הלינה חנה גוהר נ. מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 12917-06-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: הלינה חנה גוהר נגד המשיב: מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב ערעור על החלטת יו"ר ועדת ערר מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בו"ע 77561-09-24 מיום 22.5.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת ירדנה סרוסי בשם המערערת: עו"ד בני קלדרון פסק-דין ערעור על החלטת יושבת ראש ועדת ערר מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' סרוסי) (להלן: יו"ר הוועדה) מיום 22.5.2025 בו"ע 77561-09-24 שלא לפסול עצמה מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של הליך הערר מושא הערעור שלפניי בהחלטת המשיב בעניין שומת מס שבח לפי סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק מיסוי מקרקעין). בתמצית, המערערת ירשה זכויות חכירה בנכס שהוחכר מעיריית תל אביב-יפו. בשנת 2015 חתמה המערערת על חוזה חכירה בנכס מול העירייה לתקופה נוספת, ולאחר דין ודברים מול המשיב חויבה במס רכישה. בשנת 2022 מכרה המערערת את כלל זכויותיה במוחכר, והגישה בגין כך 12 שומות עצמיות למשיב. בהמשך לכך הוציא המשיב למערערת שומת מס שבח לפי מיטב השפיטה, ובשנת 2024 תוקנה השומה "כך שייקבע יום רכישה אחד[,] הוא יום רכישת הזכויות על ידי המורישים, והתמורה שייחוסה בעד הארכת החכירה, תותר בניכוי כהוצאה במועד הארכת החכירה". 2. על החלטה זו הוגש ביום 30.9.2024 הליך הערר, מושא הערעור שלפניי. ביום 25.3.2025 התקיים דיון קדם משפט בפני יו"ר הוועדה, ובסיומו ניתנה החלטה כדלקמן: "לאחר שהתקיים דיון וחודדו הטענות, הועדה מצאה לנכון לומר את עמדתה הראשונית בסוגיות המשפטיות שעל הפרק ובכלל זה התייחסות לטענות המשפטיות של העוררת [המערערת – י"ע] [...] בכל אלו מצאה הועדה לומר את עמדתה המשפטית במחלוקת והעוררת מתבקשת להטות אוזן קשובה לדברים שנאמרו ולשקול בכובד ראש האם היא מבקשת לקדם את ההליך לכוון שמיעת הוכחות. בתוך כך, העוררת העלתה טענה במהלך הדיון, שלטענת המשיב היא הרחבת חזית [...] טענה זו, היה והועדה תאפשר העלאתה, טעונה הוכחה ואני מציעה כי העוררת תבוא בדברים עם המשיב מחוץ לכותלי הועדה [...]. עדכון הצדדים עד לתאריך 1.5.2025. למותר לציין כי ככל והעוררת תחליט כי היא מעוניינת בהמשך ניהול ההליך, טענותיה ייבחנו בנפש חפצה." 3. ביום 30.4.2025 הגישה המערערת בקשה לפסילת יו"ר הוועדה מלדון בערר. המערערת טענה כי יו"ר הוועדה הביעה עמדה נחרצת לכל אורך קדם המשפט, ביחס לסוגיות משפטיות שבלב המחלוקת בין הצדדים, "ובפרט בנושא בקשת כבוד השופטת לוויתורה של [המערערת – י"ע] על המשך ניהולו של ההליך". 4. המערערת הפנתה למספר ציטוטים של המותב המופיעים בפרוטוקול קדם המשפט כדי לתמוך בטענתה, למשל: "אתם רוצים שאני אגיד לכם את הסוף? את השורה התחתונה איך אני רואה את הדברים? או שרוצים קצת לטעון ולחדד?" (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, ש' 22-20); "אם בסופו של דבר אדוני [ב"כ המערערת – י"ע] מתעקש להחזיק בעמדתו, זכותו. אני חושבת שאדוני כן צריך להקשיב היטב למה שנאמר פה כי ברגע שמתנהל הליך שבסופו של דבר המסקנה היא שהעוררת אינה צודקת בטענותיה, והיא לא הקשיבה לדברים שנאמרו בתעלת [צ"ל תחילת – י"ע] הדרך, ומסתבר שהושקעו משאבים וזמן יקר, זה יבוא לידי ביטוי בהוצאות. ייקחו את הכל בחשבון. אני אומרת את הדברים מראש שלא תהינה הפתעות" (שם, בעמ' 15 ש' 29-22). 5. בהמשך לכך, טענה המערערת כי מבדיקה שערכה לאחר הדיון עלה כי יו"ר הוועדה שימשה כמנהלת המשיב (מיסוי מקרקעין תל אביב) בתקופה שבה נשלחה למערערת דרישת הצהרת המס שבעקבותיה חויבה במס רכישה. נטען כי דרישת ההצהרה שיקפה עמדת רוחבית ביחס לשומות נוספות של חוכרים רבים אחרים, וכי קיימת חזקה שמנהלת המשיב באותה תקופה היא שעמדה מאחורי גיבוש העמדה בנושא "שהוא לב ליבה של המחלוקת" בערר הנוכחי. עוד נטען בהקשר זה, כי העמדה הרוחבית שעמדה בבסיס חיוב המערערת במס רכישה, עשויה להשפיע גם על גביית מס שבח בעת מכירת זכויות החכירה; וכי קיים חשש שעמדת יו"ר הוועדה בהליך הנוכחי נועדה "לרפא" את התנהלותו של המשיב במסגרת הליך אחר בעבר, שבו על פי הנטען, נמנע המשיב מלגלות את עמדתו ביחס להשלכות האפשריות של עמדתו ביחס למס הרכישה, על גביית מס השבח. 6. על כן, טענה המערערת להתקיימותן של שתי עילות פסלות – האחת, לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט בשל קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט"; והשנייה, לפי סעיף 77א(א1)(3), מכיוון שבטרם מונתה יו"ר הוועדה לשיפוט הייתה מעורבת באותו ענין הנדון בהליך שלפניה. 7. יו"ר הוועדה הורתה על קבלת תגובת המשיב, וציינה בהחלטתה: "[...] מטבע הדברים, ומאחר שחלפו שנים רבות מאז מינויי לשיפוט, אינני זוכרת אם הייתי מעורבת בעניינה של [המערערת – י"ע] העומד לדיון בערר הנדון. על כן, ולמען הסדר הטוב והסרת כל ספק, המשיב מתבקש להתייחס בתגובתו לשאלה האם המותב היה מעורב באופן קונקרטי במסגרת תפקידו הקודם בהחלטה הנדונה בפניו בערר זה". 8. ביום 20.5.2025 הוגשה תגובת המשיב לבקשת הפסלות, המבקשת לדחות אותה. לעניין הטענה כי יו"ר הוועדה הייתה מעורבת בעניין מושא הערר, הודגש כי טענת המערערת היא למעורבותה של יו"ר הוועדה בשומת מס הרכישה, ואילו עניינו של הערר הוא בשומת מס השבח, שבה אין חולק כי יו"ר הוועדה לא הייתה מעורבת. בבחינת למעלה מן הצורך ציין המשיב, כי במועד בו נשלחה דרישת ההצהרה למערערת לעניין מס הרכישה, בחודש פברואר 2016, יו"ר הוועדה אמנם כיהנה כמנהלת המשיב, אולם לא טיפלה בעניינה של המערערת. בנוסף, כאשר המערערת הגישה השגה על השומה שנקבעה לה, בחודש יוני 2016, יו"ר הוועדה כבר כיהנה כשופטת בבית המשפט המחוזי. כמו כן, נטען כי העמדה לפיה יש למסות במס רכישה בעת חידוש חכירה, הייתה עמדה עקרונית ורוחבית של רשות המיסים, ולא עמדה אישית של יו"ר הוועדה בתפקידה הקודם. 9. ביום 22.5.2025 דחתה יו"ר הוועדה את הבקשה לפסילתה. יו"ר הוועדה הדגישה בהחלטתה כי הביעה את דעתה ביחס לסוגיות המשפטיות שעל הפרק, בהסתמך על פסיקות קודמות. כמו כן, צוין כי תפקידו של בית המשפט במסגרת קדם המשפט הוא לשקף לצדדים את החוזקות והחולשות בטענותיהם, בייחוד כאשר מדובר בסוגיה משפטית, וכי אף ביחס לסוגיות אלו הבהירה יו"ר הוועדה בדיון כי תדון בהן בנפש חפצה. במקביל, כך צוין, בעניין שאלה עובדתית שהתעוררה במסגרת הדיון אשר עשויה להיטיב עם המערערת, יו"ר הועדה "הלכ[ה] לקראת" המערערת על אף טענות המשיב להרחבת חזית, והורתה לצדדים לבחון את הטענה. 