קאסם כעכוש נ. דורון זר, עו"ד בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המב

בבית המשפט העליון רע"א 1223/19 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: קאסם כעכוש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד דורון זר, בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקש 2. הראל חברה לביטוח בע"מ 3. כונס הנכסים הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.1.2019 בפש"ר 23673-09-18, שניתנה על ידי כב' השופט א' נאמן בשם המבקש: עו"ד ג'ורג' חלים שחאדה בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיבה 2: עו"ד אייל לשם; עו"ד מיכאל אלקלק בשם המשיב 3: עו"ד אסף ברקוביץ' פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' נאמן) בפש"ר 23673-09-18 מיום 15.1.2019, בגדרה התיר למשיבה 2 – הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הראל) לקזז את חובו של המבקש כלפיה, לרבות ריבית הסכמית, מפוליסת ביטוח החיים שלו, אשר מנוהלת בהראל (להלן: הפוליסה). בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי, ובהחלטתי מיום 19.3.2019 ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע כאמור עד למתן החלטה אחרת. 2. ביום 6.2.2005 נחתם הסכם בין המבקש לבין הפניקס, בגדרו לווה המבקש סך של 54,345 ש"ח מהפניקס, ומִשכן את כספי הפוליסה לשם הבטחת החזר ההלוואה (להלן: הסכם ההלוואה). כמו כן, נקבעה בהסכם ההלוואה ריבית הסכמית בשיעור של 7.5% לשנה (להלן: הריבית ההסכמית). לימים המבקש לא עמד בהחזר ההלוואה, ולפיכך, ביום 12.12.2016 הגישה הראל לבית משפט השלום בתל אביב המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי בדבר זכותה לקיזוז חובו של המבקש מכספי הפוליסה (ה"פ 22135-12-16). המרצת הפתיחה האמורה נמחקה מחמת העדר סמכות מקומית, וביום 6.9.2017 שבה הראל והגישה המרצת פתיחה לבית משפט השלום בעכו (ה"פ 10726-09-17; שתי המרצות הפתיחה תיקראנה להלן: המרצת הפתיחה). 3. ביום 4.10.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, והמשיב 1 מונה למנהל המיוחד של נכסיו (להלן: המנהל המיוחד). בהמשך לכך, עוכב הדיון בהמרצת הפתיחה, וביום 18.10.2018 הגישה הראל הודעה לבית המשפט המחוזי אשר דן בהליך פשיטת הרגל של המבקש, שבמסגרתה עמדה היא על זכותה לעיכוב כספי הפוליסה, ולקיזוז חובו של המבקש מכספים אלה, לרבות הריבית ההסכמית והוצאות, בסך כולל של כ-200,000 ש"ח. 4. מנגד, טען המבקש כי הראל כלל אינה זכאית לבצע קיזוז כאמור, וכי התנהלותה בנדון נגועה בחוסר תום לב. בתוך כך, נטען כי הודעתה של הראל הוגשה בשיהוי ניכר, אשר הביא לתפיחת חובו של המבקש כלפיה; וכן כי לכל היותר, יש להשיב להראל את קרן ההלוואה, בצירוף ריבית מינימלית על-פי הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. אף המנהל המיוחד טען בפני בית המשפט המחוזי כי אם יוחלט להתיר את קיזוז חובו של המבקש מכספי הפוליסה, כי אז יש להתיר רק את קיזוז קרן ההלוואה, בצירוף ריבית והצמדה כחוק – חלף הריבית ההסכמית. זאת, כך נטען, נוכח השיהוי הניכר בהגשתה של המרצת הפתיחה, בגדרה הועלתה לראשונה טענת הקיזוז – כשמונה שנים לאחר שהחל המבקש לפגר בהחזר ההלוואה. 5. לעומת זאת, הראל טענה, בין היתר, כי במהלך השנים נקטה היא במגוון פעולות לגביית חובו של המבקש, וזאת נוכח חובת תום הלב המוטלת עליה כלפיו, ועל מנת שלא לקזז את החוב מכספי הפוליסה. ואולם, משמאמציה הרבים לגביית החוב לא נשאו פרי, אז ורק אז, כך נטען, הגישה הראל את המרצת פתיחה. 6. בהחלטה מיום 15.1.2019 התיר בית המשפט המחוזי להראל לקזז את חובו של המבקש כלפיה מכספי הפוליסה, לרבות מלוא הריבית ההסכמית – המהווה, כך נקבע, חלק בלתי נפרד מהחוב שאת פירעונו נועד המשכון להבטיח. עוד נקבע כי אין בעובדה שהראל לא ביצעה קיזוז כאמור במהלך השנים, כדי לפגוע בזכותה לקזז את מלוא הריבית ההסכמית, וזאת כל עוד פעלה היא במסגרת תקופת ההתיישנות. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי. הבקשה דנן 7. בבקשה דנן שב המבקש על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, וכן טוען, בין היתר, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה מנומקת דיה, ונעדרת התייחסות לטענותיו בדבר חוסר תום לבה של הראל. אף המנהל המיוחד טוען בתשובתו כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר התיר את קיזוז מלוא ריבית הפיגורים ההסכמית מכספי הפוליסה. המשיב 3, הוא כונס הנכסים הרשמי, מצטרף לעמדת המנהל המיוחד וטוען אף הוא כי יש להפחית את שיעור החוב הנובע מן הריבית ההסכמית לכדי שיעור הריבית הקבוע בסעיף 134 לפקודת פשיטת הרגל. 8. מנגד, סומכת הראל ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי ושבה אף היא, בעיקרו של דבר, על טענותיה בפניו. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלתה של תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם להוראת תקנה זו, החלטתי לדון בבקשה דנן כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אומר כבר עתה כי אני סבורה שדין הערעור להתקבל בחלקו – כפי שיבואר להלן. 10. בית משפט זה קבע כי כאשר מבוטח ממשכן את חסכונו הפנסיוני לשם הבטחת החזר הלוואה אשר נטל מן המבטחת, רשאית האחרונה לממש את כספי החיסכון ולקזז מהם את חובו של המבוטח-הלווה (ראו: רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.2018)). בהמשך לכך, נקבע כי במסגרת הקיזוז האמור, רשאית המבטחת לקזז אף את ההוצאות הכרוכות בפירעון החוב ואת ריבית הפיגורים ההסכמית (ראו: סעיף 7(א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967; רע"א 1514/19 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ח'אלד (16.7.2019)). יחד עם זאת, נקבע כי זכותה של המבטחת-המלווה לקיזוז כאמור, כפופה לחובת תום הלב המוטלת עליה כלפי החייב (ראו: ע"א 1057/18 עברון נ' ורדי, פסקה 20 (23.1.2019)). כך, בעניין עברון קבע בית משפט זה כי במסגרת חובת תום הלב המוטלת על המבטחת, עליה לקזז את חובו של המבוטח מכספי הפנסיה אך כמוצא אחרון, וזאת נוכח חשיבותם הסוציאלית של כספים אלה (ראו: שם, בפסקאות 32-31). בהקשר זה, כתבתי בעניין עברון כי לדידי, זכותה של המבטחת-המלווה לקיזוז חוב המבוטח תחומה מלכתחילה אך למקרים שהם בבחינת מוצא אחרון, וזאת נוכח הוראת סעיף 8(ד)(2)(ו) לחוזר הממונה על שוק ההון ביטוח ופיננסים (חוזר גופים מוסדיים 5-9-2016 "כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים" (17.2.2016) (ראו: שם, בפסקה 3 לחוות דעתי). 11. ואולם, במסגרת אותה חובת תום לב המשמיעה שימוש באפשרות הקיזוז כ"נשק יום הדין" בלבד, אני סבורה כי יש להישמר, מנגד, גם מפני שיהוי ניכר בקיזוז חובו של המלווה-המבוטח – שיהוי אשר עלול להביא לתפיחתו של החוב האמור לכדי ממדים חריגים, ללא הצדקה (ראו והשוו: רע"א 9025/03 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' בן פורת, פ"ד נט(3) 919, 928-927 (2004)). במסגרת האיזון בין היבטיה השונים של חובת תום הלב המוטלת על המבטחת כאמור, יש לבחון את משך הזמן שחלף מעת הפרת הסכם ההלוואה ועד להודעת הקיזוז, כמו גם את אפקטיביות האמצעים אשר נקטה המבטחת-המלווה לשם גביית החוב בתקופה זו. כל זאת, על מנת לוודא כי חלוף הזמן אכן נובע ממאמצי המבטחת להיפרע מן המבוטח מבלי לקזז את חובו מכספי החיסכון הפנסיוני – בהתאם לחובת תום הלב המוטלת עליה, כמבואר לעיל. 12. יישום האמור לעיל על ענייננו, מוליך למסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. השאלה האם מבטחת פעלה בתום לב, ועל כן רשאית לקזז את מלוא ריבית הפיגורים ההסכמית מכספי חסכון פנסיוני, היא שאלה עובדתית בעיקרה, אשר בחינתה מחייבת, בין היתר, איזון בין היבטיה השונים של חובת תום הלב, כמבואר לעיל. ברם, בענייננו, עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מעלה כי בית המשפט אישר להראל לקזז את חובו של המבקש מכספי הפוליסה, לרבות הריבית ההסכמית, מבלי שנבחנו טענות הצדדים בנוגע לחוסר תום לבה של הראל במסגרת גביית החוב, וזאת במיוחד בשים לב לפרק הזמן הממושך אשר חלף מעת שהמבקש הפר את הסכם ההלוואה ועד לקיזוז האמור. 13. אשר על כן, יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן האם עמדה הראל בחובתה לנהוג בתום לב כלפי המבקש, ובהתאם לכך, ישוב ויכריע בדבר היקף הקיזוז אשר יותר לה ביחס לכספי הפוליסה. 14. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו, כמבואר לעיל. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשע"ט (‏31.7.2019). ש ו פ ט ת _________________________ 19012230_R05.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il