.5.2011 הוגש נגד המערער כתב אישום מתוקן. על פי כתב האישום המתוקן, ביום 5.9.2010 נפסל רישיונו של המערער למשך 30 יום על ידי קצין משטרה. יומיים לאחר מכן, ביום 7.9.2010, נהג המערער באחד מכבישי הגליל ברכב פרטי, ועמו נסעו ברכב שלושה נוסעים נוספים. הרכב היה תקין ולא שרר מזג אוויר חריג באותו יום. בקטע בו קיים עיקול קל בכביש, עזב המערער את ההגה, ושלח את ידו הימנית על מנת לאחוז בקבוק מים שהיה מונח על הרצפה ליד המושב האחורי. הבקבוק נשמט מידיו ולכן המערער הושיט גם את ידו השמאלית תוך הפניית מבטו לעבר הבקבוק. כך איבד המערער שליטה על הרכב, והרכב סטה לנתיב הנגדי והתנגש בעץ. כתוצאה מן התאונה נפצע אנושות הנוסע שישב במושב הקדמי, ולאחר כחודש נפטר מפצעיו. למערער וליתר הנוסעים נגרמו חבלות חמורות, ולרכב נגרם נזק כבד. המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גרם מוות ברשלנות (עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), וסעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה)), נהיגה בקלות ראש וברשלנות אשר גרמה חבלות של ממש לאדם ונזק לרכוש (עבירה לפי סעיף 62(2) ו-38(2)-(3) לפקודה), נהיגה בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 67 לפקודה), נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף (עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970), עזיבת גלגל ההגה (עבירה לפי תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות)), נהיגה במצב המונע שליטה ברכב (עבירה לפי תקנה 26(4) לתקנות וסעיף 68 לפקודה) וסטייה מנתיב נסיעה (עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות וסעיף 68 לפקודה). 3. בשלב הטיעונים לעונש התקבל תסקיר מבחן, ממנו עלה כי המערער הוא אב לשמונה ילדים, ונסיבות חייו אינן פשוטות. שירות המבחן העריך כי מאסר ישפיע באופן קשה על המערער, אולם נוכח העובדה שהמערער מסרב לקבל אחריות על מעשיו, נמנע מהמלצה טיפולית לגביו. לאחר ששקל את רשלנותו של המערער בביצוע העבירה, את תוצאותיו החמורות של האירוע, ואת נסיבותיו האישיות כמפורט לעיל, גזר בית המשפט המחוזי על המערער 7 חודשי מאסר בפועל; 13 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים עבירות של הריגה או גרם מוות ברשלנות הקשורות לנהיגה ברכב, או עבירות תנועה; ופסילת רישיון נהיגה למשך 15 שנה מיום שחרורו של המערער מהכלא. בית המשפט נמנע מלהטיל על המערער קנס. הערעור 4. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. המערער מפרט את נסיבותיו האישיות, מהן עולה כי לו 8 ילדים ומשפחתו מצויה במצב כלכלי קשה ביותר. המערער הוא המפרנס היחיד במשפחה, ופרנסתו נשענת על קצבת הבטחת הכנסה. שתיים מבנותיו עיוורות, ושתי בנות אחרות נשרו מן הלימודים. ריצוי מאסר בפועל עתיד לפגוע לטענתו באופן קשה במשפחתו. המערער טוען כי הוא אדם נורמטיבי, כי אין לו עבר פלילי, וכי הודאתו במסגרת הסדר הטיעון מהווה לקיחת אחריות על מעשיו. לטענת המערער הממונה על עבודות השירות מצא אותו מתאים לביצוע עבודות שירות, והייתה לו ציפייה כי כך ירצה את מאסרו. מתסקיר עדכני שהוגש עולה כי המערער חרד מהמאסר ומהשלכתו על משפחתו. שירות המבחן התרשם כי המערער לוקח עתה יותר אחריות על מעשיו מבעבר, וכי חרדתו האישית מגורל משפחתו מחברת אותו לאובדן שנגרם למשפחת המנוח. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי אין מקום להמליץ על חלופה טיפולית בעניינו של המערער. בא כח המערער הצביע גם בטענותיו על פה על הפגיעה הקשה הצפויה למשפחת המערער ממאסרו. הוא הגיש לנו גם פסקי דין בהם הוטלו עונשים קלים יותר. דיון והכרעה 5. כאמור בפתח הדברים לא ראינו מקום לקבל תשובה מהמדינה. אנו סבורים כי למרות כל הטענות לא ניתן במקרה זה להסתפק במאסר שאיננו מאסר בפועל. לדעתנו העונש שהוטל אף נוטה לקולא וגם אילולא הנהיגה בזמן פסילה לא היה מקום להתערב בו. השיקולים האישיים נדחים במקרה זה מפני הערך של פגיעה בחיי אדם. בצדק ציין בית המשפט בגזר הדין כי רשלנותו של המערער הנה רשלנות חמורה ולא רשלנות ברף נמוך. יתכן ובקשת חוות דעת מהממונה על עבודות שירות יצרה צפיות אצל המערער, אך גם בכך אין כדי להכריע את הכף משום שהעונש נוטה, כאמור, דווקא לקולא. 6. איננו רואים מקום להיעתר לערעור זה והוא נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.7.2012 במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת עד השעה 10:00. ניתן היום, ‏ט' סיון, תשע"ב (30.05.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12013760_C03.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il