אמירוב סמיון נ. מדינת ישראל

תאריך טיוטא: 28 בבית המשפט העליון בירושלים ע"פ 1338/98 ע"פ 767/98 ע"פ 1309/98 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין המערער בע"פ 767/98: פיודור מוסטבוי המערער בע"פ 1309/98: דמיטרי רזניק המערער בע"פ 1338/98: אמירוב סרגי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 7.1.98 בת.פ. 83/96 שניתן על-ידי כבוד השופט י' טימור תאריך הישיבה: ט"ז בחשוון תש"ס (26.10.99) בשם המערער בע"פ 767/98: עו"ד משה לוי בשם המערער בע"פ 1309/98: עו"ד שחדה אבן-ברי בשם המערער בע"פ 1338/98: עו"ד יוסף לילוף בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן 1. לפנינו שלושה ערעורים נפרדים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, בו הורשעו שלושת המערערים בשוד בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, ונגזר על כל אחד מהם עונש של עשר שנות מאסר בפועל ושל שנתיים מאסר על תנאי. לגבי המערער דמיטרי בן לאוניד רזניק (להלן: דמיטרי) הופעל עונש מאסר על תנאי חופף לעונש שנגזר עליו. שניים מתוך שלושת המערערים - דמיטרי ופיודור בן יוסף מוסטבוי (להלן: פיודור) - מערערים על הכרעת הדין וגזר הדין, ואילו סרגי בן סמיון אמירוב (להלן: סרגי) מערער על גזר הדין בלבד. לאחר שיתוארו בקצרה מעשיהם של השלושה ידון כל ערעור בנפרד. 2. המעשים נשוא האישום שיוחסו להם אכזריים מאין כמותם. השלושה פרצו למשרד כשהם רעולי פנים, כפפות על ידיהם ואלות בידיהם וללא כל התראה תקפו את הפקידה ומנהל המשרד שבא לעזרתה, היכו בהם באכזריות באלות ברזל בהן הצטיידו בטרם הפריצה והמשיכו בכך למרות זעקותיהם. גם אחרי שהפקידה ניסתה להסתתר, משכו אותה ממקום המסתור והפליאו מכותיהם בשניים עד שגרמו להם חבלות של ממש. הפקידה עברה מספר ניתוחים והנזק הגופני והנפשי נותר בה לצמיתות. המנהל סבל משבר בגולגולת והיה צורך להרכיב פלטינה סביב ארובת עינו ומחצית פניו נותרה משותקת. לאחר שתמה פרשת ההתעללות, ברחו השלושה מן המקום כשבידיהם קופת מתכת שהכילה כסף מזומן. פיודור נעצר ביום האירוע ואילו השניים האחרים נמלטו ונעצרו רק כעבור זמן. ערעורו של דמיטרי (ע"פ 1309/98) 3. הסניגור המלומד טוען, כי לא היה יסוד להרשעתו של דמיטרי. לטענתו, לא היה באילת - שם ארע השוד - ביום האירוע. אשר לטביעת האצבעות שנמצאו על אריזה שהכילה את הכפפות בהן השתמשו, טען, כי התגורר יחד עם פיודור באותו חדר במלון ולפיכך ייתכן ונגע באריזת הכפפות קודם לאירוע. טענות אלה הועלו גם בבית המשפט המחוזי ובית המשפט התייחס אליהן וקבע, כי ניסיונות דמיטרי ליצור אליבי היו כושלים והוא שינה את גרסתו בעניין זה. תחילה מסר כי היה אצל אמו בקרית גת, אך בשיחה עם סרגי שהוקלטה אמר, כי הוא מסר אליבי שקרי לעניין בואה של אמו מחו"ל בזמן הרלבנטי. באותה שיחה לא אמר דבר על חפותו ולא התלונן על מעצר שווא. כן לא הביא ראיה כלשהי כדי להוכיח היכן שהה בקרית גת ובחברת מי שהה ולא מסר פרטים שיאפשרו לאתר את אמו. מאוחר יותר גם חזר בו מגרסה זו. לפיכך, רשאי היה בית המשפט להתעלם מטענת האליבי שלא הוכחה, הזורקת אור שלילי על אמינותו של דמיטרי, שהסתבך בשקרים נוספים. אשר לטביעת האצבע שנמצאה על אריזת הכפפות, מציין בית המשפט המחוזי, כי בתחילה סרב דמיטרי להתייחס לשאלות שהופנו אליו בעניין זה ורק לאחר מכן טען כי ראה את הכפפות בחדר בו התגורר יחד עם פיודור. אלא שדמיטרי עצמו מעיד כי לא הוציא את הכפפות מאריזתן ולפיכך לא ברור כיצד הוטבעו טביעות האצבע שלו שם. כן מסר פיודור בהודעתו, כי הכפפות נמסרו לו רק בזירת האירוע. רק בעדותו בבית המשפט שינה פיודור את גרסתו ואמר, כי הכפפות היו בדירתם, מבלי להסביר את גרסתו הסותרת בהודעתו. 