פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 1290/02

אוניל בניה בע"מ נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לקבוע כי שר הפנים מוסמך לדון בערעור על אגרות מים שנגבו מכוח חוק עזר עירוני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/12/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 1290/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמכות ערעור שר הפנים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לקבוע כי שר הפנים מוסמך לדון בערעור על אגרות מים שנגבו מכוח חוק עזר עירוני.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 1290/02

אוניל בניה בע"מ נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לקבוע כי שר הפנים מוסמך לדון בערעור על אגרות מים שנגבו מכוח חוק עזר עירוני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

חברת אוניל בניה בע"מ הגישה עתירה נגד שר הפנים לאחר שזה סירב לדון בערעורה על אגרות מים שנגבו ממנה על ידי רשות מקומית. החברה טענה כי שר הפנים הוא הגורם המוסמך לדון בהשגות על אגרות אלו, בהתבסס על פסיקה קודמת. המדינה טענה מנגד כי סמכותו של שר הפנים מוגבלת לסוגים ספציפיים של היטלים ואינה חלה על אגרות מים מכוח חוקי עזר. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי לשר הפנים אין סמכות לדון בערעור זה. עם זאת, בית המשפט ציין כי על הרשויות לפעול להקמת ועדות ערר מתאימות כדי למנוע מצב שבו אזרחים אינם יודעים למי לפנות בהשגותיהם. העתירה נדחתה, תוך הנחיה לרשות המקומית שלא להעלות טענת התיישנות נגד העותרת בשל פנייתה המוטעית לשר הפנים.

השלכות רוחב

הבהרת גבולות סמכותו של שר הפנים בנוגע לערעורים על אגרות רשות מקומית וקריאה למחוקק להסדיר מנגנוני השגה יעילים.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ד' דורנר, ד' ביניש, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אוניל בניה בע"מ

נתבעים

  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימת סמכות לשר הפנים לדון בערעור על אגרות מים.
  • הסתמכות על פסק הדין ברע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ כבסיס לקיומו של סעד חלופי בפני שר הפנים.
טיעוני ההגנה
  • לשר הפנים אין סמכות לדון בערעור על אגרות מים שנגבו מכוח חוקי עזר של רשויות מקומיות.
  • סמכותו הערעורית של שר הפנים מוגבלת להיטלים המוטלים מכוח סעיף 20 לפקודת העיריות בלבד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם לשר הפנים קיימת סמכות סטטוטורית לדון בערעור על אגרות מים מכוח חוקי עזר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • בג"ץ 134/79 שיכון עובדים בע"מ נ' המועצה המקומית נווה מונוסון
ראיות מרכזיות שנדחו
  • הפרשנות של העותרת לפסק הדין ברע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • סמכות שר הפנים
  • אגרות מים
  • רשויות מקומיות
  • סעד חלופי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1290/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בג"ץ 1290/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותרת: אוניל בניה בע"מ נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ב בטבת תשס"ג (17.12.02) בשם העותרת: עו"ד אורן הורן דרור בשם המשיב: עו"ד ערן אטינגר פסק-דין העותרת ערערה בפני שר הפנים על חיובה באגרה בגין הנחת צנרת מים, שנגבתה ממנה על-פי חוק העזר לאשדוד (אספקת מים), תשל"ו-1976. שר הפנים מצא, על-פי ייעוץ משפטי שקיבל, כי אינו מוסמך לדון בערעור על אגרות מים שנגבו מכוח חוקי-עזר של רשויות מקומיות, ומשהודיע על כך לעותרת הוגשה העתירה אשר בפנינו. בפנייתה לשר הפנים בערעור, נראה שהעותרת הסתמכה על פסק-דין ברע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481 (להלן: רע"א עיריית רעננה), בגדרו התקבלה הטענה כי אין לפנות לבית-המשפט בהשגות על חיוב באגרות שנגבו בגין הנחת צינורות מים. שכן, קיים סעד חלופי והוא פנייה לשר הפנים. בתשובתה לעתירה הבהירה המדינה כי ברע"א עיריית רעננה, הסמכות הערעורית של שר הפנים היתה מוסכמת, ולפיכך שאלת הסמכות כלל לא עלתה ולא הוכרעה, כפי שעולה מהחלטת השופט אליהו מצא בבקשה לדיון נוסף בדנ"א 6951/00 י.ח. ייזום והשקעות בע"מ נ' עיריית רעננה (לא פורסם). לגוף העניין, הסבירה המדינה כי בבג"ץ 134/79 שיכון עובדים בע"מ נ' המועצה המקומית נווה מונוסון, פ"ד ל"ג(3) 169, בע' 171, נפסק כי סמכותו הערעורית של שר הפנים מוגבלת רק לערעורים כנגד היטלים המוטלים מכוח סעיף 20 לפקודת העיריות (אספקת מים), 1936. אכן, לדעתנו, עמדת המדינה היא ראויה, ואין מקום להרחבת סמכותו הערעורית של שר הפנים. מנגד, טוב היו עושות הרשויות לו היו מקימות – בתיקוני החקיקה הדרושים – ועדות ערר לדיון גם בהשגות על אגרות בגין הנחת צינורות מים. שכן, צודקת העותרת שמבקשת היא לדעת לאיזה רשות עליה לפנות על-מנת להביע את השגותיה. העתירה נדחית, איפוא. ברי, כי במצב המשפטי הקיים, על העותרת להפנות השגותיה לבית-המשפט המוסמך. המדינה הצהירה כי תדריך את הרשות המקומית שלא להעלות טענה של איחור בהגשת הערעור, והדברים אך מובנים מאליהם. שכן, העותרת פנתה לרשות שאליה הופנתה על-ידי בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. ניתן היום, י"ב בטבת תשס"ג (17.12.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02012900_L04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il