מולרם מערכות שינוי והרמה נ. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ

החלטה בתיק ע"א 1228/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1228/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט נ' הנדל המערערים: 1. מולרם מערכות שינוי והרמה 2. מושב מולדת נ ג ד המשיבים: 1. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ 2. חופית כנרת בע"מ 3. עילית חב' לביטוח בע"מ 4. אהרון קפלן 5. סהר ל' לביטוח בע"מ 6. נידקו מכשירים אלקטרו מכאניים בע"מ 7. אילן גדעוני 8. מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ 9. אריה חברה לביטוח בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.12.2007 בת"א 3354/98 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' פלפל תאריך הישיבה: י"א באב התש"ע (22.07.10) בשם המערערים: עו"ד יואב סלומון בשם המשיבים 1-2 ו-7: עו"ד יוסי רנרט בשם המשיבה 3: עו"ד שי שחר, עו"ד אביחי סלהוב בשם המשיב 4: עו"ד יוסף נחשון בשם המשיבה 5: עו"ד אהוד שטיין בשם המשיבה 6: עו"ד רמי בלומנפלד בשם המשיבה 8: עו"ד נס שלמה בשם המשיבה 9: עו"ד אבשלום אלרום פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא ד' פלפל) בת"א 3354/98 אשר ניתן ביום 23.12.2007. מיקודו של ערעור זה הינו אופן פרשנות חוזה ביטוח אחריות מוצר, על רקע גרימת נזק למוצר עצמו. הרקע העובדתי 2. ביום 20.5.92 התקשרו מערערת 1 - מולרם מערכות שינוע והרמה, ומערערת 2 - מושב ב. ברית "מולדת", השותף הכללי במערערת 1 (תקראנה להלן: "מולרם") בעסקה עם משיבה 2, חופית כנרת בע"מ (להלן: "חופית") לפיה תספק מולרם לחופית מערכת יציקה רוטציונית (להלן: "המכונה"). המכונה סופקה לחופית על ידי מולרם בתחילת שנת 1993. למכונה, שנועדה להוות חלק ממערך ייצור מיכלים, חמש זרועות האמורות להעביר את חומרי הגלם בין תחנות הייצור השונות שבמערך הייצור. אין חולק כי בכל זרועותיה של המכונה אירעו חמישה שברים שונים בזמנים שונים: ביום 17.9.95 נשברה אחת הזרועות במהלך הפעלה שגרתית (להלן: "השבר הראשון"). בימים 2.5.96; 27.5.96 ו-17.9.96 נשברו זרועות נוספות ושונות של המכונה. ביום 11.8.97 נתגלו סדקים חמורים בזרוע האחרונה שטרם נשברה (להלן: "השברים 2-5"). יוער, כי נכון לאירוע השבר הראשון מיום 17.9.95, לא בוטחה חופית בגין נזק הנגרם כתוצאה משבר למכונה. לאחר קרות הנזק הראשון, וטרם התרחשות השברים 2-5 הנוספים, התקשרה חופית עם המשיבה 1, ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "ביטוח חקלאי") בחוזה ביטוח המכסה נזקים שנגרמו למכונה. יש לציין, שקרות השבר הראשון השפיע אף על יצרנית המכונה – מולרם, בכך שהרחיבה את פוליסת הביטוח שהנפיקה לה מבטחתה, עילית חברה לביטוח בע"מ (להלן: "עילית"). זאת באופן שהפוליסה תכסה גם נזק אשר מקורו בכשל תכנוני של המכונה. על פי הבדיקות שנערכו מיוזמתן של חופית וביטוח חקלאי, נמצא כי הסיבה לשבירת הזרועות מקורה בתכנון לקוי של אופן ריתוך המתכת ממנה עשויות הזרועות, וכי רשלנות מולרם אפשרה תכנון לקוי שכזה, בעטיו נגרמו לחופית ולביטוח חקלאי נזקים כספיים ישירים ועקיפים. מכח הרשלנות הנטענת, הגישו האחרונות תביעה נגד מולרם ביום 27.12.98. לצורך המשך הדיון, יש לציין כי לשם תכנון עבודות הריתוך, פנתה מולרם למפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ (בפירוק) (להלן: "זיקה") וביקשה ייעוץ לריתוך הזרועות, מתוך דאגה לכך שהמתכת ממנה יוצרו הזרועות, פלדה 4340, הינה חומר בעייתי ביותר לריתוך. ביום 11.11.99 הגישה מולרם, הודעה נגד מספר צדדי ג' ובה ביקשה להטיל עליהם את האחריות לפיצוי חופית וביטוח חקלאי בגין הנזקים האמורים, ככל שייקבע כי מולרם חבה בנזיקין כלפיהן. פסק דינו של בית משפט קמא 3. שלוש שאלות מרכזיות עמדו בפני בית משפט קמא עת הכריע בתיק הנדון: מיהו הנושא באחריות לאירועי השברים במכונה; מהו שיעור הנזק אשר נגרם לחופית וביטוח חקלאי; ומה דינן של ההודעות לצדדי ג' השונים. לעניין שאלת האחריות לאירועי השברים נקבע כי מולרם חבה כלפי חופית בחובת זהירות מושגית וקונקרטית בכל הנוגע לבניית המכונה, וכי זו הופרה עקב התרשלותה של מולרם שנמנעה מליתן תשומת לב מספקת לנקודות התורפה שבבניית המכונה ובמיוחד לנושא הריתוך. בעצם העובדה שמולרם הייתה מודעת לסיכונים ולבעייתיות שבריתוך האמור ובצורך להקפיד על קוצו של יוד בבניית המכונה, יש כדי לייחס לה את האחריות לשברים שאירעו בה. בנוסף, נקבע כי על אף שהמהנדס אילן גדעוני (משיב 7), מהנדס במפעל חופית, ליווה את בניית המכונה בכל שלביה, אין מקום לייחס לחופית אשם תורם לכשלים שנפלו בתכנון וייצור המכונה וזאת לנוכח העובדה שגדעוני לא היה מעורב בתכנון ובקביעת דרכי הריתוך. לגבי סוגיית הנזק נטען על ידי מולרם בבית המשפט המחוזי, כי לחופית כלל לא נגרמו נזקים תוצאתיים של אבדן רווחים בעקבות השברים במכונה. בנקודה זו ביכר בית המשפט המחוזי את גירסתה של חופית שניתנה על ידי רו"ח אלי זיתוני, לפיה נקבע כי אכן נגרם לחופית אבדן רווחים בעקבות אירועי השבר. נקבע, כי על מולרם לפצות את חופית בעטיים של נזקי השבר הראשון, אשר לא היו מבוטחים ועמדו על סך של 163,534 דולר ארה"ב. עוד חוייבה מולרם לפצות את ביטוח חקלאי בעבור הסכום בו שיפתה האחרונה את חופית בגין נזקי השברים הנוספים, סך של 770,928 ₪. בנוסף נפסק כי על מולרם לשלם לחופית את דמי ההשתתפות העצמית ששילמה האחרונה לביטוח חקלאי בגין הפעלת הביטוח, בסכום של 48,361 ₪. בנושא חלוקת האחריות בין צדדי ג' השונים לבין מולרם קבע בית המשפט המחוזי כי המכונה שייצרה מולרם זכאית הייתה לכיסוי במסגרת חוזה הביטוח בינה ובין מבטחתה, עילית. לצד זאת נקבע, כי במסגרת החריגים לכיסוי בפוליסה, אין הכיסוי הביטוחי חל על נזקים תוצאתיים כגון אבדן רווחים. עוד נאמר שהביטוח אינו מכסה נזק למכונה עצמה וכי הוא מכסה אך ורק נזק לגוף או לרכוש אחר. משכך, דחה בית המשפט הודעת צד ג' שהוגשה נגד עילית. נדחתה אף הודעת צד ג' שהוגשה כנגד מר אהרון קפלן, סוכן הביטוח של מולרם (להלן: "קפלן"), בגין התרשלותו הלכאורית בבחירת הביטוח המתאים עבור מולרם. הודעת צד ג' שהוגשה כנגד אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אריה") נתקבלה בחלקה. טענותיה של מולרם כנגד אריה מקורן בהיות האחרונה המבטחת של זיקה. כאמור, מולרם פנתה לזיקה על מנת לקבל ממנה ייעוץ בדבר אופן ריתוך הזרועות. נקבע כי זיקה חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי מולרם. חובה זו הופרה שעה שזיקה לא הקפידה לברר את כל הנתונים הרלוונטיים לצורך מתן הייעוץ (כגון סוג המתכת, ומהות המכונה) ובכך סללה את הדרך המפותלת שבסופה ניתן ייעוץ שגוי לאופן ביצוע