שדולת הנשים בישראל נ. הועדה לבחירת שופטים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1240/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1240/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותרת: שדולת הנשים בישראל נ ג ד המשיבה: הועדה לבחירת שופטים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד דוד תדמור בשם המשיבה: עו"ד נחי בן אור פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. בעתירה זו מבקשת העותרת כי נורה למשיבה, הוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה או הוועדה לבחירת שופטים), ליתן טעם מדוע לא תקיים את הוראות הדין המחייבות מתן ייצוג שווה לנשים בבית המשפט העליון, ותמנה בישיבתה הקרובה, הקבועה ליום 22.2.2018, נשים כשופטות לבית המשפט העליון; מדוע לא תיתן בעתיד עדיפות לנשים הן ברשימת המועמדות והמועמדים לשפיטה לבית המשפט העליון, והן במנויין לבית המשפט העליון עד אשר יהיה לנשים ייצוג שווה בבית המשפט העליון. טענות העותרת 2. העותרת מפנה בעתירתה לסעיף 6ג(א) לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 הקובע כי: "בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים". נטען כי סעיף זה מטיל חובה על גופים ציבוריים, ובכלל זה על מערכת בתי המשפט, ליתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים במגוון סוגי המשרות והדרגים. 3. העותרת מציינת כי בבית המשפט העליון מכהנות היום ארבע שופטות מתוך 15 שופטים, וכי ברשימת המועמדים לתפקיד שפיטה בבית המשפט העליון, המונחת בפני הוועדה לבחירת שופטים לקראת ישיבת הוועדה ביום 22.2.2018, ישנן חמש מועמדות בלבד מתוך 25 מועמדים (להלן: הרשימה הנוכחית). לטענת העותרת, שיעורים אלו, של כ-27% שופטות מקרב שופטי בית המשפט העליון ו-20% מועמדות מקרב כלל המועמדים לכהונת שופט בית משפט העליון, אינם מהווים ביטוי הולם לייצוגן של נשים, וכי המדובר באפליה מגדרית הסותרת את הוראות הדין ואת ההלכה הפסוקה. 4. עוד נטען כי על-פי ההלכה הפסוקה והנחיית היועץ המשפטי לממשלה, "ייצוג הולם למגזרים מסוימים, מספר 1.1503", משמעות הביטוי "ייצוג הולם" היא ייצוג שוויוני לשני המינים, אלא אם מאפייניו של התפקיד או הגוף מחייבים יחס אחר או אם קיימים קשיים במציאת מועמדות בעלות כישורים נדרשים. לטענת העותרת, המאפיינים של שופטי בית המשפט העליון אינם מצדיקים את החרגת התפקיד מחובת השוויון המגדרי הקבועה בדין. כן נטען כי קשה להלום טענה לפיה לא ניתן למצוא בקרב שופטות בתי המשפט השונים, בכירות מערכת המשפט בפרקליטות ובשירות המדינה בכלל, נשות האקדמיה במשפט, ועורכות הדין הבכירות, ארבע מועמדות ראויות לכהונה בבית המשפט העליון. תמיכה בטענה זו מוצאת העותרת בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, לפיהם 46% מבין עורכי הדין בישראל היו נשים, ובדו"ח השנתי של משרד המשפטים לשנת 2016, לפיו כ-68% מהעובדים במשרד המשפטים הן נשים וכ-66% מהדרגות הבכירות במשרד המשפטים מאוישות על-ידי נשים. כן מפנה העותרת לדברי