מטודלה מערכות תיירותיות בע"מ נ. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1224/24 לפני: כבוד השופט יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המערערים: 1. מטודלה מערכות תיירותיות בע"מ 2. שיחור הוצעה לאור בע"מ 3. מיכאל שיחור נגד המשיבים: 3. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 4. עו"ד חנית נוב – נאמנת זמנית לחברות 5. אמסלם תיירות ונופש בע"מ 6. מאנקיטק בע"מ 7. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז תל אביב ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) מיום 29.11.2023 בחדל"ת 8636-08-23, חדל"ת 12542-08-23 וחדל"ת 12582-08-23 בשם המערערים: מיכאל שיחור פסק-דין השופט דוד מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) מיום 29.11.2023 בחדל"ת 8636-08-23, חדל"ת 12542-08-23 וחדל"ת 12582-08-23, שבה ניתנו צווים לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינם של המערערים; אושר הסכם להפעלת מערכת שבבעלות מערערת 1; ומונתה נאמנת בעניינו של מערער 3. הרקע להליך מערערת 2, שיחור הוצאה לאור בע"מ, היא חברת הוצאה לאור בבעלותו המלאה של מערער 3 (להלן: חברת שיחור ו-המערער, בהתאמה), שעסקה בהוצאת ספרי טיולים. מערערת 1, מטודלה מערכות תיירותיות בע"מ (להלן: חברת מטודלה, ויחד עם חברת שיחור – החברות) שאף היא בבעלות המערער, רכשה את הקניין הרוחני של חברת שיחור ועסקה בפיתוח ובהפעלה של מערכת לתכנון ולהזמנת חופשות מותאמות אישית ברחבי העולם (להלן: המערכת). כבר עתה יצוין כי המערכת הופעלה במשך חודש ימים, עד שהתברר כי קיים קושי מימוני בשל פער הזמנים בין החיוב המיידי שנוצר לחברת מטודלה בעת הזמנת שירותים כגון טיסות, מלונות ואטרקציות, לבין קבלת התשלום מהלקוחות. על פי הצהרת המערער, פיתוח המערכת מומן באמצעות נטילת הלוואות מגורמים שונים, וההיקף הכולל של חובות החברות הוערך על ידו בסך של יותר מ-32,000,000 ש"ח. כבר עתה יובהר כי המערער הוא "הרוח החיה" שמאחורי החברות, הוא ערב באופן אישי למרבית חובותיהן, והוא מי שטען בשמן בהליך בבית המשפט המחוזי ובערעור שלפנינו. ראשיתו של ההליך מושא הערעור ב-3 בקשות שהגישה משיבה 1, איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ (להלן: ביטוח ישיר) במהלך חודש אוגוסט 2023, ובהן עתרה למתן צווים לפתיחת הליכים בעניינם של המערערים. הבקשות הוגשו בנפרד והדיון בהן אוחד בהמשך. במרכזן, חוב נטען של המערערים כלפי ביטוח ישיר בסך של 1,719,265 ש"ח, בגין מקדמה ששולמה במסגרת שותפות עסקית בין הצדדים ולא הוחזרה. כבר בשלביו הראשונים של ההליך הודיע המערער כי הוא מאושפז בבית חולים בעיר ניו יורק שבארה"ב בעקבות סיבוך בריאותי, וכי האשפוז צפוי להימשך תקופה ממושכת. לאחר כחודש מסר המערער כי שוחרר מבית החולים, אך מצבו הרפואי והכלכלי אינו מאפשר לו לעזוב את ניו יורק. המערער הוסיף כי אין באפשרותו לממן ייצוג משפטי וביקש להשתתף בדיונים בהיוועדות חזותית – וכך היה. ביום 9.8.2023 קבע בית המשפט כי התקיימו התנאים למתן צו לפתיחת הליכים לחברות. עם זאת, בית המשפט אימץ את הסכמת הצדדים והורה על מינוי נאמן זמני לצורך שמירת נכסי החברות בהתאם לסעיף 20(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), כאשר בהמשך מונתה לתפקיד משיבה 2 (להלן: הנאמנת או עו"ד נוב). ההליך התאפיין בחוסר שיתוף פעולה בין המערער לבין הנאמנת, כאשר המערער שאף לגבש הסדר נושים ואילו הנאמנת השקיעה את מרבית מרצה בגיבוש הסכם להפעלת המערכת. כך, ביום 15.9.2023 הגיש המערער מסמך שהוכתר "הודעה על נכונות נושים להסדר". בהודעה הוצע כי החוב לנושים ייפרע באמצעות הקמת חברה אמריקאית חדשה שתרכוש את מלוא נכסי החברות תמורת 500,000 דולר ארה"ב, שישולמו ב-25 תשלומים חודשיים. יתר החוב ישולם מרווחי החברה האמריקאית, מרווחי הפעלת המערכת בישראל, ממכירתה לצד ג', ומפיצויים שהחברות יקבלו בתביעות שיגישו. המערער טען כי איתר גורם שהסכים להשקיע בחברות באופן המתואר, וכי ההצעה הועברה לנאמנת ללא ציון שם המשקיע בשל רצונו לשמור על אנונימיות "כדי להימנע מלחצים ומניהול מו"מ, תוך הבטחה להיחשף ככל שההצעה תתקבל". לדברי המערער, הנאמנת התייחסה להצעה בביטול ולא טרחה לעדכן בה את בית המשפט ואת הנושים. מכאן פנה המערער ישירות לנושים ומרביתם הסכימו להסדר, כאשר להערכתו "בתוך ימים ספורים תושלם תמיכת כ-75% מהנושים". הנאמנת הציגה את התנגדותה להסדר המתואר במסגרת דוח מיום 19.9.2023. צוין כי מדובר בהצעה דומה להסדר אחר שהציג לה המערער שבמסגרתו הוא הציע להעביר לנושים סכום זהה של 500,000 דולר. בשני המקרים לא הועמדה בטוחה כלשהי ולא הובהר מהו מקור הכספים. לדברי הנאמנת, מדובר בהצעה שאין מאחוריה "כלום ושום דבר" ואין להיעתר לה. בהמשך הדוח ציינה הנאמנת כי לא אותרו בקופות החברות כספים או נכסים, למעט המערכת ששוויה אינו ברור. הנאמנת מסרה כי על אף הנכונות הלכאורית שהציג המערער לסייע לה בתפקידה, היא לא זכתה לשיתוף פעולה אמיתי וכן מצדו. בנסיבות אלה היא פנתה לגופי תיירות שונים בניסיון לעניין אותם בהשקעה בפעילות החברות או ברכישתן, ונפגשה עם שתיים מנושותיה של חברת מטודלה – חברת אמסלם תיירות ונופש בע"מ וחברת מאנקיטק בע"מ (משיבות 3-2, להלן: חברת אמסלם, חברת מאנקיטק, ושתיהן יחד: המפעילות) – בניסיון לקדם מתווה אפשרי להמשך הפעלת החברות. הנאמנת העריכה כי הסכם ההפעלה המתגבש עם המפעילות עשוי לאפשר החזרה של מלוא החוב לנושי המערערים תוך 6-5 שנים. ביום 15.10.2023 אישר בית המשפט לנאמנת להתקשר בהסכם הפעלה עם המפעילות עוד בטרם גובש הסכם סופי, בשל קשיים טכנולוגיים שונים במערכת שהצריכו מימון ומענה מיידים על מנת למנוע פגיעה בה. זאת חרף התנגדות המערער שביקש שהות שתאפשר לו להגיש הסדר נושים "מלא ומסודר". בהמשך, ביום 22.10.2023 הגיש המערער בקשה לאישור הסדר חוב (להלן: הצעת ההסדר או ההסדר), שנטען כי זכה לתמיכת 77% מהנושים. ההסדר התבסס על המתכונת שהוצגה לעיל, של הקמת חברה זרה שתרכוש את מלוא נכסי החברות תמורת 500,000 דולר. זאת על יסוד "הערכת [המערער] ברמת סבירות גבוהה כי יעלה בידו לגייס את הסכום הנ"ל, ובתוספת סכומים נוספים החיוניים להפעלה מחדש ולהתאמות של המערכת לשוק האמריקאי". בבקשה הובהר כי המערער איננו מנהל מגעים כלשהם בנושא, אך הוא מעריך על בסיס מערכת קשריו הענפה כי יצליח למצוא גורמים שיהיו מעוניינים לשתף עמו פעולה "ברמת וודאות גבוהה". עוד צוין כי הוא עתיד להגיש לערכאות בארה"ב תביעה נגד ביטוח ישיר על סך 