מדינת ישראל נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"פ 137/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 137/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט נ' הנדל המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 22.11.2009 בתיק פח 4/08 שניתן על ידי כבוד השופטים נ' מוניץ, ש' אטרש וע' עילבוני תאריך הישיבה: כ"ה בסיון התש"ע (07.06.10) בשם המערערת: עו"ד יעל שרף בשם המשיב: עו"ד שלמה אלכביר מטעם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בעקבות הסדר טיעון הודה המשיב בעובדות של כתב אישום מתוקן. בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיעו בחמש עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס. ההסדר לא התייחס לעונש. בית המשפט השית על המשיב ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע וקנס בסך 5,000 ש"ח. נוסף על כך חויב המשיב בתשלום פיצוי למתלוננת בסך 15,000 ש"ח. בערעור שבפנינו טוענת המדינה, כי בית המשפט המחוזי הקל עם המשיב יתר על המידה. 2. המתלוננת הינה ילידת שנת 1992. המשיב היה בן זוגה של אם המתלוננת, כנראה החל משנת 2002. משנת 2002 ועד שנת 2008 התגורר המשיב יחד עם אמה של המתלוננת ואחיותיה של המתלוננת. בחמש הזדמנויות באותן שנים ביצע המשיב מעשים מגונים במתלוננת. במקרה הראשון, במועד כלשהו בשנת 2002 או 2003, נשכב המשיב במיטתה של המתלוננת שעה שזו ישנה ונגע בחזהּ. במקרה נוסף חיכך המשיב את אצבעו באיבר מינה של המתלוננת ובמקרים מאוחרים יותר הוא חיכך את איבר מינו באיבר מינה. 3. דעתי היא, כי אין מקום להתערב בעונש שהושת על המשיב. בגזר דינו של בית המשפט המחוזי הוא התייחס לשיקולים השונים שיש לשוקלם שעה שבית המשפט מחליט באשר לעונשו של נאשם. בהחלט ייתכן שבמקרה דוגמת המקרה הנוכחי, אילו ישבתי בערכאה הדיונית, כי אז הייתי נוטה להטיל עונש חמור במידת מה מזה שהושת. ברם, השאלה שעל ערכאת הערעור לשאול את עצמה אינה מהו העונש שהיא הייתה מטילה כערכאה ראשונה, אלא האם העונש סוטה במידה של ממש מן העונש הראוי. מבחן זה נכון הוא הן כאשר נבחן ערעור על קולת העונש והן כאשר הערעור מופנה נגד חומרתו של העונש. מיותר לומר, כי מעשיו של המשיב חמורים וראויים לגינוי. עם זאת, למשיב אין עבר פלילי וכמו כן לא הוצג תסקיר נפגע שמצביע על מצבה של המתלוננת. אף שהעונש נוטה לצד הקולה, הרי אין מקרה זה מצדיק, לטעמי, התערבות של ערכאת הערעור. על כן אציע לדחות את הערעור. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט נ' הנדל: עיינתי בחוות דעתו של חברי השופט א' גרוניס. בהתחשב בכך שהמשיב עבר חמש עבירות מין כלפי בתה של זוגתו, בעת שזו הייתה בת 10-16 שנים וכן בהינתן שבמהלך התקופה האמורה עלו מעשיו דרגות בסולם החומרה – דעתי היא כי יש מקום לקבל את הערעור ולהתערב במרכיב אחד בעונש באופן שייגזר על המשיב עונש מאסר בפועל של 6 שנים תחת 4 שנים כפי שנקבע. להשקפתי, העונש שנגזר על ידי בית משפט קמא נוטה לקולא באופן ברור ובמידה כזו שיש מקום להתערב בו. ש ו פ ט הוחלט ברוב דעות כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס. ניתן היום, כ"ז בסיון התש"ע (9.6.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10001370_S02.doc זב+הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il