פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 137/17

ליאור חרזי דראיש נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל עבור בן זוגה תושב האזור, חרף העובדה שהוא נשוי לאחרת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/04/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 137/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל עבור בן זוגה תושב האזור, חרף העובדה שהוא נשוי לאחרת.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 137/17

ליאור חרזי דראיש נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל עבור בן זוגה תושב האזור, חרף העובדה שהוא נשוי לאחרת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית ישראלית, עתרה לבג"ץ בבקשה לקבל מעמד בישראל עבור בן זוגה, תושב יהודה ושומרון. העותרת טענה כי הם מנהלים זוגיות ארוכת שנים וכי מצבם הכלכלי קשה. המדינה השיבה כי בן הזוג נשוי לאישה אחרת, וכי מדיניות משרד הפנים היא שלא לאשר איחוד משפחות במקרים של ביגמיה, שכן הדבר מעודד עבירה על החוק. בנוסף, המדינה ציינה כי העותרת לא פנתה כלל לוועדה המקצועית כפי שטענה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, הן בשל המדיניות נגד איחוד משפחות במקרי ביגמיה והן בשל אי-מיצוי הליכים מול הרשות המוסמכת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ליאור חרזי דראיש

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת ובן זוגה מנהלים זוגיות מזה 16 שנה.
  • העותרת ובן זוגה חתמו על כתב זוגיות.
  • מצבם הכלכלי והאישי באזור קשה.
  • העותרת טענה כי פנתה לוועדה המקצועית ולא קיבלה מענה.
טיעוני ההגנה
  • בן הזוג נשוי לאישה אחרת המתגוררת באזור.
  • מדיניות משרד הפנים היא שלא להידרש לבקשות איחוד משפחה במקרים של נישואי ביגמיה.
  • העותרת לא פנתה לוועדה המקצועית כפי שטענה, ולכן לא מוצו הליכים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוגשה פנייה לוועדה המקצועית.
  • האם בני הזוג עומדים בקריטריונים לאיחוד משפחות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ראיון שנערך לבני הזוג בלשכת רשות האוכלוסין המעיד על נישואי בן הזוג לאחרת.
  • תגובת המשיב המעידה על העדר פנייה לוועדה המקצועית.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת לא הייתה מיוצגת.
  • העותרת לא צירפה ראיות לפנייה לוועדה המקצועית.

