פסק-דין בתיק בג"ץ 1312/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1312/17
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ג' קרא
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול
2. בית הדין האזורי ירושלים
3. פלונית
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד אברהם וייס
בשם משיבים 2-1:
עו"ד ד"ר רפי רכס
בשם משיבה 3:
עו"ד ורדה בן-דוד
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1. במסגרת הליכי הגירושין של העותר ומשיבה 3, נדונה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים גם סוגיית יחסי הממון שלהם. בית הדין קבע, על סמך חומר שהוגש לו והחלטות שיפוטיות קודמות, כי העותר יצר מסך ערפל סביב נכסיו במטרה להבריח רכוש מפני נושיו. הדברים כוונו בעיקר לחלקו של העותר בדירת המגורים של בני הזוג ולמצבה של חברה שהקים ושהייתה בעבר בשליטתו. בסופו של דבר הכריע בית הדין האזורי כיצד לחלק את הרכוש, ובין היתר נקבע כי הדירה תישאר ברשות משיבה 3, ואילו החברה והזכויות בה יישארו ברשות העותר. בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעור העותר על פסק הדין, ומכאן העתירה שלפנינו. העותר טוען כי פסק דינו של בית הדין הרבני לא נומק כראוי, כי הוא שגוי לגופו, ובעיקר כי נשללה מן העותר זכות הטיעון, בכך שלא זומן מומחה מטעמו להעיד על שווי החברה.
2. דין העתירה להידחות. בית הדין הכריע ביחסי הממון בין העותר ומשיבה 3, ובמסגרת זו התחשב בחוסר הוודאות שיצר העותר כדי להסתיר את מצבה האמיתי של החברה. בקשתו למנות מומחה מטעמו נדונה בבית הדין הרבני ונדחתה לגופה, מן הטעם שגם לו היה המומחה מעיד על שוויה הפורמלי של החברה – לא היה בכך כדי לפזר את הערפל באשר למצבו הכלכלי האמיתי של העותר. כך על יסוד החלטות שיפוטיות קודמות והצהרות מפורשות של העותר, לפיהן פעל בעבר להבריח נכסים שונים באמצעות רישום זכויותיו בדירה על שמה של משיבה 3 וביצוע מניפולציות לשם ריקון חברה מנכסיה והעברתם לחברות אחרות, במטרה להציג את החברה ככלי ריק. הנה כי כן, פסק דינו של בית הדין הרבני נומק. טענותיו של העותר נשמעו, אף כי נדחו לגופן. עולה כי טרונייתו האמיתית של העותר היא על כך שנדחתה בקשתו להעיד מומחה מטעמו. החלטת בית הדין הרבני לדחות בקשה זו היא החלטה דיונית מובהקת, בדבר ערכה הראייתי הפוטנציאלי של העדות. אין לקבל את הטענה שאי-העדת מומחה, כשלעצמה, תקנה לצד זכות שעניינו יידון בבית משפט זה לאחר שניתן פסק דין בשתי ערכאותיו של בית הדין הרבני. בנסיבות העניין אין בפסק הדין שניתן כדי לקיים את המבחנים להתערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הרבני. גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה דיונית אחרת – עדיין יש פער בין הערכת משקלה של הראייתי של ראיה מסוימת לבין העילות להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין הרבני.
3. העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י' בתמוז התשע"ז (4.7.2017).
ה מ ש נ ה ל נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17013120_Z06.doc מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il