העבודות. יחד עם זאת, נקבע כי לא ניתן לגלגל את האחריות כולה לכתפיה של זיקה, שכן מולרם לא פרשה בפני זיקה את מלוא הנתונים הטכניים הרלוונטיים. כמו כן, נקבע כי מולרם לא ביצעה כל בדיקת תקינות או בקרה במסגרת ייצור הזרועות וריתוכן. גם בשל כך יש כדי להעביר חלק מהנטל שהוטל על זיקה לכתפי מולרם. בית המשפט המחוזי קבע כי מולרם אינה חוסה תחת הפטור מאחריות המופיע בסעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") הקובע כי אדם העורך חוזה עם אחר, שאינו עובדו או שלוחו, לא יהא חב בעוולה מכח מעשה נשוא החוזה. הסיבה לכך היא שסעיף קטן (3) לאותה הוראה מורה כי לא יינתן פטור לאחריות בנזיקין מקום בו מזמין העבודה אישרר או הרשה את המעשה הרשלני. נוכח האמור החליט בית המשפט המחוזי לחלק את האחריות באופן שווה בין מולרם ובין אריה (בכובעה כמבטחת של זיקה). ערעור 4. כנגד חמש קביעות של בית המשפט המחוזי יוצאות המערערות. ראשית נטען, שיש לקבוע כי מולרם פטורה מאחריות עקב טעותה או רשלנותה של זיקה, מכוח סעיף 15 לפקודת הנזיקין. שנית, טוענת מולרם, שכלל לא הוכח על ידי חופית שנגרם לה אבדן רווחים כתוצאה מאירוע השבר הראשון במכונה. שלישית, שגויה הקביעה לפיה ביטוח אחריות המוצר שערכה מולרם אצל עילית אינו מכסה את הנזק התוצאתי שנגרם לחופית. רביעית, מסתייגת מולרם מקביעת בית המשפט המחוזי, כי הרחבת הביטוח שהעניקה לה עילית לכיסוי אחריות בשל תכנון לקוי אינה כוללת את הנזק שנגרם למכונה עצמה. חמישית מתנגדות המערערות לקביעה כי קפלן לא התרשל בתפקידו שעה שסיפק למולרם פוליסה שאינה מכסה כל נזק תוצאתי. אדון בכל סוגיה בנפרד, תוך הצגת טענות הצדדים הרלוונטיות. אחריותה של מולרם 5. כאמור, אין חולק כי הסיבה שהובילה לשברים במכונה מקורה בתכנון לקוי של ריתוך זרועות המכונה. עוד נקבע בבית המשפט המחוזי כי מולרם אכן פנתה לזיקה בבקשה לקבלת הנחיות לביצוע הריתוך. ברם, הנחיות אלה לא התאימו לסוג המתכת בה השתמשו לצורך בניית הזרועות, ומכאן קצרה הדרך לתקלות שאירעו במכונה. לטענת מולרם יש לפטור אותה כליל מאחריות נזיקית נוכח סעיף 15 לפקודת הנזיקין הפוטר אותה מנזק שנגרם על ידי "בעל חוזה". לטענתה, טעה בית המשפט שעה שהחיל את החריג הקבוע בסעיף 15(3) לפקודת הנזיקין, שכן לדידה מעסיק יחוב בנזיקין בשל אישרור או הרשאת מעשה של קבלן שגרם לנזק, רק מקום בו יודע המעסיק על דבר ביצוע העוולה. לשיטת מולרם, אין להטיל עליה את האחריות מכוח הטענה לפיה אשררה את התכנון הלקוי שביצעה זיקה, שכן לא הייתה לה ידיעה שהנחיותיה של זיקה נעשו ברשלנות. אין לקבל טענה זו. החלק הרלוונטי של סעיף 15 לפקודת הנזיקין הוא: "לענין פקודה זו העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה: ... (3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק;" למעשה, טוענת מולרם כי החריג הקבוע בסעיף קטן (3), המחייה את החבות הנזיקית, לא חל על המקרה. הטעם לדבר שהיעדר ידיעתה של מולרם עומד בסתירה למסקנה שהיא אישררה או הרשתה את המעשה שגרם לנזק. הסתייגות זו הינה עובדתית. רוצה לומר – חוזקה של הטענה תלוי בהיקף ידיעתה של מולרם באשר לחסר בנתונים שהועברו לזיקה. ומה היו קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי בנדון? נקבע כממצא, כי מולרם לא פרשה בפני זיקה את מלוא הנתונים שהיה על האחרונה לקחת בחשבון בעת מתן הייעוץ בענייני הריתוך; נפסק, כי מולרם לא העבירה לקבלן המשנה אשר ביצע את הריתוך בפועל כל הנחיה בדבר בקרת איכות על טיב הביצוע. עוד צויין, כי מולרם הייתה מודעת לעובדה שסוגיית הריתוך הינה נקודת תורפה בתכנון המכונה. נכון הוא אפוא כי זיקה ייעצה למולרם. אולם, מולרם הציגה תמונה לקויה של הנתונים – מצב שתרם לכך שהייעוץ של זיקה היה בבחינת עצה שפניה לכשלון. מולרם לא רק ידעה על המצב, אלא בפועל יצרה אותו. היא "הרשתה" את המצב לפיו תקבל עצה כושלת העלולה להסב נזק. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהקביעות מבוססות על ממצאים עובדתיים, שכידוע אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם. המסקנה היא שחל סעיף קטן 15(3) לפקודת הנזיקין. ההגיון בחריג הקבוע בסעיף האמור עומד על תילו. צד אינו רשאי לזכות בפטור מחבות בנזיקין, כאשר הוא תרם ישירות לקרות הנזק. זהו המכנה המשותף לחריגים שבסעיף 15, היוצרים חבות בנזיקין. להשלמת התמונה יובהר כי אין באמור כדי לפטור בהכרח את זיקה מאחריותה לנזק, ולשלול את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה שני הגורמים תרמו את חלקם לתוצאה, כל אחד באפיק אחר. אבדן רווחים כתוצאה מהשבר הראשון 6. לטענת מולרם, חופית כלל לא סבלה מנזק תוצאתי של הפסד רווח כתוצאה ממקרה השבר הראשון. עוד נטען כי הופרכה חוות דעתו של רו"ח זיתוני שהובאה מטעם חופית, ולפיה הנזק שנגרם למכונה הוביל לירידה בתפוקה ולאבדן רווחים. לגישת מולרם הירידה בייצור אינה קשורה למכונה התקולה אלא בנסיבות אובייקטיביות שאינן קשורות בה, ועל כן אין לחייב אותה בגין הנזק התוצאתי האמור. דין הטענה להידחות שעה שבית המשפט המחוזי דן בה לגופה וקבע כי חופית הוכיחה את הנזק האמור. בית המשפט המחוזי קבע, כי חוות דעתו של רו"ח זיתוני מקובלת עליו, ונתוניה לא הופרכו על ידי מולרם. כמצויין, כלל יסוד הוא, כי ככל שהמדובר בקביעות עובדתיות, תמנע בדרך כלל ערכאת הערעור מלשנות את החלטת הערכאה המבררת. סבורני, כי בית המשפט המחוזי, אשר התרשם מהעדים ומחקירותיהם באופן ישיר ובלתי אמצעי, הגיע למסקנה נכונה וכי אין מקרה זה נכנס בגדר המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה המבררת. האם מכסה הפוליסה נזק תוצאתי 7. טענתה השלישית של מולרם כאמור, הינה כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע שהפוליסה, הן במצבה המקורי והן לאחר הרחבת הביטוח, אינה מכסה נזקים תוצאתיים. נזק תוצאתי פירושו: "המושג "נזק תוצאתי" (consequential loss) הוא מושג מושרש בדיני הביטוח. ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, ב"נזק תוצאתי" הכוונה לחוליות המאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים" (רע"א 3577/93 הפיניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח(4) 70, להלן: "עניין מוריאנו"). נזק תוצאתי כשמו כן הוא. התקיימותו נובעת כתוצאה מהנזק הראשוני. הוא משול לנזק שני ומשני. נזק תוצאתי עומד בפני עצמו. בענייננו, הנזק התוצאתי הרלוונטי הוא אבדן הרווחים שנגרם לחופית. לטענת מולרם, יש לקבוע כי נזק זה מכוסה על פי הפוליסה, הן בנוסחה המקורי והן בנוסחה המורחב. לגישת עילית, הפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי שלא הוגדר במפורש במסגרת הפוליסה. במסגרת הקו המותווה על ידי מולרם, פרשנות הפוליסה צריכה להתבצע באופן שהכלל המנחה הוא, בהתאם למבוא לפרק הדן בביטוח אחריות המוצר: "המבטח מתחייב לשפות את המבוטח בגין כל סכום שהמבוטח יחוייב לשלמו... בגין נזק שנגרם עקב מוצר שבגינו אחראי המבוטח". בהמשך הפרק, תחת הכותרת "נזק" מופיעה ההגדרה אותה יש ליישם במבחן הכללי של הפוליסה: "1. נזק גוף: ... 2. נזק רכוש: נזק לרכוש כתוצאה מאירוע תאונתי" לגישתה, משעה שהתרחש "נזק" לרכוש (במקרה זה – המכונה ואבדן הרווחים שנגרם לחופית) הרי שעבר המקרה את תנאי הסף. לכן, סבורה מולרם כי על המבטחת לשלם בגין כל הנזקים שנגרמו מאירוע ה"נזק" – קרי הנזק התוצאתי. על פי המהלך הפרשני המוצע על ידי מולרם הסייג הקבוע בסעיף 3 לפרק אחריות המוצר, שולל פיצוי בגין נזק למכונה עצמה – אך לא נזק תוצאתי. הסייג האמור קובע: "פרק זה אינו מכסה את המבוטח בעד: ... 3. נזק כלשהו למוצרים ו/או עלות תיקונים". הנה כי כן, הפרשנות המוצעת על ידי מולרם יוצרת הסדר חיובי והסדר שלילי. ההסדר החיובי – הוא תשלום פיצוי בגין נזק תוצאתי. ההסדר השלילי – עניינו אי תשלום פיצוי בגין הנזק שנגרם למכונה. קו פרשני זה אינו מקובל עלי ביחס להטלת חיוב תשלום בגין הנזק התוצאתי. הטעם לדבר הוא אופיו המיוחד של נזק מעין זה. בל נשכח, כי מצויים אנו בשדה הפיצוי מכח הסכם ביטוחי. לאמור – חיוב על פי דיני החוזים ולא על פי דיני הנזיקין. עסקינן כאמור בנזק עקיף, משני לנזק שנגרם למכונה. ההלכה קבעה כלל, לפיו נדרשת קביעה מפורשת בחוזה הביטוח, טרם תיווצר חובת שיפוי גם בגין נזק תוצאתי. דרישה זו אינה שרירותית אלא משקפת את הייחוד שבנזק מסוג זה. גישה זו נשענת על הגיון כלכלי, שכן היקף הנזק העקיף או התוצאתי אינו ברור מראש ועשוי להתבטא בשיעור גבוה. ברי שגודל מרכיב הסיכון משפיע על שיעור תשלום הפרמיה. לכן, יש לציין מפורשות בחוזה הדורש מסויימות וגמירת דעת, אם מכסה הוא נזק תוצאתי. כפי שציין הנשיא לשעבר מ' שמגר בעניין מוריאנו: " הנזקים הנגזרים הללו אינם נהנים מכיסוי ביטוחי באשר הם "נזקים תוצאתיים", אלא אם קבעה הפוליסה אחרת". גישה זו אומצה גם בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (5.10.2006), שם נקבע כי: "נזק תוצאתי (או נזק עקיף) פירושו נזק אשר לא נגרם במישרין לנכס המבוטח במסגרת מקרה הביטוח, אלא נגזר מאותו נזק ישיר... נזק תוצאתי אינו מכוסה על-ידי פוליסת ביטוח רכוש, אלא אם כן קובעת הפוליסה אחרת". בהיעדר הוראה מפורשת בחוזה לפיה חברת הביטוח תשלם עבור חיובה של מולרם בנזקיה התוצאתיים של חופית, אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי. מולרם אף לא הציגה כל תשתית אחרת לפיה הנושא עלה במו"מ לקראת כריתת החוזה. בהגיעי למסקנה זו, אינני מתעלם מהקושייה שמעלה בא כח המערערים: אם הפוליסה אינה מכסה נזק למכונה עצמה, ואינה מכסה אבדן רווחים – איזה "נזק רכוש" תכסה הפוליסה. על כך יש להשיב כי הפוליסה תחול מקום בו נגרם נזק לגוף או נזק ישיר לרכוש אחר בשל אירוע תאונתי. לדוגמא – לו הייתה המכונה עולה באש, וכתוצאה מכך היה נשרף מפעלה של חופית, היה מקום לראות בנזקי השריפה כנזק לרכוש כתוצאה מאירוע תאונתי. בכל מקרה, לא הוצגה תשתית בחוזה או מחוצה לו לביסוס חיוב עבור נזק תוצאתי או עקיף של אבדן רווחים. גם אם כדי להשיב לקושיית בא כוח המערערים יש לפרש באופן רחב יותר מכפי שהוצע את התיבה "נזק לרכוש כתוצאה מאירוע תאונתי", יחד עם התיבה: "פרק זה אינו מכסה את המבוטח בעד נזק כלשהו למוצרים" – בכל מקרה אין זה סביר לפרשו באופן לפיו הכוונה היא לנזק תוצאתי. המסקנה היא כי אבדן הרווחים הנגרם בעקבות הכשלים במכונה, אינו זוכה לכיסוי במסגרת הפוליסה ללא קביעה מפורשת כי נזק שכזה מכוסה – בהיותו נזק תוצאתי. האם מכסה הפוליסה נזק למוצר עצמו 8. מולרם חולקת על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה הפוליסה אינה מכסה את הנזק שנגרם למוצר עצמו - המכונה. את הדיון ברכיב נזק זה, ראוי לחלק בין התקופה שלפני הרחבת הביטוח ולאחריה. באשר לתקופה הראשונה, דהיינו - במועד הרלוונטי לקרות השבר הראשון, נשללה תחולתה של הפוליסה בגין נזק שנגרם למכונה. כך עולה מסעיף 3 לפוליסה שהובא לעיל, לפיו: "פרק זה אינו מכסה את המבוטח בעד... נזק כלשהו למוצרים ו/או עלות תיקונים". משמע, עילית אינה חבה בשיפויה של מולרם ביחס לנזק שנגרם בעקבות השבר הראשון. יש לבחון עתה את פרשנות הפוליסה לאחר הרחבת הביטוח, והאם יש בהרחבה להשליך על תשלום בגין נזקי ארבעת השברים הנוספים. ברובד העובדתי - בתקופת הביטוח שבין 1.3.96-28.2.97, כלומר, לאחר קרות השבר הראשון וטרם התקיימותם של השברים האחרים, הורחב ביטוח אחריות המוצר כך שיכסה את אחריותו החוקית של המבוטח בגין נזק עקב ליקוי בתכנון המוצרים על ידי המבוטח. לטענת מולרם הרחבה זו מביאה, הלכה למעשה, לכיסויו של נזק אשר נגרם למכונה עצמה. בעניין זה מפנה מולרם לעדותו בבית משפט קמא של מר יוסף מלמד, החתם הראשי בעילית, וטוענת כי האחרון הודה שהרחבת הכיסוי לכשל בתכנון המוצרים מכסה אף נזק שנגרם למוצר עצמו בגין אותו כשל תכנוני. עילית טוענת מנגד, כי על אף הרחבת הפוליסה כך שתכסה נזק הנובע מליקוי בתכנון, הרי שעדיין כפופה היא לתנאים המוקדמים שנקבעו טרם ההרחבה – הסייגים לכיסוי. ניתן ללמוד מלשונה של הפוליסה לאחר ההרחבה, כי היא מכסה נזק שנגרם למוצר עצמו. לשון ההרחבה היא: "מוצהר ומוסכם בזה כי הביטוח לפי פרק זה מורחב לכסות חבותו החוקית של המבוטח בגין נזק עקב ליקוי בתכנון המוצרים ע"י המבוטח". בענייננו, מסכימים הצדדים כולם כי הנזק נגרם למכונה בעקבות תכנון לקוי של פעולות הריתוך. פרשנות סבירה אף תומכת בגישה לפיה ליקוי בתכנונו של מוצר יגרום נזק למוצר עצמו. טול לדוגמא כיסא אשר רגליו תוכננו באופן לקוי. אם כיסא זה יתפרק, יש להניח כי נזקי הכיסא השבור יכוסו במסגרת פוליסה כזו. מכאן נלמד כי השברים למכונה שנגרמו עקב התכנון הלקוי, מכוסים במסגרת הפוליסה המורחבת. כעת יש לשאול האם הכפפת ההרחבה לתנאיה המוקדמים של הפוליסה, כפי שמבקשת עילית ללמד, יש בה כדי למנוע את שיפויה של מולרם בגין הנזק המכוסה תחת הפוליסה המורחבת. סבורני כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה. אמנם, מצויין בפוליסה כי הרחבת הביטוח כפופה לתנאים המוקדמים החלים בפוליסה, אך אם התנאים המוקדמים שוללים מראש את האמור בהרחבת הביטוח – מה הועילו חכמים בתקנתם? רוצה לומר - קביעה כי הסייג לפיו עילית לא תשפה את מולרם בגין נזק כלשהו למוצר עצמו גובר על האמור בהרחבת הביטוח, תביא למצב בו הרחבת הביטוח לא שינתה את מצבו של המבוטח. המדובר בתוצאה שההגיון רחוק ממנה. יתר על כן, לפי כללי הפרשנות המקובלים, יש לפרש את המצב שנוצר כנגד מנסח חוזה הביטוח ובהתאם