250,000,000 דולר, אשר תמומן על ידי גורם זר, והפיצויים שיתקבלו במסגרתה יופנו לפירעון יתרת החוב. בנושא זה העריך המערער כי סיכויי התביעה טובים שכן חבר מושבעים אמריקאי צפוי "להתחבר" לטענותיו. בתגובה להצעת ההסדר מסרה הנאמנת כי בשיחה עם המערער התברר לה שמדובר בהצעה מקדמית בלבד לאיתור משקיע פוטנציאלי. המערער הבהיר כי יחל לפעול לאיתור משקיע רק לאחר אישור ההסדר, אך גם אם לא יאותר משקיע, "הוא יסתדר" באמצעות חברים ומכרים הרוצים בטובתו. הנאמנת הדגישה כי ההסדר כולל גם את חובות המערער, שעה שאין כל מידע על נכסיו, מקורות הכנסתו בישראל ומחוצה לה, ונכסים שהיו ברשותו בשנים האחרונות. עוד הובהר כי שיעור התמיכה הנטען בהסדר בקרב הנושים מבוסס על טבלת חובות שצורפה אליו והוכנה על ידי המערער עצמו, אך אין בטבלה זו כדי לקבוע מסמרות בדבר היקף החובות לנושים, שעה שטרם התקיים הליך מסודר של הגשת תביעות חוב והכרעה בהן. הנאמנת הדגישה כי אין התאמה בין חלק מהחובות הנטענים בהצעת ההסדר לבין טבלת חובות קודמת שהוכנה על ידי המערער ונמסרה לה. השוואה בין הטבלאות מגלה שהחוב לחלק מהנושים שתמכו בהסדר גדל לעומת הטבלה הקודמת, וחובם של נושים אחרים שהתנגדו או שלא הביעו עמדה – קטן. בנוסף, חלק מהנושים המוכרים לנאמנת כלל לא נזכרו בטבלה. הנאמנת ציינה כי לעמדתה, אין מניעה לקדם את הפעלת המערכת במקביל לניסיונות לאתר משקיע או רוכש, אך לשם כך דרוש שיתוף פעולה מצד המערער, שמתנה אותו באישור ההסדר. בהמשך להתנגדות הנאמנת הגיש המערער בקשה להעבירה מתפקידה לאלתר. בבקשה נטען כי הנאמנת התעלמה ולא הבינה חלקים משמעותיים מההסדר, וכי בנסיבות שבהן רוב הנושים תומכים בו, בית המשפט מחויב לאשרו. כן נטענו טענות קשות ביותר נגד הנאמנת, שאין זה ראוי לחזור עליהן במסגרת זו. מכאן התבקש בית המשפט לאשר את ההסדר, להורות על העברת הנאמנת מתפקידה, ולמנות בעל תפקיד תחתיה. בהחלטה מיום 30.10.2023 קבע בית המשפט כי טרם בשלו התנאים לדון בהצעת ההסדר ודחה את הבקשה להעברת הנאמנת מתפקידה. נקבע כי ההסדר כולל קשיים מהותיים, בהם היעדר מקור מימון וקושי לאמוד את מצבת הנשייה הסופית. אם המערער מעוניין בקידום הסדר ברוח הצעתו, עליו לתקן את הכשלים שעליהם הצביעה הנאמנת ולהגיש בקשה חדשה ומתוקנת בשיתוף פעולה עמה. אשר לבקשה להעברת הנאמנת מתפקידה, הובהר כי על המערער הנטל להוכיח כי ישנן אינדיקציות לניגוד עניינים קונקרטי שמונע ממנה למלא את תפקידה כראוי. לבקשה לא צורפו תצהיר, ראיות או אסמכתאות, וממילא חוסר הבנה לכאורה של הנאמנת את הצעת ההסדר – אין בו כדי להקים עילה להעברתה מתפקידה. המערער לא אמר נואש, ובחלוף כשבוע ימים שב וביקש להעביר את הנאמנת מתפקידה וזאת במסגרת "בקשה לדחיית בקשת ביטוח ישיר לצו פתיחת הליכים". הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 8.11.2023, תוך שהובהר למערער כי בקשה דומה כבר נדחתה בהחלטה מיום 30.10.2023, וכי פתוחה לפניו הדרך להשיג על ההחלטה האמורה בדרכים הקבועות בחוק. כעבור ימים אחדים, ביום 12.11.2023 הגיש המערער הודעה שכותרתה "עדכון מצב הסדר הנושים", ובה מסר כי הנאמנת מתנה את תמיכתה בהצעת ההסדר באיתור משקיע, ואילו המערער מעוניין לגייס משקיע רק לאחר אישור ההסדר. לדבריו, הנאמנת מפגינה קיבעון