א.ארנסון בע"מ נ. מע"צ - חברה לאומית לדרכים בישראל

החלטה בתיק רע"א 1221/10 בבית המשפט העליון רע"א 1221/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשת: א.ארנסון בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מע"צ - חברה לאומית לדרכים בישראל 2. בנק לאומי לישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.א. 6823-02-10 מיום 14.2.2010 שניתן ע"י כב' השופט י' זפט בשם המבקשת: עו"ד פטר גד נשיץ עו"ד שי כהן עו"ד גלי הכט-יופה בשם המשיבה 1: עו"ד יגאל קלדס עו"ד יואב מני פסק-דין 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיאה י' זפט), בגדרה נדחתה בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב מימוש ערבויות בנקאיות שהמציאה המבקשת, א. ארנסון בע"מ (להלן - ארנסון), למשיבה, מע"צ החברה הלאומית לדרכים (להלן - מע"צ). 2. ארנסון ומע"צ התקשרו בחוזה לפיו התחייבה ארנסון לבצע עבור מע"צ עבודות סלילה והרחבת דרכים בכביש מסוים. במסגרת החוזה מסרה ארנסון למע"צ ארבע ערבויות בנקאיות בסכום כולל של כ-13 מיליון ש"ח. אין מחלוקת, כי מדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות. בין הצדדים התעוררו מחלוקות באשר לליקויים שונים שנתגלו לטענת מע"צ בביצוע הפרויקט. על רקע זה, דרשה מע"צ ביום 28.1.2010 לחלט את הערבויות הבנקאיות. ביום 2.2.2010 הודיעה מע"צ לארנסון, כי היא שוקלת לסלק ידה מהפרויקט, זאת בכפוף לשימוע שייערך לה. כן הודיעה מע"צ על כוונתה להגיש תביעה כספית נגד ארנסון בגין הליקויים המוערכים בסך 34 מיליון ש"ח. תביעה כספית בסך כ-22 מיליון ש"ח אכן הוגשה ביום 10.2.2010. ביום 3.2.2010 הגישה ארנסון בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב מימוש הערבויות הבנקאיות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 14.2.2010. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. 3. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 15.2.2010 ובצידה בקשה למתן סעד זמני. ביום 15.2.2010 הוריתי על מתן צו ארעי המונע את מימוש הערבויות. ביום 9.3.2010 נערך בפניי דיון בבקשה לסעד זמני, במסגרתו טענו הצדדים את טיעוניהם. ביום 28.3.2010 ניתן פסק דין בבקשת רשות הערעור, אשר ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי. ואולם, פסק הדין ניתן בלא שלמע"צ ניתנה אפשרות להשיב בכתב לבקשת רשות הערעור. יוער עם זאת, כי פרקליטה של מע"צ טען בעל פה לגוף בקשת רשות הערעור במסגרת הדיון שנערך בבקשה לסעד הזמני. מכל מקום, ביום 17.6.2010 הוריתי על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. לאחר שמע"צ הגישה תשובה בכתב לבקשת רשות הערעור, יש לשוב ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים. יצוין, כי בנוסף לתשובה לבקשת רשות הערעור הגישה מע"צ בקשה ל"הרחבת ההרכב" הדן בבקשת רשות הערעור. כבר כעת יאמר, כי לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו. בנוסף, ביום 22.7.2010 הוגשה הודעה מטעם פרקליטות המדינה המציינת כי באי-כוחה של מע"צ פנו אל הפרקליטות בבקשה כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול להצטרף להליך. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והערעור הוגש לפי הרשות שניתנה. 4. במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי עולה השאלה האם יש מקום לעכב במקרה דנא מימוש של ערבויות בנקאיות אוטונומיות עד לתום ההליכים המשפטיים בין הצדדים. ערבויות אוטונומיות מאופיינות בכך שניתן לממשן ללא תלות בעסקת היסוד. לפיכך, מימוש ערבות מסוג זה יעוכב רק במקרים חריגים. בפסיקת בית משפט זה הוכרו שני חריגים עיקריים אשר בהתקיים אחד מהם ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב מימוש הערבות. חריגים אלו הם חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו למשל, רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בניה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993)). במקרה דנא טוענת ארנסון, כי התנהלותה של מע"צ עולה כדי "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את עיכוב מימוש הערבויות הבנקאיות עד תום ההליכים המשפטיים בין הצדדים. כך, טוענת ארנסון כי התנהלותה של מע"צ בקשר עם סילוק ידה מביצוע הפרויקט לוקה בחוסר תום לב ומונעת משיקולים זרים. ואולם, בנסיבות העניין לא התרשמתי כי מתקיים חריג זה (השוו, רע"א 5273/07 אמקור בע"מ נ' א. ארנסון בע"מ (טרם פורסם, 12.8.2007)). 5. לצד זאת, סבור אני כי יש מקום להורות, בנסיבות העניין, על עיכוב ביצוע הערבויות. זאת, בהתבסס על האמור בתצהירו של מנכ"ל ארנסון, אשר צורף לבקשה למתן צו מניעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בתצהיר נאמר, כי מצבה הכלכלי של ארנסון אינו מאפשר את מימוש הערבויות בעת הזו מבלי לסכן באופן ממשי את המשך פעילות החברה. בתשובה לבקשת רשות הערעור טוענת מע"צ, כי מצבו הכלכלי של החייב אינו אמור להוות שיקול בעת ההחלטה בדבר עיכוב מימוש הערבות הבנקאית. אכן, כפי שהובהר לעיל, החריגים לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית הם מצומצמים (ראו גם, רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית לבנין (1998) בע"מ נ' תשורה ייזום ובנין בע"מ (בניהול מיוחד), פ"ד נה(2) 447 (2001)). ואולם, בנסיבות העניין שלפנינו, ומבלי שיש בכך קביעה עקרונית באשר לחריגים לעקרון העצמאות, סבור אני כי יש הצדקה לעיכוב המימוש. ראשית, האמור בתצהירו של המנכ"ל לא נסתר על ידי מע"צ, אשר לא חקרה את המצהיר בחקירה נגדית. מע"צ טוענת כי לא מצאה לנכון לחקור את המנכ"ל, שכן לא ראתה בהצהרה זו משום נתון רלוונטי. ואולם, גם בתשובה לבקשת רשות הערעור לא ביקשה מע"צ להציג נתונים הסותרים את האמור בתצהיר (למשל בגדר בקשה להגשת ראיות חדשות). אמירה מפורשת בדבר מצבו הכלכלי הקשה של גוף עיסקי, אשר ניתנת על ידי המנהל הכללי בגדר תצהיר, הינה אמירה אשר ראוי לייחס לה משקל. יש לזכור כי אמירה כזו עלולה להיות בעלת השלכות קשות מבחינתו של הגוף העיסקי, במובן זה שהיא תרתיע אחרים מלעשות איתו עסקים ועלולה להביא לנקיטת צעדים כלכליים ומשפטיים נגדו. על כן, אמירה בדבר חשש קריסה מצד הגוף העיסקי עצמו לגביו הוא, צריכה לזכות לאוזן קשבת. ברור, כי מצב כלכלי של גוף עיסקי אינו בגדר נתון קבוע. המצב עשוי להשתנות, בין לכיוון האחד, החיובי, ובין לכיוון האחר, השלילי. ממילא פתוחה הדרך בפני מע"צ לפנות לבית המשפט המחוזי בכל עת בבקשה מתאימה שמטרתה להביא לביטולו של צו המניעה הזמני. מאז מתן פסק הדין שבוטל חלפו מעל שמונה חודשים וייתכן שמצבה הכלכלי של ארנסון השתפר במידה כזו שמימוש הערבויות, באופן מלא או חלקי, לא יעלה חשש לקריסתה. עד כה לא נמסר שהוגשה בקשה בעניין על ידי מע"צ. אם תוגש בקשה כאמור, מן הראוי שהעניין יבורר, אם כך יתבקש, אף על דרך חקירה של המצהיר מטעם ארנסון. טרם סיום יצוין, כי אין אני רואה מקום להצטרפות של היועץ המשפטי לממשלה להליך זה. 6. הערעור מתקבל אפוא, וניתן צו מניעה זמני לפיו יעוכב מימוש הערבויות הבנקאיות עד לתום ההליכים. תוקפן של ארבע הערבויות הבנקאיות יוארך בהתאם. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ו' בטבת התשע"א (13.12.2010). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10012210_S09.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il