פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1239/16

יבגני גרוזדייב נ. רשות האוכלוסין וההגירה

העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל היות העותר בן דת אחרת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/07/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1239/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חוק השבות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל היות העותר בן דת אחרת.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1239/16

יבגני גרוזדייב נ. רשות האוכלוסין וההגירה

העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל היות העותר בן דת אחרת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בטענה שהעותר הוא בן לאם יהודיה. רשות האוכלוסין דחתה את הבקשה בטענה שהעותר הוא בן דת אחרת (נוצרי), דבר השולל את הזכאות לפי חוק השבות. העותר טען כי הוא אינו בן דת אחרת, למרות הצהרות קודמות שלו. בית המשפט בחן את הראיות, כולל הצהרות העותר בעבר וממצאים על הטבלה, וקבע כי העותר לא הצליח להוכיח שאינו בן דת אחרת. לפיכך, נקבע כי החלטת משרד הפנים סבירה ואין עילה להתערב בה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, נ' סולברג, ג' קרא
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יבגני גרוזדייב
  • האנה חרוזדייבה
  • ולדיסלאב גרוזדייב

נתבעים

  • רשות האוכלוסין וההגירה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר זכאי לאזרחות מכוח חוק השבות בהיותו בן לאם יהודיה.
  • העותר אינו בן דת אחרת כיום, וטענותיו הקודמות בעניין זה אינן משקפות את מצבו הנוכחי.
טיעוני ההגנה
  • העותר הצהיר בעבר כי הוא בן הדת הנוצרית.
  • קיימים ממצאים המעידים על היותו בן דת אחרת, לרבות הטבלה שלו ושל בנו.
  • העותר לא סיפק הסבר משכנע בראיון שנערך לו שיוכיח כי הוא אינו בן דת אחרת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר הוא בן דת אחרת השולל את זכאותו לפי חוק השבות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הצהרת העותר בטופס הבקשה לשגרירות משנת 2008 כי הוא בן הדת הנוצרית.
  • ממצאים על הטבלת העותר ובנו.
  • פרוטוקול הראיון שנערך לעותר.

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1239/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1239/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא העותרים: 1. יבגני גרוזדייב 2. האנה חרוזדייבה 3. ולדיסלאב גרוזדייב נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י' בתמוז התשע"ז (04.07.2017) בשם העותרים: עו"ד תהילה מאיר; עו"ד ידין עילם בשם המשיבה: עו"ד רנאד עיד פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונחת בפנינו עתירה למתן צו לפיו תוענק לעותר 1 (להלן: העותר) אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות התש"י-1950 (להלן: חוק השבות), ובהתאם תוענק לעותרת 2 ולעותר 3 אזרחות בשל היותם אשתו ובנו. מוסכם כי העותר הוא בן לאם יהודיה ועל כן הוא נכנס לזכאות שבות על פי סעיף 4ב לחוק השבות. אלא שמשרד הפנים דחה את בקשת העותר מן הטעם שהוא בן דת אחרת, רכיב שגובר על היות העותר בן לאם יהודיה. כך עולה מלשון סעיף 4ב לפיו "'יהודי' – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". 2. העותרים פנו בשנת 2008 לשגרירות הישראלית באוקראינה לקבלת מעמד בישראל מכוח יהדותו של העותר. ברם, הוא הצהיר בטופס הבקשה שהוא בן הדת הנוצרית. כיום טוען העותר כי הוא בן הלאום היהודי והוא חסר דת. מהאמור עולה כי המחלוקת בין הצדדים במקרה זה הינה עובדתית. העותר טוען כי הוא אינו בן דת אחרת, אולם הנתונים אינם תומכים בעמדתו. כאמור, בפנייתו למדינת ישראל הוא הצהיר כי הוא בן הדת הנוצרית. לטענת המדינה, ישנם ממצאים נוספים שתומכים במסקנה כי הוא בן דת אחרת, בדגש על העובדה כי הוא הוטבל כילד ובנו אף הוא הוטבל. לשיטת העותר, יש להעניק לממצאים האמורים משקל פחות משום שהעותר אינו אחראי לכך שהוא עצמו הוטבל; ומכיוון שבנו הוטבל בהיותו קטין על ידי משפחת העותר, וזאת כדי לתת מענה, להשקפת המשפחה, למצבו הרפואי דאז. על רקע האמור, התקיים דיון בפנינו ובמסגרתו בא כוח המדינה קיבל את המלצתנו לפיה יערך לעותר ראיון נוסף. עיינו בפרוטוקול הראיון, והוא אינו מיטיב עם גרסת העותר, שלא סיפק הסבר משכנע לנתונים שונים שתומכים בכך שהוא בן דת אחרת. אכן בבג"ץ 10226/08 זבידובסקי נ' שר הפנים (2.8.2010) נפסק כי אדם החוזר בו מהיותו בן דת אחרת רשאי שיקבל הכרה ביהדותו, אלא שנקבע כי סיטואציה זו דורשת בדיקה עובדתית ומשפטית טרם הכרעה, בהתאם לנסיבות המקרה. במקרנו, לא הונחה כל תשתית להתקיימות מצב דברים דומה אצל העותר. 3. עמדת משרד הפנים מבוססת כנדרש. הקביעה לפיה העותר הינו בן דת אחרת עולה אף מהצהרותיו. התוצאה היא כי אין עילה משפטית להתערב בפעולת הרשות. העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בתמוז התשע"ז (‏11.7.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16012390_Z10.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il