וחוסר יכולת להבין את מצב הדברים לאשורו. עוד נטען כי ישנה דחיפות באישור הצעת ההסדר, שכן בימים או בשבועות הקרובים צפויה המערכת לצאת מכלל שימוש, והמערער ייאלץ למשוך אותה. בהחלטה שניתנה באותו יום נקבע כי הבקשה אינה עומדת בתנאי ההחלטה מיום 30.10.2023, שכן היא הוגשה שלא בתיאום ובשיתוף פעולה עם הנאמנת. זמן קצר לאחר מכן, ביום 20.11.2023 הגיש המערער "הודעה בדבר משיכת הבקשה לאישור הסדר נושים", בציינו כי הוא "נואש מלהאמין שבתנאים הקיימים יש למהלך תוחלת בלוח זמנים סביר". עם זאת, לאחר שהתברר למערער כי בית המשפט סבר שיש להביא את ההסדר לפני הנושים, הוא הגיש הודעה נוספת שבה ביקש להשהות את הבקשה למשיכתו. למחרת, ביום 21.11.2023 הגישה הנאמנת בקשה לאישור הסכם הפעלה שגובש עם המפעילות (להלן: הסכם ההפעלה או ההסכם). בתמצית, הוסכם על הפעלת המערכת לתקופת "פיילוט" בת 5 חודשים, שלאחריה יינתן למפעילות רישיון הפעלה בן 6 שנים, כפוף לאישור הנאמנת ובית המשפט. חברת אמסלם תהיה האחראית העיקרית להפעלה ותעמוד בקשר עם הנאמנת, הספקים והלקוחות, ואילו חברת מאנקיטק תעסוק בפיתוח ובתחזוקה טכנית. התמורה למפעילות תשולם מתוך הכנסות המערכת, ולנאמנת תהיה זכות להפסיק את ההפעלה או למכור את המערכת בהתמלא תנאים מסוימים. הנאמנת שבה וציינה כי הסכם ההפעלה עשוי לאפשר החזרה של מלוא החוב לנושי המערערים תוך 6 שנים. ההסכם הועבר לעיון המערער ומשיב 5, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: הממונה). ככל שניתן להבין מתגובת המערער ומדבריו בדיון שהתקיים בנושא ביום 29.11.2023, המערער התנגד ככלל לאישור ההסכם, אך לא התנגד לכך שההפעלה תבוצע דווקא על ידי חברת אמסלם. בעיקרו של דבר, המערער סבר כי יש להגדיל את שיעור התשלומים של חברת אמסלם לנושים, ולוותר על מעורבותה של חברת מאנקיטק בהפעלה על מנת לחסוך את הסכומים שעתידים היו להשתלם לה. באת-כוח הממונה מסרה כי בנסיבות העניין ובהינתן העובדה שהצעת ההסדר אינה בעלת היתכנות ממשית, הסכם ההפעלה שהוצע הוא החלופה העדיפה, וייתכן שאף היחידה, ויש לאשרו. החלטת בית המשפט המחוזי ביום 29.11.2023 קיבל בית המשפט את הבקשה למתן צווים לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינם של המערערים, מינה את עו"ד נוב (שקודם לכן שימשה נאמנת זמנית לחברות) כנאמנת ליישום ההליכים, אישר את בקשתה לאישור הסכם ההפעלה, ומינה אותה כנאמנת גם בהליך בעניינו של המערער. בפתח החלטתו הבהיר בית המשפט כי הצעת ההסדר שהגיש המערער אינה עומדת על הפרק, שעה שהמערער לא פעל לתיקון הכשלים שנפלו בה. בהמשך לכך פנה בית המשפט לבחון את הסכם ההפעלה, וקבע כי שוכנע שיש לאשרו. זאת בשל הצורך הדחוף בתחזוקת המערכת ובהפעלתה, על מנת להפיק ממנה תועלת לנושים ולמנוע אובדן ערך, ובהיעדר חלופה אמיתית אחרת לפירעון חובות המערערים. בהחלטה צוין כי הנושים שנכחו באולם בעת הדיון בהסכם ההפעלה לא התנגדו לאישורו. התנגדותו העיקרית של המערער כוונה לכך שיש להתנות את ההפעלה בתשלומים גבוהים יותר של חברת אמסלם לנושים (4,000,000-3,000,000 ש"ח בשנה), אך המערער הודה כי מדובר בסכום שהחברות עצמן לא הרוויחו בשנות פעילותן, ועל כן לא ברור על מה מבוססת דרישה זו. גם התנגדות המערער למעורבותה של חברת מאנקיטק