עלי חמאד נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1331/01 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור המערער: עלי חמאד נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי נצרת בתיק פ' 1159/00 שניתן ביום 11.1.01 על ידי כבוד סגן הנשיא השופט ע' ר' זועבי תאריך הישיבה: ט' באדר תשס"ב (21.2.02) בשם המערער: עו"ד וויליאם חאמד בשם המשיבה: עו"ד ענבר פלש פסק-דין השופט י' טירקל: 1. בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן הנשיא השופט ע' ר' זועבי), הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירות של נסיון לסחר ברכב, פריצה לרכב, גניבת רכב, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כניסה/שהייה בישראל שלא כדין, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, נהיגה בדרך בקלות ראש וחוסר זהירות, נהיגה במהירות מופרזת ואי ציות להוראת שוטר. כפי שנאמר בכתב האישום, בתמצית, חברו יחדיו המערער ואדם נוסף - שניהם תושבי הרשות הפלסטינאית - להיכנס לישראל כדי לגנוב כלי רכב, להכניסם לשטח הרשות הפלסטינאית ולמוכרם שם. כך עשו שתי פעמים: בפעם הראשונה נטשו את הרכב, אחרי שגרמו לו נזקים; ובפעם השניה נסעו אתו מן המקום שבו חנה, וכן עם רכב נוסף שאותו גנבו באותו לילה. במהלך הנסיעה נמלט המערער מפני ניידת משטרה שהיתה בדרכו, ולבסוף פגע הרכב שבו נהג בגשר ונעצר. המערער נמלט ועלה למונית שגם היא החלה נמלטת מהניידת שדלקה בעקבותיה. בשלב כלשהו נעצרה המונית, המערער נמלט רגלית, ושוטר שדלק בעקבותיו הצליח לעצור אותו, לא לפני שהיה צורך לירות לעברו. כאשר נעצר המערער על ידי השוטרים מסר שם כוזב. בית המשפט המחוזי גזר על המערער שש שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. עוד הורה בית המשפט להפעיל מאסר על תנאי של שנתיים ימים שהוטל על המערער בבית משפט לנוער באופן מצטבר. לפיכך יהיה על המערער לרצות מאסר של חמש שנים בפועל. עוד נפסל המערער מלהחזיק רישיון נהיגה למשך חמש שנים מיום שחרורו מהכלא. המערער מערער על חומרת עונשו. 2. בערעורו עמד בא כוח המערער בהרחבה על הטעמים העומדים, לדעתו, לזכותו של המערער. בעיקר הדגיש את הודייתו בעבירות, את גילו הצעיר - כבן 20 שנה - את הפציעה שנגרמה לו ברגלו עקב היריה שפגעה בו, לרבות תוצאות הפציעה, שיהיו ככל הנראה צמיתות. עוד עמד על כך שהמערער הוא, כאמור, תושב הרשות הפלסטינאית ולפיכך לא זכה לביקורים של בני משפחתו בבית המעצר ובכלא, למעט ביקור אחד של אמו לפני כחמישה חודשים, וככל הנראה לא יזכה בביקורים כאלה ובחופשות גם בעתיד. בא כוח המערער הוסיף וטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו על המלצת שירות המבחן בתסקיר שהוגש לו, לפיה ראוי היה להקל בעונשו. לפיכך ביקש להקל בעונש, או, למצער, לחפוף את עונש המאסר המותנה שהופעל לעונש שנגזר עליו. 3. לא מצאנו מקום להמתיק את עונשו של המערער יותר משעשה בית המשפט המחוזי. כפי שמראה גליון הרשעותיו הקודמות נדון המערער בעבר ארבע פעמים לעונשי מאסר בפועל לתקופות קצרות יחסית - בפעם האחרונה ל18- חודשי מאסר - ואף על פי כן לא למד לקח וחזר ועשה את מעשיו. אכן, המערער הוא צעיר לימים אולם אופי עבירותיו והעובדה שהוא חוזר מפעם לפעם לדרכו הרעה מחייבים להרחיקו מן הציבור ולהגן על הציבור מפניו. 4. הערעור על חומרת העונש נדחה. ניתן היום, ט' באדר תשס"ב (21.2.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01013310.M01 - /מפ נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il