עזבון המנוח פואד נאסר נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה "מחוז צפ

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 1198/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערים: 1. עזבון המנוח פואד נאסר 2. ג'מילה נאסר 3. מוופאק נאסר 4. עדאל נאסר 5. עטאללה נאסר 6. מוסטפא נאסר 7. זוהיר נאסר 8. נאדר נאסר 9. נזיה נאסר 10. עאידה בדארנה 11. רוזיט נעאמנה 12. מוזין סעדי 13. נאדרה עבד אלהאדי 14. וגדאן סעדי 15. אמאן נאסר נ ג ד המשיבים: 1. הועדה המחוזית לתכנון ובניה "מחוז צפון" 2. הועדה המקומית לתכנון ובניה "לב הגליל" 3. עיריית עראבה 4. סרחאן גזאוי 5. עבדאללה גזאוי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט מ' רניאל) מיום 26.12.2023 בתיק עת"מ 21856-06-23 בשם המערערים: עו"ד איאד יאסין פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט הבכיר מ' רניאל) בעת"מ 21856-06-23 מיום 26.12.2023, שבמסגרתו נדחתה עתירת המערערים כנגד אישורה של תוכנית מתאר מקומית. הרקע העובדתי 2. המערערים והמשיבים 5-4 הם בעלי זכויות במגרשים שונים בגוש 19384 בעראבה (להלן: השטח). בשלהי שנת 2017, הגישו המשיבים 5-4 למשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובניה לב הגליל (להלן: הוועדה המקומית), תוכנית לביטול 'דרך' העוברת בשטח ושינוי ייעודה למגורים (תוכנית מס' 262-0564260; להלן, בהתאמה: התוכנית ו-הדרך). בחודש פברואר 2018 המליצה הוועדה המקומית למשיבה 1, הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון (להלן: הוועדה המחוזית) – אשר אישור התוכנית מצוי בסמכותה – להפקיד את התוכנית בתנאים שונים, ביניהם הגשת התוכנית ביוזמת המשיבה 3, עיריית עראבה (להלן: העירייה). בחודש אפריל 2019 החליטה הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית בתנאים, תוך שצוין כי על-פי תשריט חלוקה מאושר, ביטול הדרך אינו פוגע בגישה למגרשים שכנים, למעט מגרש 7/3/1 שבעליו הסכימו לאישור התוכנית במכתב מטעמם. בחודש יוני 2019 פורסמה הודעה על הפקדת התוכנית בשטח, ברשומות, בעיתונות, ובלוחות המודעות של העירייה והוועדה המחוזית. לתוכנית שהופקדה לא הוגשו התנגדויות; היא אושרה על-ידי הוועדה המחוזית בחודש דצמבר 2019, ואישורה פורסם בכל הדרכים הנ"ל. 3. למעלה משלוש שנים לאחר אישור התוכנית, ביום 11.6.2023, הגישו המערערים עתירה מינהלית, שבגדרה ביקשו לבטל את התוכנית וכן את כלל התוכניות שאושרו בעקבותיה. במסגרת עתירתם, טענו המערערים, כי נודע להם על אישור התוכנית רק בחודש דצמבר 2022; וכי אמנם חלק מהמערערים נתנו את הסכמתם לתוכנית, אך זאת מבלי שהבינו כשורה את מהותה והשלכותיה. עוד נטען, כי אישור התוכנית נעשה בניגוד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק). כך נטען, כי הדרך מהווה קניין העירייה, שכן ייעודה המקורי הוא ציבורי, ולפיכך המשיבים 5-4 לא היו רשאים להגיש את התוכנית; כי התנאים שצוינו בהמלצת הוועדה המקומית בנוגע לאישור התוכנית – לרבות הגשת התוכנית ביוזמת העירייה – לא מולאו על-ידי הוועדה המחוזית; וכי פרסום התוכנית נעשה שלא כדין, שכן השילוט בשטח לא היה בגודל המתאים, ללא כיתוב בערבית, הוא הודבק על עמוד חשמל, ולא הוצב ליד ביתם של המערערים. פסק-דינו של בית המשפט המחוזי 4. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, בין היתר, מאחר שהוגשה באיחור ובשיהוי – בחלוף שלוש שנים וחצי ממועד אישור התוכנית, ובחלוף חצי שנה מהמועד שבו נודע למערערים, לטענתם, על אודות התוכנית – ללא כל נימוק ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד (זאת, בניגוד להוראת תקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, הקובעת כי עתירה תוגש בלא שיהוי "ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם"). עוד נקבע, כי על-פי החלטות ועדות התכנון, אין צורך לייעד דרך לחלקות המערערים; וכי המערערים היחידים שחלקותיהם סמוכות לדרך נתנו את הסכמתם המפורשת והמפורטת לתוכנית. כן נקבע, כי השיהוי שנפל בהגשת העתירה הוביל לכך שכיום מדובר ב"מעשה עשוי", שבמסגרתו התוכנית קיבלה מעמד של חיקוק, ואף אושרו בעקבותיה תוכניות אחרות וניתנו על-בסיסה היתרי בניה. 5. לגופו של עניין, נקבע כי בהתאם להוראת סעיף 61א(ב) לחוק, המשיבים 5-4 שהם "בעלי הקרקע" ו"מי שיש לו ענין בקרקע", היו רשאים להגיש את התוכנית לאישור; כי על-אף שייעודה של הדרך היה ציבורי, היא אינה קניין העירייה מאחר שלא הופקעה על-ידה; וכי בהתאם להוראת סעיף 62 לחוק, אישור התוכנית נתון לסמכותה של הוועדה המחוזית, אשר אינה חייבת למלא אחר המלצות הוועדה המקומית. כמו כן, נדחתה טענת המערערים שלפיה אין להדביק את השילוט על עמוד חשמל בשל צורתו העגולה; וכן נדחו טענות המערערים הנוגעות לגודל השילוט ומיקומו, משעה שהוצב ב"תחום התוכנית" בהתאם להוראת סעיף 89א לחוק. עוד נקבע, כי אמנם השילוט לא כלל מפה צבעונית וכיתוב בערבית כנדרש בחוק, אך אין מדובר בפגיעה מהותית בשלטון החוק, שכן המערערים הרלוונטיים ממילא ידעו על התוכנית, משנתבקשה וניתנה הסכמתם לה. על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הוגש הערעור שלפנינו, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. טענות המערערים 6. בערעור חוזרים המערערים, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו בפני בית המשפט המחוזי, ומדגישים, כי לטענתם פרסום התוכנית בשטח נעשה בניגוד לחוק, ועל כן הם לא ידעו על קיומה ולא יכלו להתנגד לה במועד. בהקשר זה, טוענים המערערים, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי די בכך שהמערערים הרלוונטיים ידעו על התוכנית, שכן, לשיטתם, מטרת פרסום התוכנית היא להביאה לידיעת כלל הציבור, ולא רק לידיעת המערערים הנ"ל. המערערים שבו וטענו כי אישור התוכנית נעשה שלא כדין, משום שלא מולאו התנאים שצוינו בהמלצת הוועדה המקומית. עוד טוענים המערערים, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי הדרך אינה קניינה של העירייה, וזאת שכן, לדבריהם, העירייה תפסה בפועל את השטח באמצעות הנחת תשתיות עירוניות במקום. דיון והכרעה 7. לאחר עיון בערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים. 8. כמפורט לעיל, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהגישו המערערים, בין היתר, בגין השיהוי הכבד שדבק בה, ואף בשל היווצרותו של "מעשה עשוי". קביעות אלו מקובלות עלינו. 