מנהל בתי המשפט בדיון בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת מיום 27.12.2016, בהם ציין כי מערכת בתי המשפט היא שוויונית, וכי: "בגדול – יש 51% ... כשעולים בערכאות היחס משתנה ... הרוב בשלום, בבתי הדין לעבודה. במחוזי הוא כמעט שווה, ובבית המשפט העליון פחות...". מנתונים אלה, כך נטען, עולה כי אין כל קושי מיוחד דווקא באיתור מועמדות בעלות כישורים נדרשים לכהונה כשופטות בבית המשפט העליון, בהשוואה לנדרש באיתור מועמדים בעלי כישורים נדרשים לכהונה כשופטי בית המשפט העליון. 5. עוד טוענת העותרת כי חברי הוועדה לבחירת שופטים לא פעלו באופן אקטיבי כדי לאתר די מועמדות מתאימות לתפקיד שופטות בית המשפט העליון. כן נטען כי על-פי הדין, בין שווים בכישוריהם, חייבת הוועדה לבחור בנשים, וכי בית משפט זה אינו יכול לפטור עצמו מהדין שהוא עצמו קבע. 6. עוד עולה מהעתירה כי העותרת פנתה במספר מכתבים לחברי הוועדה לבחירת שופטים ולשרת המשפטים טרם פרסום הרשימה הנוכחית של המועמדות והמועמדים למינוי לבית המשפט העליון (מכתבים מיום 8.11.2016; מיום 21.2.2017; ומיום 20.7.2017). במכתבים אלה ביקשה העותרת, בעיקרו של דבר, מהוועדה לבחירת שופטים כי תפעל לקידום ייצוג שוויוני בבית המשפט העליון. מהעתירה עולה כי מכתבים אלו לא זכו למענה מצד שרת המשפטים וחברי הוועדה. ביום 9.1.2018, יום לאחר פרסום הרשימה הנוכחית, פנתה העותרת במכתב נוסף לשרת המשפטים ולחברי הוועדה, בו ציינה כי להפתעתה ולצערה, לא רק שאחוז הנשים ברשימה לא עלה, אלא שהוא ירד ל-20% בלבד. העותרת שבה וקראה לוועדה לפעול למתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים בבית המשפט העליון. בעתירה נטען כי לאחר שמכתבה מיום 9.1.2018 לא נענה, פנתה העותרת פעם נוספת לשרת המשפטים ביום 4.2.2018, ובמכתב זה ציינה כי הרכב הרשימה מעלה חשש כבד שאין בכוונת הוועדה לפעול למתן ייצוג הולם לנשים גם בסבב המינויים הנוכחי, וביקשה משרת המשפטים להגיב למכתב זה לא יאוחר מיום 11.2.2018 על מנת לאפשר לעותרת שהות לעתור לבית משפט זה. בעתירה צוין כי עד למועד הגשת העתירה לא התקבל מענה למכתבי העותרת. תגובת המשיבה 7. בתגובת המשיבה מהיום נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בכל הנוגע לסעד הראשון והמידי שעניינו ישיבתה הקרובה של הוועדה לבחירת שופטים, וזאת בשל השיהוי שחל בהגשתה של העתירה – ימים ספורים בלבד טרם התכנסותה של הוועדה. נטען כי היענות לעתירה בשלב זה עלולה להגביל באופן בלתי מוצדק את שיקול הדעת של חברי הוועדה לאחר שכבר פורסמה רשימת המועמדים הנוכחית לפני כחודש וחצי. נטען כי ההליך הנוכחי לבחירת שני שופטים לבית המשפט העליון מצוי בישורת האחרונה, וכי המועמדים הופיעו לפני ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים. לטענת המשיבה, ניהול ההליך עד כה לא הניח כי שיקול הדעת הרחב של הוועדה כפוף לחובה משפטית למתן ייצוג הולם לנשים בבית המשפט העליון, ואין מקום להכפיף את ההליך לפרשנות המשפטית שמציגה העותרת בשלב מתקדם זה. המשיבה מוסיפה