פלוני נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 12595-07-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת רות רונן העותרת: פלונית נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. ישראל כץ שר הביטחון בממשלת ישראל 3. יעקב בליטשטיין ראש מנהלת ההגירה מעזה 4. עבדאללה חלבי מתאם פעולות הממשלה בשטחים 5. אייל זמיר, רמטכ"ל צה"ל 6. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יורם יהודה פסק-דין השופטת רות רונן: העותרת, היא אזרחית הרשות הפלסטינית – אשר לדבריה יצאה משטח רצועת עזה בחודש מרץ 2024 יחד עם ילדיה, בעוד בעלה נותר בשטח הרצועה. אמנם העתירה הוגשה על ידיה כעותרת יחידה – אך לטענתה היא פונה בשם בעלה, מקורבים נוספים שלה ותושבים אחרים (להלן: התושבים האחרים), אשר מצויים בתחומי רצועת עזה וחפצים לצאת לצמיתות משטחה. יצוין כי בד בבד עם העתירה, פנתה העותרת בבקשה כי בית המשפט "יוציא תחת ידו צו איסור פרסום גורף על עצם הגשת העתירה, בכלל, על תכניה ועל זהות העותרת ובני אדם נוספים הצפויים להצטרף לעתירה לאחר שיינתן צו איסור פרסום". העותרת מבקשת בעתירה קשת מגוונת של סעדים שונים. כך, מתבקש כי המשיב 4 ימסור "דרך תקשורת מאובטחת באמצעותה יגישו מקורבי העותרת [...] והאחרים בקשות למתן היתר ליציאה משטח רצועת עזה"; וכי המשיבים יאפשרו לתושבים האחרים לצאת משטח רצועת עזה לשטחי יהודה ושומרון או למדינה שלישית. מעבר לכך, מתבקש כי המשיב 6 ישלים בדיקה ביטחונית בעניינה של העותרת ויעביר ממצאיה של בדיקה זו לקונסוליה הקנדית בישראל – וזאת בכדי שהעותרת תוכל לקבל אשרת כניסה למדינת קנדה, לצרכי לימודים אקדמיים. בעתירה מתבקשים סעדים נוספים, המנוסחים באופן עמום וכללי. כך מבוקש כי יאסר על המשיבים לבוא בקשר עם התושבים האחרים אלא באמצעות בא-כוחה של העותרת; כי בית המשפט יורה למשיבים "לכבד, לממש וליישם כל המחאת זכות מתוך כל סכום אותו יקבל [...] כל מיוצג שהמחה/שימחה זכות כאמור"; לחייב את כל המשיבים לפרט את סכום הכסף שמדינת ישראל צפויה לשלם למיוצגים של בא-כוחה של העותרת, ולפרט מהם הקריטריונים לתשלומים אלה. העותרת מציינת כי התושבים האחרים מצויים בסכנת חיים ממשית ובתנאי מחיה קשים. ככל שניתן להבין מהעתירה ומנספחיה, העותרת סבורה כי על בית המשפט להיעתר למבוקש בעתירה בשל זכותם של התושבים האחרים לחופש התנועה; וכן משום שהמשיבים נוהגים בהפליה פסולה, כאשר הם מבחינים בין התושבים שעניינם מובא בעתירה לבין אחרים שהמשיבים אפשרו בעבר את יציאתם מתחומי רצועת עזה. דין העתירה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובת המשיבים, בהיותה כוללנית ובשל היעדר תשתית עובדתית ומשפטית. דין הוא, כי בית המשפט לא יידרש לעתירה הכורכת עניינים שונים – מקום שבו ההידרשות לכל אחד מהם עשויה להיות שונה, וכך גם ההכרעה בהם וההנמקה; וזאת גם כאשר העניינים מעלים נושא בעל אופי דומה (בג"ץ 5682/20 קוביצקי נ' שר הפנים, פסקה 13 (9.9.2020); בג"ץ 9019/17 מוסא נ' שר הביטחון (21.11.2017); בג"ץ 1755/21 עמותת אנשי האמת נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 2 (15.3.2021)). העתירה שלפנינו היא בעלת אופי כוללני בשני מישורים. במישור האחד, בכך שהיא כורכת שורה ארוכה של סעדים אשר אין ביניהם זיקה עניינית. ראשיה של העתירה מכוונים כלפי סמכויות שונות של רשויות נפרדות – כאשר חלק מסעדיה מבוקשים ביחס ליציאתם של העותרים הנוספים מרצועת עזה; סעדים אחרים נוגעים לבא-כוחה של העותרת או למדיניות כללית של המשיבים כלפי תושבי רצועת עזה; וראש נוסף של העתירה נסב על בדיקה ביטחונית שנטען כי נערכת לעותרת על ידי שירות הביטחון הכללי. במקרה דנן, כל אחד מעניינים אלה, עד כמה שניתן להבין את מהותם מהעתירה, עומד בפני עצמו – ולא היה מקום להכניס תחת כנפי עתירה אחת קשת כה רחבה ומגוונת של סעדים, אשר התשתית העובדתית והמשפטית לכל אחד מהם הוא שונה. במישור השני – העתירה מאגדת בה את ענייניהם של פרטים רבים, אשר כונו בעתירה "מקורבי העותרת ואחרים". אמנם העותרת היא בעלת הדין היחידה שהגישה את העתירה, אלא שעיקר הסעדים המבוקשים בה נוגעים לאחרים – לבעלה, למקורביה ולאחרים. מלבד העובדה שזהותם של אותם עותרים לא הוצגה ברקע לעתירה – אין בטענות העותרת כל התייחסות למכנה המשותף בין הפרטים שלגביהם מוגשת העתירה או לנתונים הספציפיים של כל אחד מהם. זאת כאשר הסעד העיקרי המבוקש הוא להתיר לאותם פרטים לצאת משטח רצועת עזה. העתירה מקבצת אפוא את ענייניהם הפרטניים של רבים שלא פנו בעצמם לבית המשפט ושזהותם לא צוינה, וכאשר אין בפנינו את המסכת הנדרשת להכרעה בנוגע לכל אחד מהם. כך, לא צוין בעתירה איזה מהסעדים המבוקשים בעתירה רלוונטי לכל אחד מהפרטים שבשמם פונה העותרת; מהו הרקע לבקשתו לצאת מרצועת עזה; האם הוא ביצע מיצוי הליכים כנדרש; מהם הטעמים העומדים ביסוד בקשתו; וכיוצא באלה. על כך יש להוסיף כי התשתית העובדתית והמשפטית שמציבה העתירה – היא חסרה, בלשון המעטה, באופן שאינו מאפשר להידרש לטענות העתירה באופן ענייני. חלק ניכר מהסעדים המפורטים בעתירה תוארו בעמימות, בלא להתייחס להפעלת סמכות מינהלית מוגדרת במערכת נסיבות ברורה; התשתית המשפטית לסעדים המבוקשים היא כללית ובלתי ממצה; טענת ההפליה נטענה בעלמא ונעדרת אסמכתא עובדתית; וכאמור אין בעתירה פירוט כנדרש על אודות ענייניהם של הפרטים השונים והרקע לבקשותיהם. חרף דחיית העתירה, ומבלי לנקוט עמדה בנוגע לטענותיה של העותרת, מצאנו להיעתר לבקשתה לחסות את שמה ולאסור את פרסומו. העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ה (‏8.7.2025). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט רות רונן שופטת