רפיק דאהר נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1358/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1358/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער: רפיק דאהר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 11.1.09 בתפ"ח 1013/08 שניתן על ידי כבוד השופטים: ר' יפה-כ"ץ, ו' מרוז, א' ואגו תאריך הישיבה: כ"ט בניסן תשס"ט (23.4.09) בשם המערער: עו"ד חוסאם יונס בשם המשיבה: עו"ד אבי וסטרמן פסק-דין השופט י' דנציגר: לפניינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטים ר' יפה-כ"ץ, ו' מרוז וא' ואגו) בתפ"ח 1013/08 מיום 11.1.2009 אשר גזר על המערער 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע. המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובשידול לחברות בארגון טרור לפי סעיף 30 לחוק הנ"ל בצירוף סעיף 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948. במסגרת הסדר הטיעון האמור, הוסכם בין הצדדים כי המשיבה תגביל את עתירתה לארבעים חודשי מאסר בעוד שהמערער יהיה רשאי לטעון לעונש כהבנתו. עובדות כתב האישום המתוקן 1. ביום 28.11.2002 הוכרז ארגון גדודי חללי אלאקצא (להלן – הארגון), כהתאחדות בלתי מותרת על ידי שר הביטחון. במהלך השנים 2001-2002, במועד שאינו ידוע, ולאחר שהוקם הארגון, פנה למערער ג'יהאד אלעמרין (להלן – ג'יהאד), מייסד הארגון, והציע למערער להתגייס לשורותיו. המערער סרב, אולם הסכים לסייע לג'יהאד לגייס לארגון את בני משפחתו. המערער הביא את ג'יהאד לבית אחיו מופיד דאהר (להלן – מופיד), ושם הפגיש בין ג'יהאד לבין בני משפחתו בהם מופיד, תאפיק דהר, אחיו של המערער ואשרף דאהר, אחיינו של המערער. בפגישה, עלה בידי המערער וג'יהאד לגייס את שלושת בני משפחתו הנ"ל לארגון, ומופיד אף התמנה לאחראי החוליה. כל אחד מהשלושה קיבל רובה מסוג קלצ'ניקוב מטעם הארגון, ובמסגרת החוליה, הטיל עליהם ג'יהאד להניח מטעני נפץ על גדר הגבול עם ישראל באזור סג'עיה, על מנת לפגוע בחיילי צה"ל ולגרום למותם. גזר דינו של בית המשפט המחוזי 2. בית המשפט המחוזי גזר על המערער כאמור לעיל 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 13.1.2008 וכן מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו. בין יתר נימוקיו של בית המשפט המחוזי לעונש שהושת על המערער, הייתה חומרת מעשיו שפגעו בביטחון המדינה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי בעבירות ביטחון שיקול ההרתעה גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי המערער שימש חלק מהותי משרשרת הטרור כאשר סיפק חברים חדשים לארגון. טעם נוסף ששקל בית המשפט המחוזי לחומרא הוא הרשעתו האחרונה של המערער בעבירת ביטחון. כך, קבע בית המשפט המחוזי כי בעוד ששתיים מהרשעותיו הקודמות של המערער לא רלוונטיות הרי שהרשעתו האחרונה בעבירת ביטחון, הינה חמורה והמערער שוחרר בעקבותיה מעונש מאסר ממושך כחמש שנים לפני שביצע את העבירה נשוא ההליך דנן. יחד עם זאת, סבר בית המשפט המחוזי כי יש לתת משקל לקולא לעובדה כי חלף זמן רב מאז שהמערער פעל עבור הארגון וכי היה מדובר בסיוע חד פעמי כאשר המערער בעצמו סרב להתגייס לארגון. נימוקי הערעור ותשובת המשיבה 3. הערעור כאמור מופנה כנגד חומרת העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער. טענתו של המערער הינה כי יש להקל בעונשו