אריה עמוס נ. אביב מזרחי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 12743-10-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: אריה עמוס נגד המשיבים: 1. אביב מזרחי 2. פ.ל.מ- פריים לוקיישן מנג'מנט בע"מ 3. מירב מאיה השקעות בע"מ 4. ליאור ריסין 5. יוחנן לוביא ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 5.9.2024 בע"א 5138/24 בשם המערער: עו"ד יואל גולדברג פסק-דין ערעור על פסק דינה של הרשמת ק' אזולאי מיום 5.9.2024 בע"א 5138/24, בו הורתה על מחיקת ערעור שהגיש המערער מחמת איחור בהגשתו. דין הערעור להידחות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא לבא-כוח המערער ביום 15.4.2024, באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לתיבת הדואר האלקטרוני שלו בצירוף קישור לפסק הדין (מנגנון "הודעה באתר" בהתאם לתקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)). אמנם, תקנה 161(1)(ה) לתקנות קובעת כי המצאה כאמור לא תיחשב המצאה כדין אם הנמען הגיש תצהיר בדבר אי-קבלת ההודעה האלקטרונית. אלא שבענייננו כל שהוגש הוא תצהיר מטעם עורך דין במשרדו של בא-כוח המערער, לפיו במועד ההמצאה בא-כוח המערער היה מאושפז בבית חולים והצפייה המתועדת בפסק הדין באתר "נט-המשפט" נעשתה על ידי פקידה במשרדו. היינו, יש בתצהיר זה כדי לאשר שההמצאה הייתה כדין. לכך יש להוסיף כי על פני הדברים, גם משלוח פסק הדין לכתובת הדואר האלקטרוני של בא-כוח המערער על ידי בא-כוח משיבים 2-1 מהווה המצאה כדין. זאת שכן הכתובת האמורה צוינה בכותרת סיכומיו של המערער מיום 23.1.2024 בהליך קמא, ובא-כוח המערער אישר את קבלת הדואר האלקטרוני שעות ספורות לאחר שנשלח (וראו בעניין זה: תקנה 161(1)(ג) לתקנות). נוכח האמור, מניין הימים להגשת הערעור החל ביום 15.4.2024 והסתיים ביום 23.6.2024 (גם בשים לב לפגרת חג הפסח), כך שהערעור שהוגש ביום 25.6.2024, הוגש באיחור. אוסיף כי לא מצאתי לקבל את טענת בא-כוח המערער לפיה היה על הרשמת ליתן לו הארכת מועד להגשת הערעור. העובדה שמדובר באיחור לא משמעותי אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד (ער"א 742/23 אבטסם נ' מדינת ישראל (31.1.2023); ער"א 7272/21 א.א אביבה אלזמי בע"מ נ' מיסוי מקרקעין חיפה, פסקה 9 (8.12.2021)). כמו כן, הטענות בדבר מצבו הרפואי של בא-כוח המערער לא גובו באסמכתאות, ובכל מקרה לא נטען לפני הרשמת כי האיחור בהגשת הערעור נגרם בשל אותו מצב רפואי (ער"א 3690/23 חיים נ' רשות מקרקעי ישראל ירושלים (19.6.2023); ער"א 5728/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (7.9.2022)). בנסיבות אלה, לא נפל כל פגם בכך שהרשמת לא הורתה על הארכת מועד להגשת הערעור, בפרט שעה שהדבר כלל לא התבקש, לא במפורש ולא מכללא. למותר לציין כי ערעור על החלטת רשם אינו אכסניה לביצוע "מקצה שיפורים" (ער"א 781/24 כנאנה נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, פסקה 2 (13.2.2024); ער"א 5085/24 ורקשטל נ' שופרסל בע"מ (9.7.2024); ער"א 3642/24 אבו מוך נ' מוואסי (7.5.2024)), כך שאין לקבל את ניסיון בא-כוח המערער לבסס את טיעוניו לעניין מצבו הרפואי כעת. הערעור נדחה. ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ה (04 דצמבר 2024). דוד מינץ שופט