עתים- יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי נ' הרבנות הראשית לישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1342/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותרת: עתים- יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי, ע"ר נ ג ד המשיבים: 1. הרבנות הראשית לישראל 2. הוועדה להכרה בבתי דין בחו"ל 3. הרב איתמר טובול - מנהל מחלקת אישות וגירות ברבנות הראשית לישראל עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד יאיר מבורך בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט נֹעם סולברג: עניינה של העתירה, בבקשת העותרת, עמותת עתים – יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי, כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יתקנו את רשימת בתי הדין המוכרים לגיור בעולם (להלן: הרשימה), כך שיוצאו ממנה 2 בתי דין אשר נכנסו אליה, לשיטת העותרת, שלא כדין. המשיבה 2 – הוועדה להכרה בבתי דין בחו"ל – היא הגוף האמון מטעם המשיבה 1 – הרבנות הראשית לישראל, על בחינת בקשות להכרה בבתי דין מחו"ל לגיור ולגיטין. זאת, בהתאם לנוהל שנקבע על-ידי הרבנות הראשית, אשר מפרט את התנאים להכרה בבתי דין בחו"ל – "תבחינים להכרה בבתי דין לגיור ולגיטין בחו"ל מטעם מועצת הרבנות הראשית". ביום 29.6.2023, פנתה העותרת אל הממונה על חופש המידע ברבנות הראשית, בבקשה לקבלת מידע על אודות הליך קבלת ההחלטה להוסיף לרשימה את בית הדין דניפרו, ואת בית הדין הרבני לקהילות הבוכרים בקווינס (ניו-יורק). בתגובה לבקשה, אשר נשלחה אל העותרת על-ידי היועץ המשפטי של הרבנות הראשית ביום 13.8.2023, צוין בין היתר כי "הכללת שני בתי הדין האמורים [...] נעשתה אפוא שלא כדין ובניגוד להליך הקבוע בתקנות". ביום 14.2.2024, לאחר מספר פניות של העותרת אל הרבנות הראשית, להסרת בתי הדין מן הרשימה, ולחלופין, לנימוק השארתם ברשימה בניגוד לתבחינים שנקבעו – פניות אשר לא קיבלו מענה – הוגשה העתירה דנן. בעתירתה, גורסת העותרת כי בהחלטת הוועדה לכלול את בתי הדין האמורים ברשימה, באופן שאינו הולם את התבחינים שנקבעו, יש משום סטייה מהנחיותיה הפנימיות של הרבנות הראשית; וחשש כבד לפגיעה בשוויון, להפליה ולמשוא פנים, כתוצאה מיישום לא אחיד – ואף לא עקבי – של התבחינים. ביום 23.6.2024, הוגשה תגובת המשיבים. בתגובה ציינו המשיבים כי אכן, בחינת הליכי ההכרה בשני בתי הדין מעלה כי אלה "לא עמדו במלואם בתנאים שנקבעו בנוהל, ובחינתם במכלול עוררה קשיים". לפיכך, הוחלט על קיום הליך מחודש, לבחינת ההכרה בבתי הדין. בהתאם לכך, ביום 9.6.2024 התכנסה הוועדה, דנה מחדש בבקשות, והחליטה על הכרה בבתי הדין. זאת, "לאחר שהיועץ המשפטי לרבנות הראשית חיווה דעתו כי אין מניעה משפטית בקבלת החלטה זו". המשיבים טוענים אפוא, כי התשתית העובדתית שעליה נשענת העתירה אינה רלבנטית עוד, ומשכך – דין העתירה להימחק. אכן, משהכירו המשיבים בכך שהליך ההכרה בשני בתי הדין מעורר קשיים של ממש, וקיימו הליך מחודש, בליווי יעוץ משפטי, לבחינת ההכרה – השתנתה התשתית העובדתית שביסוד העתירה, והיא איננה אקטואלית עוד במתכונתה הנוכחית. דינה, אפוא – להימחק. מובן, כי ככל שתבקש העותרת להשיג על ההחלטה החדשה שהתקבלה, טענותיה שמורות לה, לעתיד לבוא. העתירה נמחקת אפוא בזאת. בהתחשב בתרומתה של העתירה לאיתור הפגמים בהליך ההכרה הראשון, ולקיומו של הליך מחודש, המשיבים יִשאו בהוצאות העותרת בסך של 7,500 ₪. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ד (‏14.7.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24013420_O06.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il