פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 125/17

ג'ורדאל בע"מ נ. מנהל מע"מ באר שבע

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק בשל חשיפה לראיות שנטען כי אינן קבילות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/03/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 125/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק בשל חשיפה לראיות שנטען כי אינן קבילות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 125/17

ג'ורדאל בע"מ נ. מנהל מע"מ באר שבע

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק בשל חשיפה לראיות שנטען כי אינן קבילות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

חברת ג'ורדאל בע"מ הגישה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעתה נגד מנהל מע"מ. המערערת טענה כי במהלך הדיונים הוגשו ראיות שאינן קבילות (פסקי דין מהליכים אחרים שדנו במהימנות העד המרכזי שלה), וכי חשיפת השופט לראיות אלו יצרה אצלו דעה קדומה וחשש למשוא פנים. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי החלטות דיוניות בנוגע לקבילות ראיות אינן מהוות עילת פסלות. נקבע כי שופט מקצועי מסוגל להפריד בין ראיות קבילות לבלתי קבילות, וכי במקרה זה לא נצברה 'מסה קריטית' של חומר פסול המצדיקה את פסילת השופט. הדרך להשיג על החלטות אלו היא בערעור רגיל על פסק הדין הסופי ולא באמצעות בקשת פסלות.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים מ' נאור
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ג'ורדאל בע"מ

נתבעים

  • מנהל מע"מ באר שבע

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קבלת ראיות המתייחסות למהימנות העד בהליכים אחרים מקימה חשש ממשי למשוא פנים.
  • בית המשפט נחשף למסה קריטית של ראיות פסולות ששופט מקצועי לא יוכל להתעלם מהן.
  • נוסח החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות מלמד על דעה קדומה.
  • נפגמה מראית פני הצדק.
טיעוני ההגנה
  • אין בהחלטות הדיוניות כדי להקים עילת פסלות.
  • קביעה בעניין מהימנות בהליך אחר אינה משפיעה על ההליך הנוכחי.
  • אין למותב העדפה למי מהצדדים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הראיות שהוגשו קבילות.
  • האם החשיפה לראיות יוצרת חשש ממשי למשוא פנים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מסמכים שהוגשו במהלך חקירת העד.
  • פסק דין מהליך אחר המתייחס למהימנות העד.

