פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 1349/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט א' צור) בת"א 45674-10-20 מיום 16.1.2024 בשם המערער: עו"ד איתן ענבר פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט א' צור) מיום 16.1.2024 בת"א (שלום ת"א) 45674-10-20 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. בחודש אוקטובר 2020 הגיש המשיב תביעה לפיצוי בגין תקיפה מינית שלפי הנטען בוצעה בו על ידי המערער. בחודש דצמבר 2023 הגיש המערער בקשה לדחיית התביעה על הסף, אך במהלך דיון שהתקיים ביום 16.1.2024 דחה בית המשפט את הבקשה בקבעו כי התביעה מעוררת שאלות שלא ניתן להכריע בהן ללא שמיעת הוכחות. בהמשך הדיון ציין בא כוח המערער כי דרושות לו 8 שעות לשם חקירת המשיב, ובית המשפט קבע כי תוקצה שעה אחת לחקירת בעלי הדין אך תינתן אפשרות להארכת החקירה במקרה הצורך. לאחר חילופי דברים נוספים בין המותב לבין באי כוח הצדדים, ביקש בא כוח המערער כי המותב יפסול את עצמו וטען, בין היתר, כי אין היתכנות לכך שהשעה שהוקצתה לחקירת המשיב תספיק לשם גילוי האמת. לפיכך נטען כי החלטה זו קובעת מראש את תוצאת ההליך ומעידה על גיבוש דעה נחרצת, שכן המותב סבור שדי ב"מראית עין" של חקירה נגדית (פרוטוקול הדיון מיום 16.1.2024, עמ' 24, ש' 26). כמו כן נטען כי דחיית הבקשה לדחיית התביעה על הסף מחזקת את החשש לנעילת דעתו של המותב. עוד הלין בא כוח המערער על כך שהמותב לא הורה למשיב לגלות מסמכים מסוימים שלפי הנטען הוסתרו על ידו. לצד זאת טען בא כוח המערער כי המותב גרם לו לתחושת השפלה, בין היתר, בכך שהתייחס מספר פעמים לטענותיו כאל "דיסרטציות" (שם, עמ' 25, ש' 8). לבסוף נטען כי פרוטוקול הדיונים בהליך אינו משקף את שהתרחש באולם, שכן בדיון האחרון אירע מקרה שלא תועד בפרוטוקול: לטענת בא כוח המערער, בנו של המותב נכנס לאולם ובעקבות זאת התקיים "דו שיח אלים" בין המותב לבאת כוח המשיב (שם, עמ' 25, ש' 17). באת כוח המשיב התנגדה לבקשת הפסלות, וחלקה על האופן שבו תואר האירוע מהדיון האחרון בציינה כי "מדובר היה על עניין של שבריר שניה שלא היה בכעס והוא היה כ"כ טכני שאפילו לא זכרתי את התרחשותו" (שם, עמ' 26, ש' 7-6). בהמשך הדיון מיום 16.1.2024 דחה בית המשפט את הבקשה לפסילתו (להלן: החלטת הפסלות). המותב הבהיר כי בנו אכן נכנס לאולם במהלך הדיון האחרון, וכי באת כוח המשיב ביקשה שהבן ייצא מן האולם והמותב נתן הוראה בהתאם. המותב ציין כי לא ייחס לאירוע חשיבות וסבר שלא נכון יהיה לתעדו בפרוטוקול, וכי הצדדים אף לא ביקשו שהאירוע יתועד ולא הגישו בקשה לתיקון הפרוטוקול. מכל מקום, המותב הדגיש כי אין באירוע זה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים, מה גם שהאירוע אינו קשור למערער אלא לבאת כוח המשיב. בית המשפט הוסיף כי אי דחיית התביעה על הסף, אף היא אינה מקימה עילת פסלות ואינה מלמדת על גיבוש עמדה. המותב הדגיש כי מן הראיות הרבות שהוגשו בהליך ניתן ללמוד שבין הצדדים קיימת מחלוקת עמוקה, שלא ניתן להכריע בה אלא לאחר שמיעתם, וכי בקשת בא כוח המערער להקצאת 8 שעות לחקירת המשיב מעידה אף היא על עומק המחלוקת. בהקשר זה חזר המותב והבהיר כי יקצה זמן לחקירת המשיב בהתאם לצורך, וכי אין מקום להתיר באופן אפריורי פרק זמן של 8 שעות. לצד זאת הביע המותב צער על תחושותיו של בא כוח המערער, והדגיש כי לא היה בדבריו כדי לפגוע במי מן הצדדים וכי הוא ישמע אותם בלב פתוח ובנפש חפצה. לצד זאת צוין כי בקשת הפסלות הוגשה "תוך ניסיון להימנע מן הירידה לחקר האמת ודחיית התביעה מבלי לברר את העובדות לאשורן" (פרוטוקול הדיון מיום 16.1.2024, עמ' 30, ש' 3-2). לשלמות התמונה יצוין כי ביום 7.2.2024 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטת הפסלות, וטען כי המותב תיאר באופן שגוי את האירוע מהדיון שבו נכח בנו. בתמצית, נטען כי באת כוח המשיב ביקשה שבנו של המותב ייצא מהאולם, ובתגובה לכך הרים המותב את קולו והגיב בכעס. בהמשך לכך, ועל רקע התיאור העובדתי שהובא בהחלטת הפסלות, צוין בבקשה כי בא כוח המערער "נחרד בשאלת יכולתו לייצג בפני כב' המותב, ובסוגיית השלכות דברי כב' המותב נטולי היסוד העובדתי, על סיכויי [המערער – ע' פ']" ועל הסיכוי למתן פסק דין אובייקטיבי והוגן בהליך (סעיף 5 לבקשה מיום 7.2.2024). בהמשך אותו היום דחה המותב את הבקשה בציינו, בין היתר, כי הוא זוכר את האירוע הרלוונטי באופן שונה, ומכל מקום אין בכך כדי להקים עילת פסלות (להלן: החלטת העיון החוזר). ביום 15.2.2024 הגיש המערער בקשה לעיכוב ניהול ההליך עד להכרעה בערעור על החלטת הפסלות, וטען, בין היתר, כי המותב תיאר באופן שגוי את ההתרחשויות סביב כניסת בנו לאולם עקב "אינטרס אישי לכאורה של כב' המותב להצניע את נוכחות בנו הקטין באולם" שבו נוהל דיון בנוגע לעבירות מין (סעיף 5 לבקשה מיום 15.2.2024). עוד הפנה המערער לאמירה מפרוטוקול הדיון מיום 16.1.2024 שממנה עולה, לשיטתו, כי המותב השיב "בהתרסה שלא לומר ביהירות לבקשת [בא כוח המערער – ע' פ'] לחקור את [המשיב – ע' פ'] 8 שעות במילים 'אם צריך 50 שעות - ייתן, ואם צריך 5 שניות, ייתן'" (שם, סעיף 5). ביום 18.2.2024 נעתר המותב לבקשת המערער לעיכוב ההליך, אך הדגיש כי הציטוט שיוחס לו בבקשה לא נאמר על ידו אלא על ידי בא כוח המערער. עוד דחה המותב מכל וכל את הניסיון לייחס לו עניין אישי בהליך. מכאן הערעור שלפניי, אשר הוגש ביום 15.2.2024 לאחר שניתנה הארכת מועד להגשתו, והועבר לעיוני לאחר הפקדת העירבון. המערער חוזר על הטענות שפורטו בבקשת הפסלות, וטוען כי המותב מנהל את ההליך מתוך דעה קדומה ותוך התעלמות מחזקת החפות שלו. המערער מדגיש כי בית המשפט התעלם מטענות שהעלה לאורך ניהול ההליך, בין היתר, בנוגע לאופן חקירת המומחית שמונתה מטעם בית המשפט ובנוגע לחסרים בטענות המשיב ובמסמכים שצירף לתביעתו. לצד זאת חוזר המערער על השגותיו בנוגע לאי דחיית התביעה על הסף, ולשיטתו החלטת המותב אינה מנומקת דיה ואינה עולה בקנה אחד עם החלטה קודמת שבה נקבע כי הבקשה תידון בדיון הבא שיתקיים בהליך. המערער חוזר על טענתו בדבר אמירה "מתריסה ומשפילה" של המותב בנוגע לחקירת המשיב, ועל הטענה כי אמירה זו מעידה על דעה קדומה שלפיה אין צורך בחקירה ארוכה (סעיף 9 לערעור). כמו כן טוען המערער כי בהחלטת הפסלות נכלל תיאור שגוי של הטענות שהעלה, באופן שמלמד על יחס שלילי כלפיו, וכי יש טעם לפגם בכך שהמותב הסתמך על טענותיה של באת כוח המשיב בעת דחיית בקשת הפסלות ובעת תיאור האירוע שבו נכח בנו של המותב. בהקשר אחרון זה טוען המערער כי המותב שגה בתיאור האירוע ואף שינה את גרסתו בין החלטת הפסלות להחלטת העיון החוזר – וזאת, לפי הנטען, על רקע "עניינו האישי של השופט להמעיט בערך נוכחות בנו הקטין באולם" (סעיף 20 לערעור). כמו כן חולק המערער על הקביעה שלפיה הוא מנסה למנוע את גילוי האמת, ולשיטתו המותב לא ייחס משקל מספק לתחושת ההשפלה שחווה בא כוחו. נוכח האמור טוען המערער כי התנהלות המותב מנוגדת להוראות כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007 ומצדיקה את העברת ההליך למותב אחר, ולו מחמת מראית פני הצדק. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת מותב היא התקיימותן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". איני סבור כי נסיבות כאמור מתקיימות במקרה דנן. רבות מטענות המערער עניינן בהשגות על החלטות שנתן המותב, אך בעבר נפסק כי השגות ערעוריות על החלטות דיוניות אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, וכי המקום הראוי להעלאתן הוא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 8607/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.3.2023)); ע"א 4887/20 אורדן נ' זריזי, פסקה 7 (16.8.2020)). ההחלטות שעליהן מלין המערער – לרבות בעניין בקשתו לדחיית התביעה על הסף ובעניין חקירת המשיב – מצויות בליבת סמכותו של בית המשפט בכל הנוגע לניהול ההליך שלפניו, ולא שוכנעתי כי עולה מהן חשש לדעה קדומה בנוגע למערער או לאיזו מטענותיו. כמו כן, בעבר נפסק כי הבעת ביקורת על התנהלותו של בעל דין או בא כוחו לא תקים כשלעצמה עילת פסלות (ראו למשל: ע"א 8866/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (7.3.2023); ע"א 6973/15 פלוני נ' פלוני, פסקאות 8-7 (3.2.2016)). בענייננו, איני סבור כי דברי הביקורת שהפנה המותב כלפי בא כוח המערער מצדיקות את העברת ההליך למותב אחר, אף לא בדוחק. בפרט אציין כי לא מצאתי ממש בטענה בדבר התייחסות מזלזלת לסוגיית חקירתו של המשיב. המותב הבהיר, כאמור, כי יקצה זמן לחקירת הצדדים בהתאם לצורך, ולא שוכנעתי כי מתעורר בהקשר זה חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, וזאת אף אם ההתבטאות שמייחס לו המערער אכן נאמרה על ידו. הטענה בנוגע לכניסת בנו של המותב לאולם אף היא אינה מקימה עילת פסלות. בעבר נפסק כי ככל שמתעוררת מחלוקת עובדתית בין מותב לבין מבקש פסלות, קמה חזקה כי גרסת המותב היא שמתארת נאמנה את האירועים הרלוונטיים (ראו למשל: ע"א 3374/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (30.6.2022)). בענייננו, אף אם אקבל את גרסתו העובדתית של בא כוח המערער בנוגע לאירוע המדובר – הגם שאיני סבור כי יש הצדקה לכך – אין בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב כלפי מי מהצדדים, ואין בתחושותיו הסובייקטיביות של בא כוח המערער כדי להקים עילה אובייקטיבית לפסילת המותב (ע"א 7085/23 אוריון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (31.12.2023); ע"א 5301/15 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (17.8.2015); ע"א 462/05‏ פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (18.4.2005)). הטענה החמורה שלפיה המותב מסר גרסה בלתי מדויקת בנוגע לאירוע בשל אינטרס אישי כזה או אחר, הועלתה ללא תימוכין ואין בידי לקבלה (השוו: ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024)). אף לא מצאתי פגם בכך שהמותב אזכר את גרסתה העובדתית של באת כוח המשיב בנוגע לאירוע הרלוונטי. העובדה שכניסת בנו של המותב לאולם לא תועדה בפרוטוקול הדיון, אף היא אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות – מה גם שהמערער לא הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול כפי שנדרש בנסיבות מעין אלו (ראו למשל: ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024)). לצד האמור אציין כי חלק מהטענות שפורטו בערעור לא הועלו קודם לכן לפני המותב, ובעבר נפסק כי ככלל אין מקום לדון במסגרת ערעור פסלות בטענות שלמותב לא ניתנה האפשרות להתייחס אליהן (ע"א 2501/23 פרי נ' י.ת.ט בע"מ, פסקה 7 (17.4.2023)). בשים לב לאמור לעיל, לא שוכנעתי בקיומה של הצדקה להעברת ההליך למותב אחר, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. בהקשר זה נפסק בעבר כי "אין מקום להרחיב את השימוש בטענת מראית פני הצדק, אם וככל שיש לה מקום, לכל מקרה בו נטענת טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי" (ע"א 9108/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (9.12.2008)) – והדברים יפים לענייננו. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בניסן התשפ"ד (‏21.4.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24013490_M03.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1