יהודית גינת נ. עיריית פתח תקווה

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1341/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. יהודית גינת 2. אורה לוין 3. גד לוין נ ג ד המשיבה: עיריית פתח תקווה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד זוהר לנדה, עו"ד שי אבניאלי, עו"ד עדי שהם, עו"ד צופיה שינפלד בשם המשיבה: עו"ד גיל זילבר פסק-דין השופט י' עמית: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים את ביטולה של הפקעה שבוצעה על ידי המשיבה מכוח פקודת בנין ערים, 1936 (להלן: פקודת בנין ערים או הפקודה), במסגרתה הועברו הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6360 חלקה 89 בפתח תקווה (להלן: המקרקעין) לידי המשיבה; ולחלופין, פיצויים עבור המקרקעין בהתאם לשוויים הנוכחיים. 1. המשיבה טענה, בין היתר, כי דין העתירה להידחות על הסף מאחר שהיה על העותרים להגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים, המוסמך לדון בה. 2. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, בתגובת המשיבה ובתגובת העותרים לתגובת המשיבה, הגענו לכלל מסקנה כי טענת המשיבה בדין יסודה, וכי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. 3. הלכה היא כי בית משפט זה יימנע מלדון בעניין מקום שבו קיים בידי העותר סעד חלופי (ראו, מני רבים: בג"ץ 8453/17 פלוני נ' ועדת הערר הרפואית על פי תקנות מס הכנסה, בפסקה 8 (24.6.2018)). סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים) קובע כלהלן: סמכות בית המשפט בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה – (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית); [...] ובהמשך פרט 10(א) לתוספת הראשונה מורה כלהלן: תכנון ובניה – (א) עניני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, למעט לפי פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין, ולפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר. 4. כאמור, בענייננו ההפקעה בוצעה מכוח פקודת בנין ערים. ואולם, עם חקיקתו, החליף חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה או החוק) את פקודת בנין ערים ו"נכנס לנעליה". כך, סעיף 270 לחוק קובע כי "פקודת בנין ערים, 1936 – בטלה" ודברי ההסבר להצעת חוק התכנון והבניה, התשכ"ג-1962, נפתחים באמירה שהחוק "בא להחליף את פקודת בנין ערים, 1936" (ה"ח הממשלה 532 עמ' 54) (וראו, לדוגמה, ע"א 6407/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה כרמיאל נ' מסרי, בפסקה 59 (24.5.2018). סעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפרשנות) קובע כי "אזכור של חיקוק בחיקוק אחר - כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר". לא זה המקרה שלפנינו, שהרי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים נחקק לאחר ביטול פקודת בנין ערים, אך הרציונל של סעיף 25 לחוק הפרשנות, לפיו החוק החדש בא בנעלי החוק הקודם, יפה לענייננו. מכאן, שלעניין סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, יש לראות הפקעה שבוצעה מכוח פקודת בנין ערים כהפקעה שבוצעה מכוח חוק התכנון והבניה. זאת, להבדיל מתקיפת ישירה של הפקעה על ידי שר האוצר מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, שממשיכה להתברר בפני בית משפט זה (ראו, לדוגמה, ע"א 7591/01 אלג'עברי נ' שר האוצר, בפסקה 2 (9.4.2003); רע"א 5664/04 מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל נ' יואב בן גרא, מנהל עיזבון המנוחה שרה לוי ז"ל, פ"ד נט(6) 193, 197-196 (2005)). בהינתן האמור, ובהינתן שענייננו אינו נופל לגדר אחד החריגים המנויים בפרט 10(א) לתוספת הראשונה לחוק, הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. 5. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. העותרים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪. ניתן היום, ‏י"ד באייר התשפ"א (‏26.4.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21013410_E03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1