פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הרווחה

החלטה בתיק בג"ץ 1316/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1316/10 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד הרווחה 2. לילי דמי - פקידת סעד לחוק הנוער-רמת-גן 3. אתי דור - לשעבר פקידת סעד לחוק הנוער - גבעתיים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד רז משגב בשם המשיבים: עו"ד נעמי בייט פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותרים 2-1 הם שני ילדיה הקטינים של העותרת. ביום 6.1.09 חתמה המשיבה 3 על צו המורה על הוצאת הקטינים ממשמורת העותרת והעברתם למקום מקלט חסוי (מתוקף סמכותה לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960). צו זה אושר בהמשך בבית המשפט לנוער בתל אביב. בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת להצהיר, "כי החלטת המשיבים מיום 6.1.09... בטלה", להורות על קיום הסדרי ראיה רחבים ללא פיקוח בינה לבין הקטינים, ולחייב את המשיבים לשאת בעלויות האבחונים והטיפולים השונים שעל העותרים לעבור. ב. לאחר העיון בתגובת המשיבים (מיום 2.3.10) אין בידינו להיעתר למבוקש. הצו נשוא העתירה נחתם בשנת 2009 לאחר שגורמי המקצוע סברו, כי נשקפת לקטינים סכנה תכופה אם יישארו במשמורתה של העותרת. ברם, מאז נחתם הצו לפני למעלה משנה חלו התפתחויות רבות, ותקיפתו אינה עוד רלבנטית. אף אם לא נדרש להחלטות בית המשפט לנוער, שניתנו בהסכמת העותרת, נזכיר כי ביום 5.11.09 הורה בית המשפט לנוער להעביר את הטיפול בסוגיית משמורתם של הקטינים לבית המשפט לענייני משפחה. בתגובת המשיבים נמסר, כי ביום 15.12.09 התקיים דיון בפני בית המשפט לענייני משפחה, ובסופו הוחלט למנות מומחה "אשר יבחן לעומק את הצדדים והילדים, וייתן המלצות בדבר הטיפול הדרוש לצורך חידוש הקשר בין האם והילדים". בהחלטה נקבע, כי את הבדיקה יערוך מכון "שלום", כי העותרת תשא בהוצאותיה (אלא אם כן יתברר שהאב, שלא צורף לעתירה, הוא הגורם לנתק בין העותרת והקטינים), וכי חוות הדעת תוגש בתוך 30 יום. למשך תקופת הביניים אומצה חוות דעתה של פקידת הסעד, לפיה לעת הזאת לא יתקיימו הסדרי ראיה בין העותרת לקטינים המצויים במשמורת אביהם. ג. דומה איפוא שעניינה של המשפחה נבחן כמכלול בבית המשפט למשפחה – ואין מקום להידרש לטענות שעניינן הצו משנת 2009. ככל שלעותרת השגות על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, הדרך להעלותן היא באמצעות פניה מתאימה לבית המשפט המחוזי, או – לפי המקרה – לעיון חוזר בבית המשפט לענייני משפחה. ובכל מקרה, "בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי משפט אשר חוק יסוד: השפיטה דן בהם ובכלל זה, בית המשפט לענייני משפחה" (בג"צ 6447/05 פלוני נ' מדינת ישראל - פקידת הסעד לפי חוק הנוער (לא פורסם)). טוב תעשה העותרת אם תשתף פעולה עם המומחה שמינה בית המשפט לענייני משפחה, כך שניתן יהיה להתחיל מסלול טיפולי לחידוש הקשר בינה לבין הקטינים, ויפה שעה אחת קודם. אם סבורה העותרת, כי אינה יכולה לעמוד בעלות מימון הבדיקה הכתובת המתאימה היא בפניה לבית המשפט לענייני משפחה, בלא שניטע מסמרות לגבי התוצאה. ד. כאמור, אין בידינו להיעתר לעתירה. ניתן היום, ‏כ"ב באדר תש"ע (08.03.2010). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10013160_T02.doc טמ+רח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il