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • ביגמיה
  • משרד הפנים
  • מיצוי הליכים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 137/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 137/17 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותר: ליאור חרזי דראיש נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד סיגל אבנון פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת, אזרחית ישראלית, ל"מעמד בישראל או אישור כלשהו" עבור בן זוגה, תושב אזור יהודה והשומרון (להלן: האזור), אשר לא צורף כמשיב או כעותר לעתירה (להלן: בן הזוג). 2. במסגרת העתירה, בה העותרת אינה מיוצגת, נטען כי העותרת ובן זוגה, המתגוררים באזור, "נשואים מזה 16 שנה" וחתמו על "כתב זוגיות" שהנפיק עבורם ארגון בשם "משפחה חדשה". לטענת העותרת, היא, בן זוגה וששת ילדיהם התגוררו למשך תקופה בישראל, אך מאחר שנאסר על בן הזוג לעבוד בה, סבלו בני המשפחה ממצב כלכלי קשה ונאלצו לשוב ולהתגורר באזור. העותרת טוענת כי מצבם של בני המשפחה באזור הינו קשה אף הוא, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אישית, וכי הם מעוניינים לעבור לישראל תוך שיהיה באפשרותו של בן הזוג לפרנסם בכבוד. העותרת מבקשת אפוא "מעמד בישראל" עבור בן זוגה או "אישור כלשהו" שיאפשר לו לעבוד ולהתגורר יחד עם העותרת וילדיהם בישראל. עוד טוענת העותרת, כי כבר לפני כשנה וחצי פנתה אל הוועדה המקצועית לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוועדה המקצועית) בבקשה שתמליץ לשר הפנים על מתן היתר שהייה בישראל עבור בן הזוג מטעמים הומניטריים מיוחדים, אך הוועדה המקצועית טרם השיבה לפנייתה. 3. דין העתירה להידחות על הסף. מתגובת המשיב לעתירה עולה כי בחודש מרץ 2011 הגישה העותרת בקשה למתן מעמד עבור בן זוגה מכוח איחוד משפחות, אך מחלקת אשרות ברשות האוכלוסין וההגירה דחתה את הבקשה, וזאת "... בשים לב לעובדה [שבן הזוג - מ.מ.] הינו תושב האזור... ומאחר ומדובר בבני זוג אשר אינם נשואים". העותרת הגישה השגה לוועדת ההשגות, אך מראיון שנערך לבני הזוג בלשכת רשות האוכלוסין עלה כי בן הזוג לא התגרש באופן רשמי מאשתו החוקית המתגוררת באזור, כי העותרת ובן זוגה יודעים כי הם אינם מוכרים כנשואים לפי הדין בישראל, וכי בשנים 2003 ו- 2007 - בתקופה שבה כבר היו לכאורה העותרת ובן הזוג בקשר זוגי - נולדו לבן הזוג שתי ילדות מאשתו החוקית. ביום 4.12.2012 הגישו העותרת ובן זוגה הודעה על הסכמה למחיקת ההשגה. כפי שטוען המשיב בתגובתו, מן האמור עולה כי העותרת ובן זוגה אכן אינם עומדים בקריטריונים להגשת בקשה לקבלת מעמד עבור בן הזוג מכוח איחוד משפחות, באשר בני הזוג אינם מוכרים על פי הדין כנשואים ומשבן הזוג נשוי לאישה אחרת. בית משפט זה אישר את מדיניות משרד הפנים לסרב להידרש לבקשות של איחוד משפחות במקרים שבהם מעורבים נישואי ביגמיה: "מדיניות היא הנוהגת במשרד הפנים, ולפיה מסרב המשרד להידרש לבקשות של איחוד משפחה במקום שהמדובר הוא בנישואי ביגמיה. משרד הפנים סובר כי היענות לבקשה לאיחוד משפחה במקום שבן-הזוג הישראלי חייב עצמו בעבירת ביגמיה, יש בה לא אך סיוע בעקיפין - לאחר מעשה - לביצוע העבירה, אלא עידוד ביצועה של העבירה גם-כן. מטעם זה סירב משרד הפנים להיעתר לבקשת העותר, הואיל ולאחר בירור הסתבר לו כי העותרת השניה נשואה, אמנם, לעותר, אלא שנישואיהם של השניים היו נישואי ביגמיה... מדיניות משרד הפנים מושתתת על טעמים טובים וראויים, ולא נמצא לנו כי עניינם של העותרים מהווה חריג ראוי למדיניות הכללית" (בג"ץ 1126/02 אבו-עסא נ' שר הפנים (23.10.2002). ראו גם עע"מ 369/07 אבו נאב נ' משרד הפנים, פסקה 9 (23.12.2009); ובג"ץ 5291/05 אזברגה נ' שר הפנים, פסקה 3 (26.10.2005)). העותרת לא הצביעה על כל טעם המצדיק חריגה מהמדיניות המקובלת, ואף לא ציינה בעתירתה כי בן זוגה נשוי לאחרת, ודי בכך כדי לדחות את העתירה על הסף. 4. זאת ועוד, העותרת טענה אמנם כי פנייתה לוועדה המקצועית לא זוכה למענה מזה כשנה וחצי, אלא שמתגובת המשיב עולה כי הוועדה המקצועית לא קיבלה כל פנייה מטעם העותרת, ומשכך עניינה אינו מצוי כלל בטיפול. בענין זה יוער כי העותרת לא צירפה לעתירתה כל העתק של פנייה לוועדה המקצועית או ראיה לכך שזו הוגשה ונתקבלה. אף מטעם זה ראוי לדחות את העתירה, מחמת אי מיצוי הליכים אל מול הרשות המוסמכת, אשר אינו מאפשר לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות. 5. אשר על כן, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בניסן התשע"ז (‏5.4.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17001370_B06.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il