כי העותרת אמנם פרשה את עמדתה המשפטית בעניין זה לפני חברי הוועדה במכתבים שנשלחו על-ידה כבר בחודש נובמבר 2016, אולם היא לא קיבלה אישור כי עמדתה מקובלת וכי עליה להנחות את הוועדה בהחלטותיה. אשר לסעדים העתידיים המבוקשים בעתירה, נטען כי קיים ספק משמעותי בדבר כפיפותה של הוועדה לבחירת שופטים לחובה המשפטית בדבר מתן ייצוג הולם לנשים. לצד זאת, המשיבה טענה כי לצורך ליבון הסוגיות המשפטיות העולות בעקבות דרישת העותרת, דרוש לה זמן נוסף לגבש את עמדתה, ועל כן, ביקשה כי ככל שבית משפט זה ימצא לנכון להורות כן, היא תגיש תגובה משלימה ביחס לשאלה העקרונית בתוך תשעים יום או כל פרק זמן אחר שייקבע. 8. בהמשך לכך, הגישה העותרת, מבלי שקיבלה רשות לעשות כן, "תגובה לעמדתה המקדמית של המשיבה" שהגיעה אל שולחני היום בשעה 13:00. בתמצית טוענת העותרת כי לא חל כל שיהוי בהגשת העתירה, וכי היא לא יכלה לפעול באופן מהיר יותר מהאופן בו פעלה. לטענתה, לפני פניה בעתירה לבית משפט זה, היא ניסתה למצות את ההליכים בפני הוועדה לבחירת שופטים, ורק משניסיון זה לא צלח – פנתה בהקדם האפשרי לקבלת סעד בבית משפט זה. העותרת מוסיפה כי אין לזקוף לחובתה את חוסר התגובה של המשיבה למכתבים החוזרים ששלחה אליה. עוד נטען כי אף אם היה שיהוי בהגשת העתירה, הרי שיש לקיים דיון בעתירה זו לנוכח האינטרס הציבורי הגלום בה. העותרת הוסיפה עוד כי עמדתה היא שיש לתת למשיבה את השהות הנוספת הדרושה לה כדי לגבש עמדה בשאלה העקרונית, ואולם עד גיבוש עמדה זו, כך נטען, אין לאפשר בחירת שופטים לבית המשפט העליון. לנוכח האמור, מבקשת העותרת כי העתירה תיקבע לדיון דחוף, וכי עד להגשת עמדתה המשלימה של המשיבה, לא תבחר הוועדה שופטים לבית המשפט העליון. דיון והכרעה 9. לאחר העיון בעתירה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, המסקנה היא כי דינה להידחות על הסף – בחלקה הראשון מחמת שיהוי, ובחלקה השני בהיותה תיאורטית ומוקדמת. 10. העתירה דנן הוגשה ביום 12.2.2018, וזאת כשהישיבה הקרובה של הוועדה למינוי שופטים צפויה להתקיים ביום 22.2.2018. במסגרת העתירה ביקשה העותרת כי נורה לוועדה למנות בישיבה זו, נשים כשופטות לבית המשפט העליון. אני סבורה כי הגשת העתירה בנסיבות אלה נגועה בשיהוי ניכר אשר מצדיק את דחייתה ביחס לסעד הראשון המבוקש בה – המכוון כאמור, לישיבתה הקרובה של הוועדה למינוי שופטים. זאת מבלי לנקוט עמדה בשאלה האם בנסיבות העניין בקשת סעד כאמור, שעניינו צו אקס-אנטה, בטרם התקבלה החלטה מינהלית, היא אפשרית (על עתירה מוקדמת ביחס להחלטה שטרם התקבלה ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 354-352 (2017) (להלן: משפט מינהלי)). הגשת העתירה כעשרה ימים לפני התכנסות הוועדה הקרובה, מעמידה את בית משפט זה ואת המשיבה בסד זמנים דחוק עד בלתי אפשרי לצורך דיון ראוי בעתירה לגופה. יתר על כן, פניותיה הרבות של העותרת אל הוועדה לבחירת שופטים במהלך השנה האחרונה בעניינה של העתירה, מלמדות כי העותרת הייתה יכולה להגיש עתירה זו לפני חודשים רבים – ולכל המאוחר, מיד לאחר פרסום הרשימה הנוכחית (8.1.2018) וטרם שהמועמדים זומנו להופיע בפני ועדת המשנה של הוועדה (השוו על ההקפדה הרבה באשר לשיהוי בענייני בחירות: בג"ץ 3195/16 זידאן נ' שר הפנים (25.4.2016); משפט מינהלי, 358). בהקשר זה יצוין כי ככלל, אין בפנייה לרשות המינהלית, הנדרשת לשם מיצוי הליכים, כדי למנוע את טענת השיהוי, והכל בשים לב לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. במקרה הנדון, ולנוכח סד הזמנים הדחוק, משלוח מכתבים חוזרים ונשנים ללא קבלת מענה, אינו מצדיק את הגשת העתירה בסמוך להתכנסותה הקרובה של הוועדה (השוו: בג"ץ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 10 (18.1.1979)). 11. לנוכח השיהוי בהגשת העתירה, אף לא מצאתי להיענות לבקשתה הנוספת של העותרת, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובתה לתגובת המשיבה, לפיה לא ימונו כלל שופטים לבית המשפט העליון עד להגשת תגובה משלימה מטעם המשיבה. מטבע הדברים, היערכות לישיבת הוועדה לבחירת שופטים בה צפויים להיבחר שופטים לכהונה בבית המשפט העליון, דורשת הליכים ומשאבים רבים. כפי שצוין בתגובת המשיבה, ההליך הנוכחי לבחירת שני שופטים לבית המשפט העליון מצוי בישורת האחרונה. המועמדים הופיעו כבר לפני וועדת המשנה של הוועדה, וישיבתם המסכמת של כלל חברי הוועדה אמורה להתקיים, כאמור ביום 22.2.2018. לא מצאתי ממש בטענת העותרת לפיה אף אם נפל שיהוי בהגשת העתירה, הרי שהאינטרס הציבורי מחייב דיון בעתירה לגופה. מבלי להקל ראש באינטרס הציבורי לו טוענת העותרת, הרי שמנגד, דחיית מינוי שופטים לבית המשפט העליון תפגע אף היא באינטרסים ציבוריים חשובים, ובהם זכות הגישה לערכאות. 12. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף בכל הנוגע לבקשת העותרת כי נורה למשיבה למנות בישיבתה הקרובה, הקבועה ליום 22.2.2018, נשים לבית המשפט העליון, כמו גם בקשתה כי נורה שלא למנות שופטים בישיבה זו, וזאת בשל השיהוי בהגשת העתירה. 13. בנוסף לאמור, אני סבורה כי יש לדחות אף את חלקה השני של העתירה, המכוון לעתיד הרחוק, בגדרו מבקשת העותרת כי נורה לוועדה לבחירת שופטים ליתן בעתיד עדיפות לנשים, הן ברשימת המועמדות והמועמדים לשפיטה לבית המשפט העליון, והן במנויין לבית המשפט העליון, עד אשר יהיה לנשים ייצוג שווה בבית המשפט העליון. כאמור, חלקה זה של העתירה הוא תיאורטי ומוקדם. העתירה כולה מכוונת מלכתחילה כנגד ישיבת הוועדה הקרובה, והיא אף מושתתת על הנתונים העובדתיים לקראת התכנסותה זו, ובכלל זה הרכב רשימת המועמדים הנוכחית. מצב הדברים בעתיד עשוי להשתנות באופן שיחייב את העותרת להתאים את טענותיה למצב העובדתי העתידי. ככל שטענות העותרת יהיו רלוונטיות בעתיד לבוא, היא תהא רשאית להעלותן על רקע תשתית עובדתית קונקרטית, ופרק זמן סביר טרם התכנסות הוועדה, באופן שיאפשר למשיבה לגבש עמדתה בנושא ולבית משפט זה לדון בעתירה כראוי. 14. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18012400_R07.doc יה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il