נדחתה, בשל הצורך בתחזוקת המערכת על ידי חברת תוכנה ומשהמערער לא הציע חלופה אחרת. מכאן אושר הסכם ההפעלה, וניתן כאמור צו לפתיחת ההליכים שעניינו שיקום החברות תוך מינוי הנאמנת לצורך יישום הליכים אלה. עוד נקבע בהחלטה כי התקיימו התנאים למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינו של המערער. זאת משום שהמערער לא חלק על עובדת קיומם של חובות שאינו מסוגל לפרוע, וריכז את עיקר התנגדותו בזהות בעל התפקיד שימונה בעניינו. המערער אמנם כפר בקיומו של חוב לביטוח ישיר, אך במסגרת הצעת ההסדר הוא מנה שורה ארוכה של חובות בהם הוא מכיר, ודי בכך כדי למלא אחר התנאים למתן צו לפתיחת הליכים. יצוין כי במסגרת הצו הוצא למערער צו עיכוב יציאה מהארץ. אשר לזהות בעל התפקיד שימונה לצורך יישום הצו, בית המשפט ציין כי הממונה תמך במינוי של עו"ד נוב כנאמנת גם להליך בעניינו של המערער, ואילו התנגדותו של המערער למינויה לא הייתה עניינית. בהינתן העובדה שהתיקים בעניינם של החברות ושל המערער אוחדו, שחובות המערער חופפים לחובות החברות בשל ערבויותיו האישיות, ושעו"ד נוב מונתה כנאמנת לחברות – בית המשפט סבר כי יש למנותה כנאמנת גם בעניינו של המערער. למען שלמות התמונה יצוין כי המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור, אשר נדחתה בהחלטה מיום 3.12.2023. בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה נדחתה בהחלטה נוספת מיום 21.12.2023. תמצית הטענות בערעור הערעור, אשר הוגש על ידי המערער שאיננו מיוצג בשמו ובשם החברות, הופנה נגד ההחלטה על כל חלקיה, וכן נגד "גישתו הכללית" של בית המשפט ואופן ניהול ההליך. המערער טען כי החלטות בית המשפט התקבלו "משיקולים זרים, פסולים, ומתוך אדישות, עצלות וחולשת דעת", וכי בהתנהלותו נפל פגם מהותי היורד לשורש אמון הציבור במערכת המשפט, באופן ששומט את הקרקע המוסרית תחת ההחלטה ומצדיק את קבלת הערעור. לגופם של דברים המערער שב והעלה את עיקר הטענות שהשמיע בבית המשפט המחוזי, ובתוך כך עתר לאישור הצעת ההסדר, ביטול הצווים לפתיחת הליכים, ביטול הסכם ההפעלה, החלפת הנאמנת, וביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו. תחילה, המערער כפר בחוב הנטען לביטוח ישיר וטען כי הוא מבוסס על הסכם בלתי חוקי. לדבריו, חברת מטודלה התקשרה עם ביטוח ישיר בהסכם למכירת פוליסות ביטוח נסיעות באתר האינטרנט של החברה בתמורה לעמלות, ובמסגרתו קיבלה מביטוח ישיר סך של 1,700,000 ש"ח עבור הוצאות פרסום. בדיעבד התברר כי ההסכם מנוגד לאיסור על תשלום עמלות למי שאיננו סוכן ביטוח מורשה. משכך, הסכום ששולם עבור הוצאות פרסום נרשם במרמה כמקדמה שניתנה לחברת מטודלה על מנת לעקוף את האיסור על תשלום עמלות, תוך שביטוח ישיר מבטיחה למערער שלא יידרש להשיב את הכסף. בהמשך התעורר אצל ביטוח ישיר חשש שמא מהלכיה האסורים יתגלו, ואז היא ניצלה את מצבו הבריאותי של המערער להגשת בקשתה לצו לפתיחת הליכים. המערער התקשה לנהל את ההליך המשפטי ממיטת חוליו בניו יורק, כשהוא חסר אמצעים למחייה ולמימון הייצוג המשפטי. בית המשפט התעלם מבקשותיו לקיים את דיוניו כך שכל הצדדים ישתתפו בהם בהיוועדות חזותית, על מנת שתינתן לכולם זכות שווה לשמוע ולהישמע. עוד לטענת המערער, כל ניסיונותיו לפעול בשיתוף פעולה עם הנאמנת העלו חרס, והיא העלימה מבית המשפט ומהנושים את העובדה שהוא איתר משקיע שהיה מוכן להזרים לחברות כסף רב, באופן שגרם לנסיגתו. הנאמנת עשתה כל מאמץ לטרפד הסדר מחשש שלא תזכה לשכר משמעותי, אך הוא הצליח לגבש הצעת הסדר שזכתה לתמיכת רוב מכריע מקרב הנושים. בית המשפט התעלם מההסדר בכוונת מכוון, ו"מיסמס" בקשות חוזרות ונשנות לדון בו עד שהביא לביטולו. ביחס להסכם ההפעלה טען המערער כי הוא אינו צפוי להניב החזר משמעותי לנושים. בית המשפט התעלם מהכשלים הרבים שנפלו בהסכם, ואימץ אותו מבלי שהפעיל ביקורת ושיקול דעת. מערכת ההיוועדות החזותית בבית המשפט לא הייתה תקינה והמערער נאלץ להשתתף בדיון בטלפון, כך שנמנעה ממנו השתתפות אפקטיבית ו"הדיון התקיים דה-פקטו במעמד צד אחד" מבלי שנשמעו עמדות המתנגדים להסכם. אשר לבקשה להעברת הנאמנת מתפקידה, המערער טען כי היא הפגינה כלפיו גישה עוינת ומקובעת. הנאמנת בחרה בדרך שתניב לה אישית רווחים, במחיר של פגיעה בכספי הנושים. היא ניצלה את בית המשפט, פעלה בניגוד עניינים, והכינה לעצמה "אליבי לכישלון הצפוי והבלתי נמנע של הסכם ההפעלה הפסול שרקחה". לדברי המערער, הטעויות המקצועיות שביצעה הנאמנת ומהלכי הזדון שנקטה להסתרתן מחייבים את החלפתה. לבסוף ציין המערער כי במסגרת ההחלטה הוצא נגדו, כדבר שבשגרה, צו עיכוב יציאה מהארץ. אלא שהמערער העתיק את מרכז חייו לארה"ב בשל מצבו הבריאותי והכלכלי. הצו יוצר מעין "הגליה" שעלולה למנוע ממנו את הזכות להתייצב לדיונים בעניינו, ולפגוע ביכולתו לפעול להחזר החובות, שתלויה במידה רבה בניידותו ברחבי העולם. מכאן עתר המערער להסרת העיכוב. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו למסקנה כי דינו להידחות על הסף בלא צורך בתשובה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המערער העלה טענות מן הגורן ומן היקב. טרם שאדרש לטענות כסדרן, מצאתי להעיר כי כתב הערעור נוסח בחלקו בלשון בוטה כלפי בית המשפט וכלפי הנאמנת, וזאת בדומה לחלק מכתבי הטענות שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי. שפה זו לא הייתה ראויה להישמע, וממילא לא סייעה בבירור הערעור. עוד יובהר כי הליכי חדלות פירעון אינם "תכנית כבקשתך", ולא היה מקום להיעתר לבקשתו לקיים את הדיונים כך שכל הצדדים ישתתפו בהם בהיוועדות חזותית אך בשל רצונו של המערער. מכאן לגופם של דברים. חלק הארי של הערעור הוקדש לסקירת השתלשלות היחסים העסקית של החברות עם ביטוח ישיר, ולשאלת קיומו של חוב כלפיה. יובהר כי השאלה לא הוכרעה במסגרת ההחלטה שלפנינו. המערער הודה כי הוא חדל פירעון כבר בשלבים מוקדמים של ההליך וכך גם החברות שבבעלותו. הוא נקב לאורך הדרך בשורה ארוכה של נושים ובסכומים עצומים שאין ביכולתו לפרוע, ואף הגיש בקשה לאישור הסדר נושים. משכך, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט ליתן צו לפתיחת הליכים בעניינם של המערערים. יובהר שאין בכך משום נקיטת עמדה בשאלת קיומו של החוב לביטוח ישיר, והדרך פתוחה לפני המערער לטעון את טענותיו במסגרת בירור תביעת החוב הרלוונטית. ביחס להצעת ההסדר, טען המערער כי בית המשפט פעל "בדחיינות בלתי מוסברת", ולא מילא את חובתו לדון בהסדר שזכה לתמיכת רוב הנושים. טענות אלה משוללות יסוד. הקשיים