פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי -תל אביב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 13657-10-24 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי -תל אביב 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אביחי ורדי פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו עתירה שהוגשה היום המופנית כלפי החלטותיו של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין הרבני האזורי) מיום 17.9.2024 ומיום 19.9.2024, שעניינן בצו הרחקה שהוצא נגד העותר. בתמצית, ביום 17.9.2024, ובעת ששהה העותר בשירות מילואים, התקיים בהיעדרו דיון בבית הדין הרבני האזורי בתביעת גירושין שהגישה נגדו המשיבה 2 (להלן: המשיבה). בתום הדיון, ובשים לב לטענות מצד המשיבה על אלימות של העותר כלפיה, הוציא בית הדין הרבני האזורי צו האוסר על העותר להיכנס או להימצא במרחק של 30 מטר מדירת מגוריו בבני ברק (להלן: צו ההרחקה), וזאת "עד להחלטה אחרת של ביה"ד, לאחר שיופיע [העותר] לדיון" (נספח 1 לעתירה). עוד נקבע במסגרת ההחלטה כי העותר ישלם למשיבה מזונות זמניים עבורה ועבור בנותיהם. מיד לאחר שנודע לעותר על החלטה זו, הוא הגיש בקשה לביטולה ולקביעת מועד דיון דחוף. בהמשך לבקשה זו, ביום 19.9.2024 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית הדין הרבני האזורי, בה נקבע כי "הנתבע [העותר] יואיל להגיב לתביעת הגרושין, ולאחר מכן יחליט ביה"ד לעיין בבקשתו" (נספח 2 לעתירה. החלטה זו וההחלטה מיום 17.9.2024 יכונו יחד להלן: ההחלטות). מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טוען העותר, בעיקרו של דבר, כי מאחר שבית הדין הרבני האזורי לא קבע לאחר מתן ההחלטות דיון בנוכחותו ומאחר שצו ההרחקה ניתן ללא שנקבע תוקפו, כל זאת בניגוד להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: החוק), הרי שיש ליתן צו על תנאי "המופנה למשיב והמורה לו ליתן טעם מדוע לא יבוטלו החלטותיו מיום 17/09/24 ומיום 19/09/2024, שעניינן צו הרחקה שניתן במעמד צד אחד, שכן הן נגועות בפגמים קשים לרבות אי הנמקה, ולרבות חריגה קיצונית ביותר מסעיפי החוק ותוך פגיעה קשה בחירתו של האדם ובכללי הצדק הטבעי". יוער, כי במסגרת העתירה מעלה העותר טענות נוספות הנוגעות לניגוד עניינים בו מצוי לכאורה אב בית הדין בשל זיקתו למשפחת המשיבה ולבא-כוחה, אשר מצדיק, לגישתו, כי נורה על העברת התיק להרכב במחוז אחר. דין העתירה להידחות על הסף. כמתואר לעיל, העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטות בית הדין הרבני האזורי, וזאת מבלי שהוגשה ביחס אליהן בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול בהתאם לתקנה קלב לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג. בנסיבות אלה, וגם כאשר לא נעלם מעייננו הקושי שההחלטות מעוררות בשים לב להוראות סעיפים 4(א) ו-5 לחוק, לא ניתן להיעתר לניסיון העותר "לעקוף" את הליכי הערעור הקבועים בדין לשם השגה על החלטותיו של בית הדין הרבני האזורי (ראו: בג"ץ 5463/21 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 5 (5.10.2021); בג"ץ 7983/23 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי, פסקה 4 (9.11.2023); בג"ץ 27649-08-24 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי באשקלון, פסקה 4 (13.8.2024)). הוא הדין גם ביחס לטענות העותר נגד המותב בבית הדין הרבני האזורי, אשר אין מקומן להתברר לראשונה בפני בית המשפט הגבוה לצדק חלף סדרי הדין הנוהגים בעניין (ראו: בג"ץ 4923/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 4 (20.10.2022); בג"ץ 7107/23 פלוני נ' בית דין רבני אזורי ירושלים, פסקה 5 (30.10.2023)). לפיכך, בהינתן קיומו של סעד חלופי ביחס לשני ראשי העתירה – דין העתירה להידחות. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ה (08 אוקטובר 2024). עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט