פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"א 1321/05

איתן גורפינקל נ. הנאמן הציבורי ו/או האפוטרופוס הכללי

ערעור על החלטת רשם לדחות בקשה לסילוק ערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/04/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"א — בקשות שונות אזרחי.
מספר התיק 1321/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדרי דין - מועד להגשת ערעור — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת רשם לדחות בקשה לסילוק ערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"א 1321/05

איתן גורפינקל נ. הנאמן הציבורי ו/או האפוטרופוס הכללי

ערעור על החלטת רשם לדחות בקשה לסילוק ערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים ביקשו לדחות על הסף ערעור שהגיש האפוטרופוס הכללי, בטענה שהוגש באיחור. רשם בית המשפט העליון דחה את בקשתם, בקובעו כי הערעור הוגש במועד לפי כלל ההמצאה, וכי גם אם היה איחור, מדובר באיחור קל הנובע מכך שאחד מדפי פסק הדין אבד במשרד המשיב, מה שמהווה טעם מיוחד להארכת מועד. המערערים ערערו על החלטת הרשם לבית המשפט העליון. השופט א' ריבלין דחה את הערעור, בקובעו כי החלטת הרשם מבוססת על שיקול דעת סביר וכי אין עילה להתערב בה, במיוחד כאשר מדובר באיחור קל וקיימים טעמים מיוחדים להארכת המועד.

סוג הליך בקשות שונות אזרחי (בש"א)
הרכב השופטים א' ריבלין
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • איתן גורפינקל
  • יהודית סלוצקי
  • רות ריקלין
  • שולמית פרגר

נתבעים

  • הנאמן הציבורי ו/או האפוטרופוס הכללי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה.
  • המשיב החזיק בפסק הדין וידע את תוכנו והנמקתו.
  • אין נפקות לטענת המשיב בדבר אובדן דף מפסק הדין במשרדו.
  • דין איחור של יום אחד כדין איחור של ימים רבים.
טיעוני ההגנה
  • פסק הדין הומצא כדין במועד המאוחר יותר.
  • הידיעה הנדרשת היא ידיעה מלאה של פסק הדין, ולא רק של התוצאה.
  • אחד הדפים אבד במשרד ב"כ המשיב ונמצא מאוחר יותר, מה שמעכב את הידיעה בפועל.
  • מדובר באיחור קל של ימים ספורים המצדיק הארכת מועד.
מחלוקות עובדתיות
  • מועד הידיעה בפועל של פסק הדין על ידי המשיב.
  • האם אובדן דף מפסק הדין מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תצהיר בא-כוח המשיב בדבר אובדן דף מפסק הדין.

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בש"א 1321/05 בבית המשפט העליון בש"א 1321/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המערערים: 1. איתן גורפינקל 2. יהודית סלוצקי 3. רות ריקלין 4. שולמית פרגר נ ג ד המשיב: הנאמן הציבורי ו/או האפוטרופוס הכללי ערעור על החלטת רשם בשם המערערים: עו"ד גדיאל בלושטיין פסק-דין המשיב הגיש ערעור לבית משפט זה, והמערערים ביקשו לדחותו על הסף מחמת איחור בהגשתו. כבוד הרשם יגאל מרזל דחה את הבקשה. נקבע, כי מבחינה פורמאלית פסק-הדין נשוא הערעור הומצא למשיב רק ביום 14.9.2004 (ובהתחשב בתאריך זה הוגש הערעור במועד), וכי גם אם מחילים את "מבחן הידיעה" – הרי שהידיעה צריכה להתייחס להנמקה במלואה, ולא לתוצאה בלבד. במקרה זה נטען בתצהיר בא-כוח המשיב – והטענה לא הופרכה – כי אחד הדפים של פסק-הדין, ששוגר לו בפקסימיליה על-ידי המערערים, אבד במשרדו ונמצא רק מאוחר יותר, וכבוד הרשם קבע כי "שעה שהמבקשים טוענים למבחן הידיעה, יש חשיבות למועד ידיעה זה בפועל וממילא מתערערת טענת האיחור מניה וביה". כבוד הרשם הוסיף והדגיש, כי מכל מקום, מדובר באיחור של ימים ספורים (יום אחד או חמישה ימים), וקיים טעם מיוחד המצדיק אותו, לאמור: העובדה שהמשיב לא ראה את פסק-הדין המלא. המערערים מלינים על החלטה זו של כבוד הרשם. לטענתם, יש להעדיף את כלל הידיעה על-פני כלל ההמצאה, ובנסיבות המקרה, כאשר "המשיב החזיק בפסק הדין, ידע באופן מלא וברור את תוצאות פסק הדין והנמקתו המלאה" – יש לקבוע כי הערעור הוגש באיחור. המערערים גורסים כי אין נפקות לטענת המשיב, לפיה אחד הדפים של פסק-הדין נעלם על "שולחנו הלא מסודר של ב"כ המשיב". המערערים סבורים כי אין מקום להחיל, לעניין מועד הידיעה, כלל של "קריאה בפועל" של פסק-הדין. הם מדגישים, כי דין איחור של יום אחד כדין איחור של ימים רבים. החלטתי לדחות את הערעור, ולעניין זה די לי בהנמקתו החלופית של כבוד הרשם, לאמור: כי אף אם הוגש הערעור באיחור, הרי זה איחור קל, ובנסיבות המקרה, קיים טעם מיוחד להאריך את המועד ואין מקום לסלק את הערעור על הסף. עניין זה מסור, ברגיל, לשיקול דעתו של כבוד הרשם, ובמקרה זה אין עילה להתערבות בשיקול דעת זה. הערעור נדחה. עם זאת, בנסיבות המקרה החלטתי שלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום, כ"ה באדר ב התשס"ה (5.4.05). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05013210_P02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il