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 125/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 125/17 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: ג'ורדאל בע"מ נ ג ד המשיב: מנהל מע"מ באר שבע ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 25.12.2016 בתיק ע"מ 9941-12-14 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' גדעון בשם המערערת: עו"ד יובל קינן פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ג' גדעון), מיום 25.12.2016 בע"מ 9941-12-14 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 2. בין בעלי הדין נתגלעה מחלוקת בנוגע לזכאותה של המערערת להחזר מס בגין "חוב אבוד". המערערת טענה כי החוב נוצר מאחר שכנגד חברה אחרת, המילניום השביעי בע"מ (להלן: החברה), אשר חבה לה סכום ניכר, ניתן צו פירוק והחוב האמור כלפיה לא נפרע. בינתיים, גם המערערת נכנסה להליכי פירוק. במהלך שני דיונים לפני בית המשפט נחקר בחקירה נגדית מר בן חור, העד המרכזי מטעם המערערת (להלן: העד), שהיה מנהלה בתקופה הרלוונטית לערעור וכן המנהל של החברה, עובר לפירוקה. במהלך חקירת העד בדיון מיום 21.11.2016, התיר בית המשפט קבלת מסמכים לתיק בית המשפט בכפוף להערות בא-כוח המערערת, וקבע כי הצדדים יהיו רשאים לטעון לעניין קבילות תוכנם ומשקלם בסיכומיהם. בראשית הדיון השני, מיום 25.12.2016, ביקש בא-כוח המערערת להוציא את המסמכים הללו מתיק בית המשפט, בטענה כי מדובר בראיות שאינן קבילות והגיש אסמכתאות בעניין. בית המשפט לא ראה מקום להכריע בשאלת הקבילות לאלתר, וקבע כי אם יחליט בהמשך שהמסמכים אינם קבילים, לא יסתמך על תוכנם. חקירת העד המשיכה, ובמהלכה ביקש בא-כוח המשיב להגיש מסמכים נוספים. בית המשפט לא ראה מניעה מלקבל מסמכים אלה וקבע בשנית כי שאלת הקבילות, ובוודאי שאלת המשקל, יידונו ככל שיהיה בכך צורך, בפסק הדין. בהמשך, אישר בית המשפט להגיש פסק דין שניתן בהליך אחר, בו התייחס בית הדין לעבודה למהימנות עדות העד באותו הליך. נוכח החלטות אלה ביקש בא-כוח המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך לדון בעניינה. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט סבר כי אינו רשאי לפסול עצמו מלהמשיך לדון בערעור. נקבע, כי בקשת הפסלות הועלתה בעקבות קבלת המסמכים. בית המשפט ציין כי בא-כוח המערערת טען שהחלטתו בעניין סותרת את ההלכה הפסוקה, ואולם, כך קבע, אין בהחלטה זו כדי להקים עילת פסלות. אשר לחשש מפני חשיפה לאמרה בנוגע למהימנות העד בהליך אחר, קבע בית המשפט כי קביעה בעניין מהימנות בהליך אחר אין בה כדי להשפיע על המסקנה בנוגע להליך דנן. מצד שני, "עשוייה להיות נפקות ראייתיית להתייחסות העד לדברים שנאמרו עליו במסגרת החלטה של בימ"ש אחר, לצורך ההתרשמות הישירה ממהימנותו במסגרת ההליך כאן". למעלה מן הצורך, הוסיף בית המשפט כי אין לו העדפה למי מן הצדדים וכי אין בסיס לטענה למשוא פנים. משכך, דחה את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי. 4. לטענת המערערת, קבלת ראיות המתייחסות לקביעות בדבר מהימנות העד בהליכים אחרים, אף לאחר שהציגה אסמכתאות שלפיהן מדובר בראיות בלתי קבילות, וכן, קביעת בית המשפט כי ניתן לעשות שימוש בראיות אלה בחקירה נגדית כדי להסיק מסקנות בנוגע למהימנות העד בהליך הנוכחי, מקימות חשש ממשי למשוא פנים כלפיה, ומלמדות כי נתגבשה אצל בית המשפט דעה קדומה. זאת במיוחד, משבית המשפט הבהיר כי הוא מעוניין לשמוע את תשובת העד לטענות המוטחות בפניו בעניין זה לשם קביעת מהימנותו. לטענת המערערת, אין לה ולעד מטעמה כל דרך להתגונן מפני ראיות אלה ואף לא לסתור אותן. לדבריה, בתום ההליך, אם יקבע בית המשפט כי דברי העד לא נמצאו מהימנים בעיניו, לא ניתן יהיה לערער על קביעה זו. המערערת מציינת כי בקשת הפסלות הוגשה רק לאחר שבית המשפט נחשף לראיות פסולות פעם נוספת – תוכנם של שני פסקי דין – ורק לאחר שהעניין נדון והוכרע בפעם השלישית נגדה. לטענת המערערת, כמות הראיות הפסולות להן נחשף בית המשפט בשל אותו קו חקירה נגדית שהותר, הפכה לכזאת שגם שופט מקצועי לא יוכל להימנע מהשפעתה. לדבריה, נוסח החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות מלמד אף הוא על דעה קדומה בנוגע למהימנות העד. 5. המערערת שבה וטוענת כי הגישה את בקשת פסלות רק כשמסת הראיות הפסולות הפכה לקריטית אשר, לכל הפחות, הצליחה לעורר חוסר אמון ביכולתו של בית המשפט להכריע בעניין באובייקטיביות. בנסיבות אלה, לדעתה, נפגמה גם מראית פני הצדק. לכן היא מבקשת לקבל את ערעורה. 6. דין הערעור להידחות. הטענות שהעלתה המערערת אינן מקימות עילת פסלות (השוו: ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (31.1.2017)). אכן, המערערת אינה שבעת רצון, לשון המעטה, מהתנהלות בית המשפט ומהחלטותיו הנוגעות לקבלת הראיות מושא המחלוקת. ואולם, אין די בכך כדי להקים עילת פסלות (השוו: ע"א 6129/16 מרדכי נ' מועלם (15.9.2016)). הדרך להשיג על החלטות בית המשפט היא בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 10147/16 הדר נ' עו"ד דניאל נהרי (31.1.2017); ע"א 2699/16 חאג' נ' אלחאג' (8.5.2016)). 7. זאת ועוד. פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 5210/16 פלונים נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (16.8.2016)). יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט, וכי בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה (ע"א 533/16 פלוני נ' פלונית (29.2.2016)). דומני כי כך נעשה במקרה דנן. 8. יתרה מכך, נקודת המוצא היא, כי ככלל אין בעצם החשיפה למידע לא קביל כדי להביא לפסילת שופט (השוו: ע"פ 4872/10 רכט נ' מדינת ישראל (16.8.2010)). זאת, שכן חזקה על השופט כי מקצועיותו תאפשר לו להתעלם מחומר זה ולהפריד בתודעתו בין החומר הקביל לבין זה שאינו קביל (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 299 (2006) והאסמכתאות שם). הדברים נכונים ביתר שאת מקום בו שאלת אי הקבילות של הראיות עודנה שנויה במחלוקת (שם, עמוד 301). עם זאת, ככל שמדובר בחשיפה למסה קריטית של חומר בלתי קביל – לא רק בכמותו אלא בעיקר באיכותו, יש יותר מקום לדעה כי השופט יושפע ממנה באופן שלא יאפשר לו להתעלם מכך (שם, עמודים 300-299). 9. המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים נדירים בהם קמה עילה לפסילת השופט על רקע חשיפתו למידע בלתי קביל. בניגוד לטענת המערערת, לא התגבשה במקרה שלפנינו "מסה קריטית" של ראיות לא קבילות לה נחשף בית המשפט, ואשר יהא זה למעלה מכוחו המקצועי להתעלם ממנה (השוו לטענה דומה שהעלה המערער בע"א 5161/08 פלוני נ' פלונית (13.7.2008) ונדחתה); ממילא, בית המשפט קמא קבע כי שאלת הקבילות של הראיות, ובוודאי שאלת המשקל, יידונו ככל שיהיה בכך צורך בפסק הדין, ומכאן ששאלת אי הקבילות טרם הוכרעה. על ההכרעה העתידית של בית המשפט בעניין זה ניתן יהיה להשיג בדרכים המקובלות על פי סדרי הדין, אם וככל שתמצא המערערת לנכון. כאמור, משלא קם במקרה דנן חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים מצד בית המשפט, דין הערעור להידחות. משכך, אף אין מקום לפסילת השופט בשל מראית פני הצדק. הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באדר התשע"ז (‏15.3.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17001250_C03.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il