לציפיותיו הסבירות של המבוטח (וראו לעניין זה רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, נ(3) 281, 299). לאור האמור, נכון לקבוע כי הרחבת הביטוח לנזק בגין כשל תכנוני, מכסה אף נזק שנגרם למוצר עצמו, וגוברת על התנאים המוקדמים שבפוליסה, טרם הרחבתה. במסגרת הרחבת הביטוח, נקבע כי עילית תכסה את חבותה של מולרם עד לגבול של 150,000 דולר ארה"ב בגין מקרה נזק. כן נקבע בפוליסה (בעמ' 26 סעיף א') כי "הסכום הנקוב ברשימה כגבול האחריות לגבי מקרה נזק אחד כלשהו או סדרת מקרי נזק הנובעים ממקור אחד..." (ההדגשה אינה במקור). אין חולק כי מקורם של כל השברים במקום אחד – הכשל התכנוני בריתוך. על כן גבול אחריותה של עילית לפיצויה של מולרם בגין נזקי השבר למכונה עומד על 150,000 דולר ארה"ב. יצויין, כי על פי הערכת השמאים שהוגשה לבית המשפט המחוזי, עולה כי הנזקים שנגרמו בעטיים של השברים 2-5 עומדים על סך של 166,530 ₪ לא כולל מע"מ, נכון ליום 1.10.1997. בערעור לפנינו לא חולקים הצדדים על אומדן הנזק שנגרם למכונה. נוכח האמור יש לקבוע כי על עילית לשלם למולרם את הסכום האמור. אחריותו של קפלן 9. לאור התוצאה אליה הגעתי בעניין יחסיהן של מולרם ועילית, עולה הצורך לדון אף במערכת היחסים שבין מולרם לסוכן הביטוח שלה – מר אהרון קפלן (משיב 4). לטענת מולרם, העובדה כי עילית אינה מחויבת לשפותה בגין תשלום כלל נזקיה של חופית מביאה למסקנה כי קפלן התרשל בהשיגו למולרם ביטוח נחות ממה שהתכוונה האחרונה לקבל. למעשה מבקשת מולרם להישפות מקפלן בגין נזקי השבר הראשון והנזקים התוצאתיים הנגזרים מהשברים האחרים. קפלן משיב, כי הרחבת הביטוח שנעשתה לאחר קרות השבר הראשון, אשר לגביה נקבע לעיל כי היא כיסתה את הנזק למכונה, היא הנותנת שסוכן הביטוח לא התרשל בתפקידו והעניק למולרם כיסוי ביטוחי רחב היקף. סוכן הביטוח הוא הגורם המקצועי אליו פונה החפץ בכיסוי ביטוחי. בהיותו כזה, מוטלות עליו חובות שונות, כגון: "להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח. לפיכך הוא גם מחויב להסביר ללקוח אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון תנאי מיגון וחריגים לכיסוי הביטוחי. עוד מחויב סוכן הביטוח למנוע מן המתקשר לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה. מטעמים אלו בנוסף לשלב המתקדם של המשא ומתן נקבע כי על סוכן הביטוח להסביר ללקוח את ההבדל בין הביטוח שביקש לבין מה שקיבל מחברת הביטוח. יחסיהם הקודמים של הצדדים מצדיקים את חיובם של סוכן הביטוח והמבטח להעמיד את המבוטח על שינויים בנוסח פוליסה שגרתי שנחתם בכל שנה בין הצדדים..." (רע"א 5695/06 בהא סייף נ' פוזי מרעי (21.9.2009)). יחד עם זאת, כקבוע בסעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, סוכן הביטוח משמש בדרך כלל שלוחה של חברת הביטוח לעניין המשא ומתן, ולעיתים יכול הוא לשמש אף כשלוחו של המבוטח. כך או כך, על מנת להוכיח כי סוכן הביטוח לא עמד בחובות המוטלות עליו מכוח תפקידו, יש להציג תשתית עובדתית כדבעי. למקרא כתבי הטענות שהוגשו לפני בית המשפט המחוזי, לא קיימת טענה מגובשת וממשית בדבר בקשתה של מולרם מקפלן שישיג לה ביטוח מקסימאלי אשר יכסה גם את אבדן הרווחים שנגרם לחופית. תשתית כזו לא הונחה גם בערעור. טענתה של מולרם נטענה בעלמא, מבלי כל יכולת לבסס את קיומה של הדרישה לביטוח מקסימאלי, מהו