9. כידוע, שיהוי בפנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים עלול להקים בפני העותר מחסום דיוני ולהוביל לדחיית עתירתו על הסף (ראו, למשל: עע"מ 8539/11 מלכה אנגלסמן ושות' משרד עורכי דין נ' משרד האוצר אגף החשב הכללי, פס' 15 (5.7.2012)). כמו כן, הלכה היא עמנו, כי את טענת השיהוי יש לבחון לאור היבטי השיהוי הסובייקטיבי והשיהוי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בחומרת הפגיעה בשלטון החוק (ראו, מני רבים: עע"מ 6732/13 גואטה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, פס' 2 (1.2.2015); עע"מ 7904/16 עיריית תל אביב יפו נ' חרחס, פס' 10 (1.11.2018)). בענייננו, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, מתקיימים כל יסודות עילת השיהוי. כך, בהגשת העתירה נפל שיהוי סובייקטיבי כבד מצד המערערים. העתירה הוגשה בחלוף שלוש שנים וחצי מאישור התוכנית, כאשר חלק מהמערערים ידעו על קיומה עוד בטרם אישורה ואף נתנו את הסכמתם לה; כך גם חלפה חצי שנה בין המועד שבו, לטענת המערערים, כבר ידעו על קיומה של התוכנית לבין הגשת העתירה – זאת, מבלי שהוגשה בקשת ארכה ומבלי שניתן כל טעם מבורר לשיהוי זה, אף לא בגדרו של הערעור דנן. עוד יודגש, כי השיהוי במקרה שלפנינו בולט במיוחד לאור סד הזמנים להגשת עתירה מינהלית, שמשכו 45 ימים, שנקבע כאמור בתקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים. אף השיהוי האובייקטיבי בענייננו הינו משמעותי ביותר, זאת, מאחר שגורמים שונים הסתמכו על אישור התוכנית, שבעקבותיו כאמור אף אושרו תוכניות נוספות וניתנו היתרי בנייה, וכל זאת – בשים לב למעמדה החוקי של תוכנית מאושרת (ראו: ע"א 6291/95 בן יקר גת חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה מודיעין, פ"ד נא(2) 825, 852 (1997)). באשר למידת הפגיעה בשלטון החוק, סבורני כי במקרה דנן לא קם חשש לפגיעה כאמור, לא כל שכן – פגיעה חמורה שיש בה כדי להצדיק את בירור העתירה (או הערעור) חרף השיהוי הכבד שדבק בה (ראו: עע"מ 867/11 עיריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ, פס' 28-27 לפסק-דינו של השופט ע' פוגלמן (28.12.2014); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – משפט מינהלי דיוני 367-360 (כרך ד, 2017)). 10. בהקשר זה, אף אציין כי אין לקבל את טענת המערערים שלפיה סוגיית השיהוי אינה רלוונטית, מאחר שהעתירה נסובה על פגמים בפרסום שבגינם לא נודע להם על התוכנית. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים בכל הנוגע לאופן פרסום התוכנית בשטח, בין היתר, על-סמך ממצאים עובדתיים שקבע – ולא מצאתי עילה להתערב בקביעותיו אלו. לא זו אף זו: כמובהר לעיל, הגשת העתירה לקתה בשיהוי ניכר, גם בהתחשב במועד שבו נודע למערערים, לשיטתם, על אודות התוכנית, במנותק מהפגמים הנטענים ביחס לפרסומה. 11. לכך יש להוסיף, כי בנסיבות העניין, שבהן אושרה התוכנית זה מכבר ובעקבותיה אושרו, כאמור, תוכניות נוספות ואף ניתנו היתרי בנייה, הרי שהתגבש בענייננו "מעשה עשוי" מובהק – ואף מטעם זה דין הערעור להידחות (ראו, למשל: עע"מ 2339/12 שוחט נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא, פס' 51 וההפניות שם (19.8.2013)). 12. סוף דבר: הערעור נדחה בזאת, ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ב' באדר ב התשפ"ד (‏12.3.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24011980_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1