עדי אברהם קייזמן נ. טרגטמץ בע"מ

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1232/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר המערער: עדי אברהם קייזמן נ ג ד המשיבים: 1. טרגטמץ בע"מ 2. מולי (שמואל) ליטבק 3. ד"ר ענת לוין ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 20.12.2021, ועל החלטתו מיום 22.12.2022, בתא"ק 9213-06-20, שניתנו על-ידי כבוד הרשמת ר' ערקובי תאריך הישיבה: כ"ד בתמוז התשפ"ג (13.7.2023) בשם המערער: עו"ד חי מיכאל; עו"ד רועי שלו בשם המשיבים: עו"ד יותם בלאושילד; עו"ד ספיר דולינגר פסק-דין 1. המשיבים הגישו נגד המערער תביעה בסדר דין מקוצר על סך של כששה מיליון ש"ח (נציין כי ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר כבר אינו קיים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות)). המערער, השוהה מזה מספר שנים בחו"ל, לא התייצב להיחקר על תצהירו בבקשת הרשות להתגונן. למרות זאת, בית משפט קמא נדרש לגופה של הגנה, וקבע כי המדובר בהגנת בדים וכי תינתן למערער רשות להתגונן בתנאי שיפקיד שני מיליון ש"ח. המערער לא הפקיד את הסכום הנדרש, ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה, ומכאן הערעור שלפנינו. 2. נאמר בקצרה כי לא מצאנו ממש בערעור. חסד נעשה עם המערער, שבית משפט קמא התייחס לגופן של טענותיו, על אף שלא התייצב להיחקר על תצהירו. חסד נעשה עם המערער, שבית משפט קמא התנה את הרשות להתגונן בהפקדה, על אף שמצא כי המדובר בהגנת בדים (על הסמכות להתנות את הרשות להתגונן בתנאים, לרבות הפקדת ערובה, ועל אופן הפעלת סמכות זו ראו אך לאחרונה פסק דינו של השופט כשר ברע"א 3825/23 עמר נ' מגן, פסקה 11 והאסמכתאות שם (12.7.2023)). ולמעלה מן הצורך, נציין כי אף אנו סבורים כי מתוך המסמכים עולה התחייבות אישית ברורה של המערער כלפי המשיבים. במהלך הדיון, רשמנו לפנינו הצהרת המשיבים כי כנגד השבת כספם, הם ישיבו את המניות שברשותם למערער. למעשה, המשיבים הצהירו על כך כבר בסעיף 57 לכתב התביעה שם נכתב: "למותר לציין, כי התובעים נכונים להעמיד לרשות הנתבע ו/או מי מטעמו את מלוא אחזקותיהם בפרויקט, באופן מיידי וכנגד מימוש האופציה והשבת השקעתם (הדבר גם כמובן צוין, בין היתר, במסגרת הודעת מימוש האופציה לעיל)". 3. מייד לאחר הדיון שהתקיים בפנינו, הגיש המערער "הודעה ובקשה בהולה" ובה נתבקשנו להשהות מתן פסק דיננו למשך שבעה ימים, על מנת לאפשר לו להגיש בקשה להצגת ראייה נוספת. לאחר שנעתרנו לבקשה, הגיש המערער ביום 24.7.2023 בקשה לצירוף ראיה והמשיבים הגיבו לבקשה. 4. לאחר שעיינו בבקשה ובתשובת המשיבים, לא ראינו כי יש בה כדי להטות את הכף לקבלת הערעור. לבקשה לצירוף ראייה צורפו מסמכים המעידים על עסקת מכירה של נכס מקרקעין שבלעדיו אין קיום לפרויקט (להלן: נכס הפרויקט). לטענת המערער, האופציה עברה מהעולם עם הנפקת המניות כבר בחודש ינואר 2018, מניות המגלמות הלכה למעשה החזקה בנכס הפרויקט רב הערך. לטענת המערער, הוא לא ידע על כך שהמניות הונפקו כבר באותו מועד, שאם היה יודע על כך, לא היה נעתר לבקשת המשיבים להאריך את הסכם האופציה. מכל מקום, משנמכר נכס הפרויקט, החברה רוקנה מתוכן כך שלמניות המוחזקות כיום על ידי המשיבים אין ערך ולא ניתן לדרוש מהמערער לרכוש אותן בהתאם לאופציית ה-PUT. לבקשה צורף כעבור מספר ימים, תצהיר של המערער, חתום ומאומת קונסולרית. 5. לא מצאנו כל טעם בגינו לא ניתן היה להגיש את הראיה "החדשה" כבר בשלב ההתדיינות בבית המשפט קמא. בוודאי שניתן היה לעשות כן בעת הגשת הערעור, בעת ישיבת קדם הערעור, ולפני הדיון בערעור, וכפי שעולה מהתכתובות שצורפו לתגובת המשיבים, נושא מכירת הנכס עלה כבר במכתב בא כוח המערערים מיום 13.8.2020. מכל מקום, אף איננו סבורים כי יש בראיה כדי "להפוך את הקערה על פיה". המשיבים קיבלו בשעתו אופציה אישית מהמערער. בעובדה שנמכר נכס הפרויקט שהוחזק בשרשור על ידי חברת ורבנה (אחת החברות במורד השרשור) אין כדי לפגוע בהתחייבותו של המערער, התחייבות שבאה לעולם כדי לאיין את הסיכון של המשיבים-המשקיעים. לא למותר לציין כי המשיבים לא קיבלו סכום כלשהו ממכירת נכס הפרויקט וכי הטענה לפיה המערער לא ידע בשעתו על מכירת נכס הפרויקט וכי לאחר הדיון בערעור נדהם לגלות שהוא נמכר, היא טענה תמוהה בלשון המעטה. 6. בשורה התחתונה אנו מאמצים אפוא את פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות החדשות ומורים על דחיית הערעור. המערער ישא בהוצאות המשיבים בסך 35,000 ש"ח. ניתן היום, י' באלול התשפ"ג (‏27.8.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22012320_E08.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1