10. לעניין הטענה למעורבות בעניין הנוגע להליך, הבהירה יו"ר הוועדה כי לו הייתה מעורבת בנושא הייתה פוסלת את עצמה, אלא שיו"ר הוועדה כיהנה בתפקיד מנהלת המשיב בעת הוצאת שומת מס הרכישה, ולא בעת הוצאת שומת מס השבח שעליה הוגש הערר. בנוסף צוין, כי אין בתפקידה הקודם של יו"ר הוועדה כדי להקים עילה לפסילתה, וכי בתפקידה הקודם התנהלה בהתאם לעמדה הרוחבית של רשות המיסים "ולא בהכרח לפי עמדת[ה] האישית". כמו כן, צוין כי ממילא העלאת טענה זו נגועה בשיהוי ניכר שדי בו כדי לדחותה. 11. מכאן הערעור שלפניי, שבו עומדת המערערת על טענותיה כי מתקיימות בעניינו שתיים מעילות הפסלות הקבועות בחוק בתי המשפט. העילה הראשונה, לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, מתקיימת לטענתה משעמדת יו"ר הוועדה "ננעלה"; והעילה השנייה, לפי סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט, מתקיימת משום שיו"ר הוועדה שימשה כמנהלת המשיב בתקופה בה התגבשה העמדה הרוחבית של המשיב בעניין מיסוי חוכר "יד שנייה" – כאשר לצורך הכרעה בערר תידרש להכריע בדבר השלכות עמדה זו. 12. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 13. באשר לעילה הראשונה: המבחן לפסלות שופט בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, הוא כי "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". כפי שכבר נפסק פעמים רבות, במסגרת קדם המשפט בית המשפט רשאי, ולעתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים שבפני הצדדים, ולהציף קשיים משפטיים או עובדתיים בעמדותיהם (עפ"ס 19645-04-25 פלונית נ' פלוני (4.5.2025); ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני (21.2.2021) (להלן: עניין פלוני)). בכלל זה רשאי בית המשפט להציע לבעל דין לחזור בו מההליך שיזם (ע"א 7678/22 פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (15.12.2022)). עוד נפסק כי התבטאויות מעין אלו "לא תקמנה עילת פסלות למעט במקרים נדירים שבהם ההתבטאויות הן בעלות אופי מובהק ונחרץ ומלמדות על נעילת דעתו של המותב" (עניין פלוני, פסקה 8). 14. בענייננו, בראשית קדם המשפט שיקפה יו"ר הוועדה את התרשמותה מהתיק על בסיס קריאת כתבי הטענות, והתאפשר לצדדים להגיב לדבריה. בהמשך הוצע למערערת לשקול אם היא מבקשת להמשיך בניהול ההליך, תוך שהובהר כי אם תבחר לנהל את ההליך, יינתן לה "יומה המלא" וטענותיה ייבחנו ב"נפש חפצה" (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 27-15). בהחלטה שניתנה בתום הדיון חזרה יו"ר הוועדה על דברים אלו והדגישה כי העמדה שהביעה הייתה "ראשונית" בלבד. 15. הצגת עמדה משפטית ראשונית על ידי המותב באופן זה, מהווה חלק מניהולו היעיל של ההליך. לא מצאתי כי מדובר בענייננו באחד מאותם מקרים נדירים בהם התבטאויותיה של יו"ר הוועדה לגבי השאלות שבמחלוקת, הן בעלות אופי מובהק ונחרץ המלמד על "נעילת" דעתה ועל קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצדה (ראו והשוו: ע"א 4959/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 4 (7.8.2019)); זאת, בפרט נוכח הבהרותיה החוזרות והנשנות של יו"ר הוועדה – הן בדיון (בזמן אמת וטרם הגשת בקשת הפסלות) והן בהחלטת הפסלות – בדבר נכונותה לבחון את טענות המערערת בנפש חפצה. 16. באשר לסעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט: סעיף זה קובע כי עילת פסלות תקום כאשר "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו". בענייננו לא מצאתי כי יו"ר הוועדה הייתה מעורבת בעניין הנדון בהליך שלפניה. 