בשנאק(עציר) נ' נתנאל בנישו ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 12427-03-25 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר העותר: פאדי בושנאק נגד המשיבים: 1. כב' השופט נתנאל בנישו 2. בית המשפט המחוזי בחיפה 3. פרקליטות מחוז חיפה 4. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד חאלד מחאג'נה פסק-דין השופט יוסף אלרון: בתמצית יתואר כי נגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות חמורות ובכללן עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח) ועבירות נשק. במסגרת הליך ההוכחות שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט נ' בנישו; ת"פ 36967-04-24) נחקר על ידי בא-כוח העותר עד התביעה עלי נעאמנה. במהלך החקירה הנגדית שנערכה ביום 22.1.2025, בית המשפט המחוזי מנע מספר פעמים מבא-כוח העותר להציג שאלות מסוימות מהטעם שהן עשויות להוביל לחשיפת מידע החוסה תחת תעודת חיסיון. בעקבות זאת, הגיש בא-כוח העותר "בקשה לאפשר חקירה נגדית מלאה של העד עלי נעאמנה ולביטול הגבלת החקירה". בהחלטה מיום 2.3.2025, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בין היתר, בנמקו כי בהתאם לתעודת החיסיון הקיימת בתיק, הדין אינו מאפשר להתיר שאלות שהתשובות עליהן תחשופנה פרטים בעניין שיטות חקירה של שירות הביטחון הכללי. מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה מבקש העותר כי נורה על מתן צו על תנאי המורה למשיבים 1 ו-2 ליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה מיום 2.3.2025; וכן צו ביניים המורה על עיכוב ההליכים לפני בית המשפט המחוזי עד להכרעה בעתירה זו. בנימוקי העתירה נטען כי העד נעאמנה אינו איש כוחות הביטחון ומכאן שאין תחולה לתעודת החיסיון ביחס לעדותו. משכך, נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי לוקה ב"חוסר סבירות קיצונית" ויש בה "משום עיוות דין מהותי", כלשון בא-כוח העותר, באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליך הפלילי. דינן של טענות המופנות כלפי החלטות אלה להתברר במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי; ועתירה לבית משפט זה אינה משמשת "מסלול עוקף" לבירורן. זאת, למעט במקרים חריגים ונדירים שבהם מתעוררת בעיה מהותית של חוסר סמכות או שרירות קיצונית (ראו מני רבים: בג"ץ 5697/23 קידר נ' פרקליטות מחוז מרכז, פסקה 6 (30.7.2023)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. לא זו בלבד שהעתירה מבקשת לעקוף את הליך הערעור המקובל על החלטות ביניים בהליך הפלילי; אלא שלמעשה העותר ניסה לבצע "מעקף" נוסף משהחליט שלא להגיש עתירה לגילוי ראיה חסויה. בהגשת עתירה מעין זו, לו הייתה מתקבלת, יכול היה העותר להסיר את המניעה מהצגת שאלות מסוימות במסגרת חקירת העד נאעמנה ובכך לקבל את מבוקשו. משאלו הם פני הדברים, ברור כי אין כל מקום למתן סעד חריג ונדיר במסגרת עתירה לבג"ץ. גם לגופם של דברים ראוי לציין כי תעודת החיסיון עשויה לחול על כל ראיה אשר נמסרת על ידי כל "אדם", כלשון סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. הדברים נכונים בין אם מדובר בבעל דין, בנאשם, בעד תביעה או בעד הגנה (יניב ואקי דיני ראיות כרך ג 1649 (2021)). משכך, ובראי האמור לעיל – העתירה לא מעלה כל נימוק המגלה עילה להתערבותנו. העתירה נדחית אפוא ועמה הבקשה לצו ביניים; מובן, כי אין בכך כדי למנוע מהעותר להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי בבוא העת במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, לו יורשע. משלא נתבקשה תגובה, איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, י' אדר תשפ"ה (10 מרץ 2025). יוסף אלרון שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט