פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1277/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1277/13 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים 2. בית הדין הרבני האזורי בירושלים 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד שלומית ביר בשם המשיבים 2-1: עו"ד שמעון יעקבי בשם המשיב 3: עו"ד ארקדי אליגולאשוילי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, במסגרתה מבקשת העותרת כי בית משפט זה יורה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי) לעכב את ההליכים הנוגעים לחלוקת הרכוש בינה לבין המשיב 3, בעלה לשעבר, עד אשר יכריע בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול) בסוגיית סמכותו של בית הדין האזורי להוסיף ולדון בענייניהם. 2. ביום 12.9.2012 התגרשו העותרת והמשיב 3 בבית הדין האזורי. למחרת, ביום 13.9.2012, הוסיף וקבע בית הדין האזורי (הדיינים א' שיינפלד, א' אברג'יל ו-מ' טולידאנו) כי הוא מוסמך לדון בחלוקת הרכוש בין העותרת לבין המשיב 3, לאחר שדחה את טענת העותרת לפיה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שאליו הגישה בקשה ליישוב סכסוך עוד ביום 3.7.2011, קנה סמכות לדון בעניין. בית הדין האזורי קבע בהקשר זה כי ההליך האמור בבית המשפט לענייני משפחה נסגר ולמעשה אינו קיים עוד, וכי העותרת פתחה בו בחוסר תום לב על מנת "לתפוס סמכות". יצוין כי החלטה זו (להלן: החלטת בית הדין האזורי) נשאה שתי כותרות – הן את הכותרת "החלטה" והן את הכותרת "פסק דין". המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו לבית הדין הגדול, והדיון בו נקבע ליום 19.5.2013. כמו כן, ביקשה העותרת כי בית הדין הגדול יורה על עיכוב ביצועה של החלטת בית הדין האזורי. ביום 10.2.2013 דחה בית הדין הגדול (הדיין צ' אלגרבלי) את הבקשה לעיכוב הביצוע, בשים לב להערכתו את סיכויי הערעור כמו גם בהתחשב בכך שלא ייגרם נזק בלתי הפיך לצדדים עקב כך שביצוע ההחלטה לא יעוכב. במקביל לכך, הגישה העותרת תביעה בעניין מזונות קטינים ופירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. דיון ראשון בתביעה זו נקבע ליום 15.9.2013. 3. העותרת טוענת כי טעה בית הדין הגדול כאשר דחה את בקשתה לעיכוב ביצוע של החלטת בית הדין האזורי. לשיטתה, החלטת בית הדין האזורי ניתנה בחוסר סמכות ובניגוד להלכה הפסוקה, מאחר שזה החליט בנוגע לסמכותו לדון בענייני הרכוש של בני הזוג רק לאחר שניתן הגט, מבלי שקיים דיון לגופם של דברים בעניינים הכרוכים בתביעת הגירושין בטרם ניתן הגט. בהתחשב בכך, היא מעריכה את סיכויי הערעור שהגישה כגבוהים. על כך היא מוסיפה כי קיום ההליכים בבית הדין האזורי גורם לה להוצאות כבדות ופוגע בכללי הצדק הטבעי במובן זה שהוא מונע ממנה את הזכות לערער באופן אפקטיבי על החלטת בית הדין האזורי. 4. המשיב 3, מצידו, גורס כי דין העתירה להידחות על הסף. הוא מצביע על כך שבית הדין הגדול טרם דן בעניינה של העותרת, וטוען כי העתירה נגועה בסילוף עובדות ובהעלמת מידע מבית המשפט. המשיב 3 טוען בהקשר זה כי בית הדין האזורי מסר לצדדים את החלטתו בעניין הסמכות עוד במהלך הדיון שהתקיים ביום 12.9.2012, קרי בטרם ניתן הגט, וכי למעשה החל הדיון בענייני הרכוש בבית הדין האזורי כבר ביום 11.3.2012. המשיב 3 מצביע עוד על כך שההליך שפתחה העותרת בבית המשפט לענייני משפחה נזנח על ידה. כן טוען המשיב 3 כי אין בסיס לטענותיה של העותרת בנוגע לנזק שנגרם לה כביכול בשל קיום ההליך בבית הדין האזורי. 5. בתגובה שהוגשה על-ידי היועץ המשפטי לשיפוט רבני נטען כי לעותרת אין זכות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, שהיא אך החלטת ביניים, ולפיכך העותרת נדרשת לקבלת רשות ערעור מבית הדין הגדול. מכל מקום, היועץ המשפטי לשיפוט רבני טוען אף הוא כי בית הדין הגדול טרם דן במחלוקת לגופו של עניין ולפיכך אין מקום להתערבותו של בית משפט זה. 6. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות לה על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. אכן, העתירה נסבה על שאלה חשובה, שאף חזרה ועלתה בפסיקתו של בית משפט זה – שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לדון במחלוקות בעלות אופי רכושי או ממוני בין בני זוג לאחר שהתגרשו, בנסיבות שבהן בני הזוג לא דנו בעניינים אלה בפניו לגופם. אך לאחרונה הבהיר בית משפט זה, בהרכב מורחב, כי העיקרון של סמכות נמשכת אינו חל גם כאשר בית הדין הרבני אישר הסכם גירושין שערכו בני הזוג, ללא דיון לגופו של עניין (ראו: בג"ץ 6929/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (20.3.2013)). אולם, כידוע, אין די בהעלאת שאלה חשובה בפני בית המשפט. יש לעשות כן בהתאם לכללי הדיון ובמועד המתאים. 7. בענייננו, תלוי ועומד בבית הדין הגדול הליך ערעורי (בין אם מדובר בערעור בזכות או בבקשת רשות ערעור, כפי שגורס היועץ המשפטי לשיפוט הרבני) על החלטתו של בית הדין האזורי. הדיון בהליך זה קבוע לעוד פחות מחודשיים. בשלב זה, בית הדין הגדול טרם הכריע לגופן בטענותיה של המערערת בנוגע לסמכותו של בית הדין האזורי לדון בחלוקת הרכוש בינה לבין העותר 3. משכך, העתירה היא מוקדמת ולוקה באי-מיצוי הליכים. 8. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, העותרת תישא בהוצאות המשיב 3 בסך של 2,000 שקל. ניתן היום, י"ג בניסן התשע"ג (24.3.2013). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13012770_A03.doc ענ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il