מכמה טעמים עיקריים. ראשית, טוען המערער כי העבירות נשוא ההליך דנן בוצעו בין השנים 2001-2002, לפני זמן רב ומאז הוא לא שב לפעילות טרור. שנית, טוען המערער כי לא הוא שיזם את המפגש עם ג'יהאד אלא גי'האד פנה אליו והמערער שהיה נתון ללחציו של הארגון לא יכול היה לסרב לפניה זו. שלישית, טוען המערער כי יש לשקול לקולא את העובדה כי למרות פניות חוזרות ונשנות אליו הוא עצמו סרב להתגייס לשורות הארגון. כל פועלו הסתכם בשידול אחרים להתגייס לשורות הארגון. רביעית, טוען המערער כי יש לשקול לקולא את נסיבותיו האישיות ובהן היותו בן 51, נשוי ואב לשבעה ילדים. מוסיף וטוען המערער כי אינו בקו הבריאות וסובל מסכרת ויתר לחץ דם. לבסוף טוען המערער כי עברו הפלילי אינו רלוונטי לאירוע דנן היות שמדובר בעבירות שבוצעו לפני זמן רב. 4. בטיעוניו בעל פה, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור. נימוקיו לכך היו שאמנם סירב המערער להתגייס לארגון, אך יחד עם זאת הוא שימש חוליה משמעותית בשרשרת הטרור בכך שהיה שותף פעיל לתהליך הגיוס. עוד הוסיף ב"כ המשיבה כי במקרה דנן מדובר בהספקת פעילי הטרור לארגון, פעילות חמורה אף יותר מהספקת נשק וציוד. לבסוף, טען ב"כ המשיבה כי אין להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי היות שהעונש שהושת על המערער הינו נמוך מהרף העליון עליו סוכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון האמור. דיון והכרעה 5. הסכמתו של המערער להסדר הטיעון כמפורט לעיל, כמוה כאישור לכך שהעונש לו עתרה המשיבה, וממילא זה שנגזר בפועל, מצוי במתחם הסבירות. כך או כך, גם לאחר שנתנו את דעתנו לטיעוניו של המערער, לא ראינו מקום להקל עמו מעבר למה שעשה בית המשפט המחוזי שהסתפק, כאמור, ב- 30 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשי מאסר על תנאי. המערער חטא במעשה חמור, כאשר נפגש עם מייסדו של הארגון ואף הסכים לשדל עבורו את בני משפחתו ליטול חלק במסגרת פעילותו של ארגון טרור רצחני המאיים על ביטחונה של מדינת ישראל וחייהם של חייליה ואזרחיה. במעשיו, היווה המערער חוליה משמעותית, גם אם לא ראשית, בשרשרת הטרור אשר מורכבת מחוליות רבות ובהן גם פעילים בדמותו של המערער אשר משדלים אחרים להתגייס לשורות ארגוני הטרור על מנת להגדיל את כוחם ולגבש איום ממשי אל מול פני מדינת ישראל, חייליה ואזרחיה. בית משפט זה הדגיש פעמים רבות את הצורך להשית עונשים מרתיעים והולמים על כל חוליה וחוליה בשרשרת הטרור [ראו למשל: ע"פ 4352/08 פלוני נ' מדינת ישראל (23.3.2009) והאסמכתאות הנזכרות שם]. אכן, המערער הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, אולם לעניין זה כמו גם לשיקולים האחרים לקולא, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, ולא מצאנו רכיב כלשהו של חומרה בתוצאה אליה הגיע, בין היתר, נוכח העובדה כי המערער הורשע כבר בעבר בעבירה ביטחונית של החזקת נשק, תחמושת או חמרי חבלה וביום 24.12.1990 הושת עליו בגינה מאסר בפועל למשך חמש שנים כמו גם שלוש שנות מאסר על תנאי למשך חמש שנים. המערער לא הפיק מהרשעתו הקודמת את הלקח הראוי ואף חזר לסורו. 6. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר. ניתן היום, ו' באייר תשס"ט (30.4.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09013580_W03.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il