עיריית נתיבות ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1317/24 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרים: 1. עיריית נתיבות 2. ראש עיריית נתיבות – יחיאל זוהר נגד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. ראש ממשלת ישראל – בנימין נתניהו 3. שר הביטחון – יואב גלנט 4. שר האוצר – בצלאל סמוטריץ' 5. מנהלת תקומה 6. שר הפנים – משה ארבל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד רון צין; עו"ד שלי לב-שרמן עו"ד אסף פריאל; עו"ד אוריה רועה בשם המשיבים: עו"ד תהילה רוט; עו"ד מיה ציפין פסק-דין המשנה לנשיא נעם סולברג: בעתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 14.2.2024, התבקש צו על-תנאי, המופנה כלפי המשיבים, ומורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא "תיכלל העותרת 1 בין יישובי חבל [ה]תקומה כמשמעותם בהחלטת ממשלה מס' 980 מיום 19.10.2023", בה נכללו ישובים המצויים במרחק של עד 7 קילומטרים מהגבול עם רצועת עזה. לחלופין, התבקש כי המשיבים יפעלו לפי החלטת ממשלה מס' 1127 – בה נקבע, בין היתר, כי תושלם עבודת מטה לבחינת ההגדרה של חבל התקומה לפי החלטה מס' 980 – כך שבמסגרת עבודת המטה, יומלץ כי העותרת תיכלל בהגדרה זו. ביום 15.11.2024, לאחר מספר ארכות שניתנו, הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים. במסגרת התגובה הוסבר, כי "ביום 31.10.2024, התקבלה החלטת ממשלה מס' 2336" שבה נקבע כי לצד "חבל התקומה" יקבעו בהחלטת ממשלה עתידית אזורים נוספים שיינתן להם מענה שיקומי בהתאם לצרכיהם. בהמשך לכך, הגישו המשיבים מעת לעת הודעות עדכון, בהן פורטה ההתקדמות בגיבוש ההחלטה האמורה. לבסוף, ביום 14.8.2025 הודיעו המשיבים, כי ביום 4.8.2025 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3303, שבה נקבעו "כלי הסיוע המתאימים לעיר נתיבות בעקבות אירועי השבעה באוקטובר 2023 והשלכותיהם". בהתאם לכך נטען, כי "העתירה, אשר ביססה את הסעד שהתבקש בה על החלטה 980, נשענת על תשתית עובדתית ומשפטית אשר אינה רלוונטית עוד", ומשכך – דינה להימחק. בהחלטה מיום 17.8.2025, ציינתי כי "מן האמור בהודעת העדכון מטעם המשיבים עולה, כי אכן, על פני הדברים, חל שינוי ניכר בתשתית העובדתית והמשפטית שבבסיס העתירה, והיא אינה רלבנטית עוד". העותרים התבקשו להודיע אפוא אם נתונה הסכמתם למחיקת העתירה. ביום 3.9.2025 הודיעו העותרים כי אינם מתנגדים למחיקת העתירה, תוך "שמירה על מכלול טענותיהם בעניין זה". אשר לסוגיית ההוצאות, טענו העותרים כי החלטת ממשלה מס' 3303 מהווה "סעד חלופי לסעד שהתבקש בעתירה"; וכי לעתירתם היתה "משמעות מכריעה ביחס לשינוי התפיסה הממשלתית וההבנה כי יש צורך בטיפול ובמענה שיקומי לכלל מעגלי ההדף של המלחמה [...] ומשכך – מצדיקה מתן הוצאות משפט לעירייה". המשיבים, מצִדם, השאירו את ההחלטה בעניין ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט, אך הדגישו כי עוד טרם הוגשה העתירה, היה בכוונת הממשלה להרחיב את מאמצי השיקום גם ליישובים מרוחקים יותר מהגבול, מה שבא לידי ביטוי גם בהחלטות ממשלה שונות שהתקבלו בנושא. כתימוכין לכך, מצביעים המשיבים על ההחלטה להשלים עבודת מטה לבחינת הגדרת חבל התקומה, כאמור בהחלטת ממשלה מס' 1127; ועל ההצהרות שנמסרו ביום 17.4.2024, במסגרת החלטת ממשלה מס' 1699, בדבר הכוונה לבחון את "הצורך במתן מענים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ליישובים מחוץ לחבל התקומה". תחילה אציין בהקשר זה, כי אמנם, החלטת הממשלה מס' 1127 אכן התקבלה טרם הגשת העתירה, אולם הוחלט בה על ביצוע עבודת מטה; הא ותו לא. כמו כן, החלטת ממשלה מס' 1699 התקבלה כחודשיים לאחר הגשת העתירה, כך שקשה להסיק ממנה על כוונות קונקרטיות של הממשלה בכל הנוגע למענה השיקומי המיועד לנתיבות, בפרק הזמן שקדם להגשת העתירה. על כל פנים, אף אם נקבל את טענת המשיבים בהקשר זה, בדבר העדר קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין קבלת הסעד שהתבקש בה, נוכח החלטות שהתקבלו טרם הגשת העתירה – סבורני כי בנסיבות העניין, אין בכך כדי להצדיק הימנעות מפסיקת הוצאות לטובת העותרים. במסגרת מיצוי ההליכים המקדים שביצעו העותרים, נשלחו 4 מכתבים רשמיים למשיבים, על פני תקופה של מספר חודשים, אולם אלה – לא זכו למענה של ממש. לו היה מתקבל מענה מטעם המשיבים לפניותיהם המוקדמות של העותרים, שבגדרו היו מודיעים המשיבים על כוונתם להרחיב את מאמצי השיקום לעבר ישובים מרוחקים יותר מהגבול – מה שהיה נכון, לדידם, כבר באותה עת – יתכן והיה נמנע הצורך בפניה לבית משפט זה, על המשאבים הכרוכים בכך. בנסיבות אלה, דומני כי יש מקום לפסיקת הוצאות לטובת העותרים, אם גם בשיעור מתון (ראו, מן העת האחרונה: בג"ץ 22891-06-25 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' משרד הבריאות (18.9.2025)). העתירה נמחקת אפוא בזאת, בהסכמת הצדדים, תוך שמירת טענות. נוכח כלל האמור, בפרט לגבי העדר מענה לפניותיהם המוקדמות של העותרים, ובהתחשב בכך שמחד גיסא, הסעד שהתבקש בעתירה התקבל בעיקרו, ומאידך גיסא, הקשר הסיבתי בין הגשת העתירה לבין מתן הסעד לא הוברר עד תום, יִשאו המשיבים אפוא בהוצאות העותרים בסך של 5,000 ₪. ניתן היום, א' חשוון תשפ"ו (23 אוקטובר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט