פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול- בירושלים

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1347/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד שי גולדנברג פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה לביטול החלטת משיב 1, בית הדין הרבני הגדול, למחוק את העותר כמשיב בערעור שהוגש על ידי משיבה 2 (להלן: המשיבה) על החלטת בית הדין הרבני האזורי ברחובות מיום 26.11.2017 לפיה היא "ספק יהודיה". בתמצית, בין העותר והמשיבה, אשר היו נשואים זה לזה והתגרשו לאחרונה, התנהלו הליכים לפני בית הדין הרבני האזורי ברחובות, במסגרתו התבררה תביעת האישה לגירושין ולכתובה (תיק 1087127/6). במהלך דיון בתביעת הכתובה טען הבעל כי ספק אם המשיבה יהודיה, שכן לדבריו אמה של המשיבה אינה אמה הביולוגית אלא המאמצת. בית הדין הרבני האזורי הורה על פתיחת הליך לבירור יהדות. לאחר שנפתח הליך כאמור (תיק 1115721/1), ולאור מסקנות הדו"ח שהגיש חוקר יהדות וסירובן של המשיבה ואמה לערוך בדיקה גנטית, הורה ביום 26.11.2017 כי המשיבה הינה "ספק יהודיה". על החלטה זו הגישה המשיבה ערעור לפני בית הדין הרבני הגדול, בטענה כי בית הדין פעל בחוסר סמכות כאשר הורה על בירור יהדותה – תוך הטלת כתם עליה ועל ילדיה – וזאת בהסתמך על טענת סרק שהועלתה במסגרת סכסוך גירושין. על אף שהעותר לא נרשם כמשיב בערעור שהגישה המשיבה, הוא זומן לדיון שנקבע בערעור על ידי מזכירות בית הדין הרבני, והגיש בתגובה בקשה לדחיית הערעור על הסף. בעקבות זאת, הגישה המשיבה בקשה למחיקת העותר כמשיב בערעור, במסגרתה נטען כי העותר צורף כמשיב בהחלטה שגויה של המזכירות, כי העותר גם לא היה צד להליך בירור היהדות (תיק 1115721/1) וכי הנושא הנדון בערעור אינו רלוונטי לעותר. ביום 13.2.2019 קבע בית הדין הרבני הגדול כי "אין ספק שבנסיבות הערעור, למשיב אין מעמד בתיק זה ועל המזכירות למוחקו מרשימת הגורמים בתיק". מכאן לעתירה שלפנינו, בגדרה נטען כי החלטת בית הדין הרבני למחיקת העותר כמשיב בערעור ניתנה בחריגה מסמכות, תוך פגיעה בזכות הטיעון שלו ובכללי הצדק הטבעי המורים כי אין לשמוע טענות צד אחד מבלי שתינתן האפשרות לשמיעת הצד האחר. כמו כן, נטען כי ההחלטה על קיום דיון בהיעדר העותר שלתוצאתו עלולה להיות השלכה על זכויותיו מהווה גם פגיעה בקניינו. דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים. בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים. התערבות בהכרעה של בית דין רבני תיעשה בנסיבות חריגות בלבד (בג"ץ 10072/17 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 10 (1.1.2018); בג"ץ 409/18 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פסקה 7 (25.3.2018)) אשר אינן מתקיימות במקרה זה. בנסיבות העניין, כפי שקבע בית הדין הרבני הגדול, לעותר אין מעמד בערעור על בירור יהדותה של העותרת. גם אם הנושא עלה במסגרת הליכי הגירושין ואף שהוא התעורר ביוזמת העותר, אין באמור כדי להקנות לו מעמד בהליך ערעורי מסוג זה. על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א באדר א התשע"ט (‏26.2.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19013470_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1