סהר שוקר נ. מדינת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 1227/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: סהר שוקר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט העליון מיום 30.1.2020 ברע"א 6212/19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' ברק-ארז בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט זה (השופט ד' ברק-ארז) מיום 30.1.2020 ברע"א 6212/19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן הוא תביעה שהגיש המערער נגד מדינת ישראל בגין לשון הרע ורשלנות לכאורה של שופטים שדנו בהליכים משפטיים שהגיש, הנוגעים לסכסוך בינו ובין חברת אינספקס בע"מ (להלן: חברת אינספקס). התביעה הנ"ל נדחתה, וכך גם ערעור שהגיש המערער בעניין זה לבית המשפט המחוזי. בהמשך לכך, הגיש המערער בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר נדחתה על ידי השופטת ד' ברק-ארז ביום 23.12.2019 (להלן: בקשת רשות הערעור), תוך שצוין ש"דומה כי התביעה העומדת ביסוד ההליך הנוכחי היא אחת מהליכי סרק רבים שנקט בעבר, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי". כחודש לאחר שניתנה ההחלטה בבקשת רשות הערעור הגיש המערער – שאינו מיוצג על ידי עורך דין – בקשה לפסול את השופטת ד' ברק-ארז וטען כי העובדה שהכריעה בעבר בבקשת רשות ערעור שהגיש במסגרת התביעה נגד חברת אינספקס, ובתוך כך מתחה ביקורת על התנהלותו הדיונית, מונעות ממנה לדון בהליך דנן. המערער ניסח את בקשתו בלשון בוטה ומשתלחת וציין, בין היתר, שככל שבקשתו תידחה הוא יפרסם את החלטה בית המשפט בעמוד הפייסבוק שלו ואז "יוכל הציבור להחליט אם בית המשפט העליון הוא ארגון פשיעה או לא". בקשת הפסלות נדחתה, כאמור, על ידי השופטת ד' ברק-ארז אשר קבעה כי הגשת בקשה לפסילתו של מותב לאחר שכבר הושלמה פסיקת הדין מעוררת קושי. גם לגופם של דברים, נקבע כי בקשתו של המערער אשר נוסחה בלשון חריפה לא מעלה כל טעם המצדיק את קבלתה. בבחינת למעלה מן הצורך, הוטעם כי העובדה שמותב מסוים דן בעניינו של בעל דין בהליך קודם אינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילתו. מכאן הערעור דנן שבו חוזר המערער על טענותיו בעניין פסילתה של השופטת ד' ברק-ארז מלדון בבקשת רשות הערעור. לשיטתו, העובדה שהשופטת ברק-ארז הכריעה ודנה בעבר בהליך הנוגע לסכסוך בינו ובין אינספקס הופכת אותה – כך הטענה – ל"נתבעת למעשה ובעקיפין" בתביעה נושא הערעור דנן והוא מוסיף כי לדעתו אין כל חשיבות לעיתוי הגשת בקשת הפסלות. כמו כן, המערער מבקש כי הערעור לא ידון בפניי אלא בפני המשנה לנשיאה ח' מלצר שכן לטענתו אף אני עצמי מנועה מלדון בעניינו. לעניין זה המערער מצרף כנספח לערעור בקשה המתוארכת לחודש ספטמבר 2019 בה טען כי עלי לפסול את עצמי מלדון בבקשת רשות הערעור. אשר לא הובאה בפניי מעולם, ומשכך אף לא ניתנה בה כל החלטה על ידי. מכל מקום, בקשת רשות הערעור גופה לא נותבה לטיפולי, ומשכך לא היה כל מקום שאדרש לשאלת פסילתי באותו ההליך. למעלה מן הצורך, יצוין כי הנימוקים המועלים בבקשת הפסלות הנ"ל אינם מקימים עילת פסילה מלדון בערעור דנן. טענתו המרכזית של המערער היא כי דחיתי את בקשתו לפסול את עצמי מלדון בערעור שהגיש על דחיית אחת מהתביעות שהגיש נגד חברת אינספקס (ראו החלטה מיום 21.8.2019 בע"א 8949/17) וכי דיון בערעור הנ"ל קבוע בפני מותב בראשותי. הסיבות שבעטיין דחיתי את בקשתו הנ"ל של המערער יפות גם באשר לבקשתו הנוכחית שאפסול את עצמי מלדון בערעור דנן, ולא ראיתי צורך לחזור עליהן שנית. לגופו של ערעור הפסלות דנן, אני סבורה כי דינו להידחות. כידוע, בקשת פסלות וערעור על החלטה הניתנת בה צופים פני עתיד, ומטרתם לבחון האם השופט יכול להמשיך לשבת בדין או שמא יש להעביר את הדיון בהליך המתנהל בפניו למותב אחר (ע"א 4639/19 ‏פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (7.8.2019)). משעה שבקשת הפסלות נגד השופטת ד' ברק-ארז הוגשה לאחר שההליך שהתנהל בפנייה הסתיים, די בטעם זה על מנת לדחותה. אוסיף ואציין למעלה מן הצורך כי גם לגופם של דברים אין בטענות שהעלה המערער כדי להקים חשש כלשהו לקיומו של משוא פנים מצד המותב שדן בבקשת רשות הערעור ונימוקיה של השופטת ד' ברק ארז בעניין זה מקובלים גם עליי. אשר על כן, הערעור נדחה, וכך גם בקשת המערער להוספת מסמך מיום 17.3.2020. הלשון הבוטה שבה נקט המערער גם בערעור שהגיש מצדיקה פסיקת הוצאות לאוצר המדינה, אך לפנים משורת הדין ובהתחשב בימים החריגים שבהם אנו נתונים כיום, לא יעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז באדר התש"ף (23.3.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20012270_V03.docx דז מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1