שנפלו בהצעת ההסדר פורטו כבר בהחלטה מיום 30.10.2023, שבה קבע בית המשפט כי לא הוצג מקור מימון ודאי להצעה לרכישת נכסי החברות וכי ישנו קושי לאמוד בשלב זה את מצבת הנשייה הסופית. בתוך כך הבהיר בית המשפט כי המערער רשאי לתקן את הצעת ההסדר ולהגיש בקשה חדשה בתיאום ובשיתוף פעולה עם הנאמנת. המערער לא תיקן את הכשלים המתוארים, והוסיף להגיש בקשות במתכונת זהה. הצעות אלה לא היו הצעות הסדר בשלות וראויות לדיון, אלא שיקפו לכל היותר "הצהרת כוונות" של המערער לגייס משקיע, או משאלת לב שלפיה יזכה בפיצויים במסגרת תביעות עלומות שיגיש לערכאות בארה"ב. בסופו של יום עמדה לפני בית המשפט הצעת הסדר שאין לה היתכנות ממשית, לא כל שכן מקור מימון ודאי. לכך מצטרפת העובדה שטענת המערער לתמיכת מרבית הנושים בהצעה נסמכה על טבלת חובות שערך במו ידיו, אשר ספק אם שיקפה נאמנה את מצבת הנשייה. בנסיבות אלה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט שלא לקדם את ההסדר הנטען. בהמשך לכך, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה לאשר את הסכם ההפעלה. טענת המערער, שלפיה בית המשפט אימץ את ההסכם מבלי להפעיל ביקורת ושיקול דעת, אין לה על מה שתסמוך. ההסכם היה פרי מאמץ ממושך של הנאמנת, זכה לתמיכה בעמדת הממונה, ואושר רק לאחר שנשמעו טענות הצדדים – ובכלל זה טענות המערער – בכתב ובעל פה. מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 29.11.2023 עולה כי המערער השתתף בו באופן פעיל, וטענותיו המרכזיות נגד ההסכם עמדו לפני בית המשפט, נבחנו, ונדחו בגדרי ההחלטה. בעניין זה יש לזכור כי בחוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי להליכי שיקום הן של יחידים והן של תאגידים; וכי הבחירה בין נקיטת הליכי שיקום של חברה לבין אישור הסדר נושים – היא אחת מאותן סוגיות המסורות לשיקול דעתו של בית המשפט, ואינה כפופה להעדפותיו האישיות של החייב (ראו והשוו: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקאות 47 ו-55 (19.3.2018)). בדומה, יש לדחות אף את טענות המערער המכוונות להחלפת הנאמנת. טענותיו בהקשר זה הן בעיקרן "טענות אווירה" כלליות שלפיהן היא פועלת ברשלנות ובזדון. טענות אלה אינן נתמכות בראיות, וסותרות את הרושם הנוצר מעיון בכתבי הטענות שהוגשו לאורך ההליך. לכך יש להוסיף כי בית המשפט לא ימהר להורות על העברת נאמן מתפקידו אלא על יסוד טעמים ממשיים (ע"א 3823/21 שימר נ' ארז חבר, עו"ד, נאמן, פסקה 12 (21.7.2021) כאשר עניין מסוג זה מצוי בלב שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט של חדלות פירעון, שההתערבות בו שמורה למקרים חריגים בלבד (וראו גם: רע"א 2387/24 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נ' עים מוסא הנאמן לחברת משק ב. שיווק חן בקר בע"מ (31.7.2024)). לבסוף עומדת לפנינו בקשת המערער לבטל את הצו לעיכוב יציאה מהארץ שהוצא במסגרת הצו לפתיחת הליכים. סוגיה זו לא נדונה לפני בית המשפט המחוזי, וסבורני כי טרם שתתברר בגדרי הערעור, ראוי שהמערער יפנה בבקשה מתאימה בהליך שם. התוצאה היא שהערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ט"ו אב תשפ"ד (19 אוגוסט 2024). יצחק עמית שופט דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת