פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1198/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופט י' טירקל
העותרים: 1. רשק מג'די
2. רשק הבה
נגד
המשיבים: 1. שר הפנים
2. מנכ"ל משרד הפנים
3. מנהל לשכה איז' מז' י-ם
4. היוה"מ
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
1. העותרים - בעל ואשתו - הגישו למשרד הפנים בקשה לאיחוד משפחות לפיה מתבקש המשרד לאשר את הצטרפותו של העותר מס' 1 אל אשתו, תושבת ירושלים, העותרת מס' 2.
2. כפי שפורט בגוף העתירה, תכליתה היא להניע את משרד הפנים ליתן תשובה עניינית לבקשה לאחוד משפחות. זאת ותו לאו.
3. בעקבות הגשת העתירה, נתבקש משרד הפנים להגיש תגובה ראשונית. בתגובה זו מצויה התשובה העניינית שבקשו העותרים, לפיה: הבקשה נדחית בשל כך שנגד העותר תלויים ועומדים שני כתבי אישום בעבירות הנעוצות במעורבות בקטטות; ומשרד הפנים, ככלל, אינו מעניק אישורי שהייה בארץ בנסיבות כאלה.
עוד מוסיף משרד הפנים בתגובתו, שאם הדיון בשני התיקים האמורים יסתיים ללא הרשעה, יהיה משרד הפנים מוכן לחזור ולדון בבקשת העותרים, אם יתבקש לעשות כן.
4. במצב דברים זה, באה עתירת העותרים על סיפוקם; שהרי כל שביקשו הצטמצם לקבלת תשובה עניינית לבקשתם וזו מצויה בתגובה שנמסרה להם.
אשר על כן, דין העתירה הנוכחית להידחות.
ניתן היום, י"ד בסיון תשנ"ח (8.6.1998).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98011980.H03