17. ראשית, בתקופה בה כיהנה יו"ר הוועדה כמנהלת המשיב (עד מינויה לשיפוט באפריל 2016) טיפל משרד המשיב בעניינים הקשורים למס רכישה שבו חויבה המערערת; בעוד שהערר מושא הערעור שלפניי עוסק במס השבח בגין מכירת זכויות החכירה – עסקה שבוצעה בשנת 2022, שנים לאחר מינוי יו"ר הוועדה לשיפוט. מכל מקום, כמפורט לעיל, שומת מס הרכישה שהוצאה למערער תוקנה לאחר מינויה של יו"ר הוועדה לשיפוט, כך שההחלטה הסופית לעניין מס הרכישה ממילא לא התקבלה בתקופת כהונתה של יו"ר הוועדה כמנהלת המשיב. בנוסף, כעולה מתגובת המשיב לבקשת הפסילה, יו"ר הוועדה לא טיפלה בתפקידה הקודם בעניינה של המערערת או בהליכים הנוגעים לה. 18. באשר לעמדה העקרונית שבה החזיק משרד המשיב בתקופת עבודתה של יו"ר הוועדה: תחילה אציין כי המערערת לא הציגה כל אינדיקציה לתמיכה בטענתה העובדתית שלפיה יו"ר הוועדה הייתה מעורבת באופן אישי בקביעת העמדה הרוחבית (לעניין הצורך בתשתית עובדתית לביסוס טענת פסלות, ראו והשוו: ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024); ע"א 4061/22 ברקן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, פסקה 12 (10.8.2022); ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (20.6.2019)). אף אם אקבל, לצורך הדיון, את הטענה בדבר מעורבותה של יו"ר הוועדה בקביעת העמדה – איני סבור שיש בכך כדי להקים עילת פסלות. כפי שכבר נפסק, "עילת פסילה נגד שופט אינה מתגבשת רק בשל קביעת מדיניות באשר לסוג העניינים שבהם דן במסגרת מילוי תפקיד קודם, ואשר עומדים לדיון בפניו כשופט שכן קביעת המדיניות, לכשעצמה, אינה משולה למעורבות קודמת במושא העניין" (ע"פ 1892/09 סרוסי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (23.6.2009); כן ראו ע"א 7640/18 חוגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב, פסקה 6 (26.12.2018)). עוד נקבע כי "יש לבחון את מהותו של התפקיד הקודם, את סוג מעורבותו של השופט בתפקידו אז בעניין הנדון לפניו כעת; יש לבחון גם האם מדובר בהבעת עמדה משפטית או שהעניין טופל עובדתית, וכן את חלוף הזמן ושינויי הנסיבות מאז הטיפול בנושא במסגרת התפקיד הקודם "(ע"א 115/09 חן נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, פסקה 8 (2.2.2009)). 19. בענייננו, העמדה העקרונית שבמוקד טענות המערערת עסקה במס רכישה, ולא במס שבח (שהוא המס העומד במוקד הערר הנוכחי). טענת המערערת כי השלכותיה של עמדה זו הן רלוונטיות בצורה כזו או אחרת להליך הנוכחי, מבססות לכל היותר קשר עקיף בין עמדה זו לנושא שבמוקד הערר. על רקע זה, ובשים לב לחלוף הזמן מאז כהונתה של יו"ר הוועדה כמנהלת המשיב, איני סבור כי תפקידה הקודם של יו"ר הוועדה מקים לגביה מניעה מלדון בהליך הנוכחי – ואזכיר שוב כי יו"ר הוועדה לא טיפלה בעניינה של המערערת באופן ספציפי. טענת המערערת בדבר מניעים כאלה ואחרים שעומדים לכאורה בבסיס עמדתה המשפטית של יו"ר הוועדה, היא טענה ספקולטיבית שמוטב היה אלמלא הועלתה (השוו: ע"א 2071/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (16.6.2024)). 20. מכלל האמור, ובהתאם לפסיקה בעניין (ע"א 9108/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (9.12.2008)), אף טעמים של מראית פני הצדק אינם מצדיקים את פסילת יו"ר הוועדה במקרה זה. נוכח העדרה של עילת פסלות לגופו של עניין, לא נדרשתי לסוגיית השיהוי ביחס להעלאת טענת הפסלות השנייה. 21. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ו אב תשפ"ה (09 אוגוסט 2025). יצחק עמית נשיא