אותו ביטוח מקסימאלי ומהם גבולותיו. נוכח תשתית חסרה זו, אין מקום לקבל את טענותיה של מולרם לעניין זה. סוף דבר 10. הערעור מתקבל חלקית כך שעילית תשפה את מולרם בגין הנזקים שנגרמו למכונה עצמה בסך של 166,530 ₪ לא כולל מע"מ, נכון ליום 1.10.1997. מהסכום הנ"ל יש לנכות את סכום ההשתתפות העצמית בו מחוייבת מולרם כלפי עילית, כפי שנקבע בפוליסה ביניהן. בנסיבות העניין, המערערים יישאו בהוצאות משיבות 1-2 ביחד ושכר טרחת עורכי דין סך של 20,000 ₪, ובהוצאותיו של משיב 4 ושכר טרחת עורכי דין בסכום זהה. לנוכח התוצאה אליה הגעתי הנני מורה על ביטול חיובם של המערערים בהוצאותיה של עילית ושכר טרחת עורך דין בבית המשפט המחוזי. תחת זאת ייקבע כי בגין הליך זה וההליך קמא, תישא עילית בהוצאות המערערים ביחד ושכר טרחת עורך דין בסך של 30,000 ₪. ש ו פ ט המשנה-לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים. המשנה-לנשיאה השופט א' רובינשטיין: א. מסכים אני לפסק דינו של חברי השופט הנדל. אוסיף שתי הערות. ב. ראשית, היחס בין נזק תוצאתי לנזק ראשוני מזכיר במידה מסוימת את הגישה הבסיסית במשפט העברי, של חיוב בנזק ישיר ופטור לנזק עקיף, הקרוי בשם גרמא (ראו בין השאר הערך "גרמא בנזיקין-גרמי" אנציקלופדיה תלמודית כרך ו', עמ' תס"א ואילך); מושג זה מקורו בגמרא (למשל בבלי בבא קמא ס', א') הפוסקת "גרמא בנזיקין פטור"; וכהגדרתו באנציקלופדיה התלמודית, עסקינן ב"נזקים שהאדם או ממונו מסבבים לגופו או לממונו של אחר לא על-ידי מעשה בידיים, או כוחו ממש, באופן שיש לחייבו משום אדם המזיק או משום ממון המזיק, אלא בגרימתם". ההבחנה בין "גרמא" ל"גרמי", מושג קרוב ולא זהה של נזק עקיף, אינה מחוורת דיה במקורות, אולם "גרמי" הוא ככלל סיטואציה של נזק עקיף הקרוב לנזק ישיר, ועל כן יתכן בו חיוב. בחוות דעתי ברע"א 418/03 אסם תעשיות מזון נ' סמג'ה פ"ד נט(3) 541, 572 נדרשתי לקטגוריות אלה, שהוגדרו שם כך: "גרמא הוא מעשה שגרם נזק בעקיפין, שבו פטור המזיק מתשלומים גם מדרבנן; גרמי הוא נזק עקיף שבא עם עשיית הפעולה וכתוצאה ישירה ממנה, ויש ודאות לבוא הנזק מחמת המעשה" (ראו גם האסמכתאות דשם בעמ' 573-572). המשפט המודרני אינו פוטר כגמרא בדין "גרמא", נזק עקיף "רגיל"; אך בעולם הביטוח, נוכח השאלה מהו הסיכון המכוסה וששולמה בעבורו על פי חישוב אקטוארי פרמיה, אומצה ההבחנה, כפי שהראה חברי. לעניין זה יש מקום להיקש מן המשפט העברי, המגלה הבנה אנליטית לאפשרות של סיווג נזקים לפי קרבתם או ריחוקם. ג. שנית, ההתדיינות בתיק זה אינה לתפארת חלק ניכר מן הצדדים, גם אם היא לגיטימית. בכלליות אומר, חברת ביטוח גובה פרמיה בעבור הפוליסה. הגישה השיפוטית הבסיסית צריכה להיות כי במקום של ספק בחלות הפוליסה יפעל הדבר לטובת המבוטח, שכן אין להלום כגישה משפטית-ערכית כי הפרמיה תיגבה בזריזות, ואילו בבוא עת תשלום ייגררו הרגליים; ולא יהא זה כאותו יהודי בעיירת אבי ע"ה ברוסיה שהיה מורגל לומר (ביידיש), "כשאני אומר שאני לוקח-אני לוקח; כשאני אומר שאני נותן-אני אומר". ד. כאמור, מצטרף אני לחוות דעת חברי. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל. ניתן היום, כ"ו בסיוון תשע"א (28.6.11). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08012280_Z09.doc אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il