4. התמונה הכוללת העולה מעדותם של כל השלושה ומהודעותיהם מלמדת כי הם לא היו נאמנים לאמת, כי השלושה שנטלו חלק בשוד היו חברים וכאלה הם המערערים בפנינו; כי שותפיו של פיודור שהודה במעשה, אחד מהם הוא מסיביר ואחד מקווקז; וכאלה הם דמיטרי וסרגי. לכך יש להוסיף, כי האליבי שמסר דמיטרי נמצא שקרי וכן ניתן הסבר רעוע ולקוי להימצאותה של טביעת אצבעו על אריזת כפפות שנמצאה. במצב דברים זה, יש בסיס איתן להרשעתו של דמיטרי. 5. אשר לגזר הדין, העונש שהושת על-ידי בית המשפט איננו חמור כלל ועיקר. על מעשי התעללות והתאכזרות כאלה, לרבות השוד שבמסגרתו נעשו אותם מעשים, יש להעניש בכל חומרת הדין. ההתנהגות מצביעה על בריונות לשמה, על רמיסת כל ערך וכל נורמה אנושית, על אטימות לרווחתו, כבודו ושלמותו הגופנית והנפשית של הזולת. מאידך גיסא, אין כל נסיבות אישיות היכולות לעמוד לזכותו כדי להפחית מעונש זה. בהשיתו את העונש שקל בית המשפט את כל הנסיבות האישיות ואף ביקש וקיבל תסקיר מבחן, שמצטיירת ממנו תמונה עגומה ביותר של אדם צעיר שדרכו היתה רצופה בשוטטות, התחברות לחברה שולית ושימוש בסמים. בעת האירוע היה לו אישום פלילי קודם ומאסר על תנאי תלוי ועומד, דבר שלא הרתיעו, ומאז האירוע יש לו הרשעה נוספת בגין עבירת סמים. אין, אפוא, מקום להקל בעונשו. ערעורו של פיודור (ע"פ 767/98) 6. בהודעת הערעור נאמר, כי "הערעור מוגש על הרשעתו של המערער, ולחילופין על חומרת העונש". גם בפנינו חזר הסניגור המלומד בפתח דבריו וטען כי לא היה מקום להרשעת מרשו, אלא שטענה זו נזנחה על ידו ובצדק, והוא לא העלה טענות לתמיכה בה. עוד ביקש פיודור להשמיע את דבריו שבהם הביע חרטה על מעשיו וביקש להמתיק את עונשו כדי לתת לו הזדמנות לחזור לחיים תקינים. דא עקא, שלמרבה הצער טופחת המציאות על פניו ומסתבר שבהיותו בחופשה מן המאסר שאותו הוא מרצה, ביצע פיודור שוד נוסף בחבורה וביום 8.9.99 הורשע על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו. גזר הדין טרם ניתן משום שהוזמן תסקיר מבחן (ת"פ 225/99, בית המשפט המחוזי בירושלים). 7. במצב דברים זה, לא רק שאין מקום לשקול הקלה בעונש, אלא שיש להצר על כך שפיודור בחר כנראה בדרך הפשע כדרך חיים וניצל לרעה אמון שניתן בו על-ידי הוצאתו לחופשה ממאסרו והוא הורס במו ידיו את עתידו. ערעורו של סרגי (ע"פ 1338/98) 8. ערעור זה הוגש על ידי סרגי בעצמו שהיה מיוצג בעת הדיון בפנינו על-ידי עורך דין. נטען בפנינו כי התביעה הגישה בערכאה הראשונה שני פסקי-דין וביקשה מבית המשפט לגזור על הנאשמים "עונש זהה". בפסקי דין אלה, שהוגשו גם לנו, נגזרו על הנאשמים עונשים קלים מאלה שבענייננו. על כך ניתן לומר, כי לא עולה מהפרוטוקול שבית המשפט התבקש לגזור עונשים כמידת העונשים שהוטלו בפסקי דין אלה, אלא להטיל עונש זהה על שלושת הנאשמים. מכל מקום, אפילו יש לפרש את הפרוטוקול כטענת הסניגור, אין בית המשפט כבול על-ידי בקשה של התביעה להטיל עונש כזה או אחר וכל עניין נשקל לגופו. על כל פנים, לא מצאנו עילה להתערבות בעונש שהושת על-ידי בית משפט קמא, הנראה בעינינו הולם את האירוע ונסיבותיו ואת מבצעי העבירה ונסיבותיהם. שמענו, כי סרגי מתחרט על מעשיו והוא הועבר לכלא בו הוא משולב בעבודה. יש לקוות שינצל את תקופת המאסר כדי להיטיב את דרכו באופן שיוכל להיקלט שוב בחברה כאדם נורמטיבי. 9. לאור כל האמור לעיל נדחים שלושת הערעורים. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' ריבלין: אני מסכים ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן. ניתן היום, ל' בחשוון תש"ס (9.11.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן מזכיר ראשי lstova\1338