יעקב דנא נ. הרשות השופטת

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 137/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט א' שטיין העותר: יעקב דנא נ ג ד המשיבים: 1. הרשות השופטת 2. הנהלת בתי המשפט 3. בתי משפט השלום והמחוזי בבאר שבע 4. בית המשפט העליון בירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט נ' הנדל: בעתירתו, מבקש העותר להורות כי טענותיו כנגד פסק הבוררות העומד במוקד ההליך דנן יתבררו לגופן – "ואם יש צורך לשם כך" לבטל את החלטות הערכאות האזרחיות שדנו בעניינו, דחו את בקשתו לביטול חלקי של פסק הבוררות, ומאוחר יותר אף אישרו אותו. 2. דין העתירה להידחות על הסף ללא צורך בתשובה. בקשת העותר לביטול חלקי של פסק הבוררות נדחתה על ידי הערכאות הקודמות – ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (רע"א 2632/18) נדחתה אף היא. זאת, משום שהעותר לא עמד במועד הקצוב בסעיף 27(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 – ולא ביקש ארכה מתאימה. בהמשך, אישר בית משפט השלום בבאר שבע את פסק הבוררות, ובקשות רשות ערעור שהוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ולבית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור אזרחית (רע"א 6727/18) נדחו. כעת, מבקש העותר להפוך על פיהן את ההחלטות החלוטות בעניינו, ולפתוח מחדש את הבירור לגבי מעמד פסק הבוררות. ברם – "הלכה היא, כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של ערכאות שיפוטיות אחרות, אלא במקרים חריגים, בהם מתגלה שרירות קיצונית או חריגה ממשית מסמכות [...] דברים אלה נאמרים ביתר שאת, שעה שמדובר בערעור על החלטות חלוטות של בית משפט זה" (בג"ץ 2599/18 פינצי נ' שרת המשפטים, פסקה 6 (31.7.2018); ראו גם בג"ץ 3424/18 טסלר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (7.8.2018), ובג"ץ 9442/12 פלוני נ' בית המשפט העליון (2.1.2013)). בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נימק את החלטותיו לדחות את בקשות רשות הערעור מטעם העותר – ולהותיר על כנן את החלטות הערכאות הקודמות בעניינו. מן הבחינה הדיונית, עם מתן החלטות אלה מיצה העותר את מסלול ההשגה האזרחי על פסק הבוררות. אל לו לצפות כי בשלב זה יפתח עבורו מסלול חדש – עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד החלטות בית משפט זה בכובעו האחר. 3. למעלה מן הצורך, אוסיף כי העותר לא צירף את יריבו בהליך הבוררות – קניון קריית הממשלה בבאר שבע – כמשיב לעתירה, למרות שהוא הנפגע הפוטנציאלי העיקרי מן הסעד שהתבקש. מחדל זה תומך אף הוא בסילוקה של העתירה על הסף (ראו, למשל, בג"ץ 3990/11 מעדי נ' ראש הממשלה, פסקה 9 (27.9.2011); בג"ץ 7173/13 רשימת "אנהדה" המתמודדת לבחירות העיר לוד נ' שר הפנים, פסקה 7 (27.10.2013)). 4. העתירה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בשבט התשע"ט (‏9.1.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19001370_Z01.docx אש+מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il