עמירם שטרק נ. מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון

5 1 בבית המשפט העליון עע"מ 1197/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: עמירם שטרק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.2.2022 בעת"מ 41042-12-21 שניתנה על ידי סגן הנשיא א' אליקים בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיא א' אליקים) מיום 6.2.2022 בעת"מ 41045-12-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. בחודש דצמבר 2021 הגיש המערער עתירה לביטול החלטתו של המשיב 1, משרד הבינוי והשיכון, לדחות את בקשתו לחידוש זכאות לסיוע בשכר דירה. דיון מקדמי בעתירה התקיים ביום 16.1.2022, ובתחילתו עדכן אחד מבאי-כוח המערער דאז כי המשיב הכיר בזכאותו של המערער לסיוע החל מיום 1.1.2022, ומשכך העתירה רלוונטית לשנת 2021 בלבד. בעקבות זאת הבהיר המותב כי ככל שברצונם של באי-כוח המערער לטעון ביחס לאירועים שקרו לאחר הגשת העתירה, עליהם להגיש בקשה לתיקונה. בתגובה אמר המערער בעצמו מספר דברים לפרוטוקול, ועל רקע זה נתן המותב את ההחלטה הבאה: "[המערער] כנראה מתוך תחושת צדק ובדרך לא מכובדת, מתפרץ לדבריי ללא הפסקה וחושב כנראה שהוא מכיר את החוק והמשפט יותר טוב מהשופט או מעורכי הדין ומפריע למעשה, לנסות ולסייע לו במידה ויש אפשרות שכזו. בנסיבות אלו, כל עוד [המערער] רוצה להיות מיוצג ולייצג את עצמו, לא ניתן לעשות זאת. אם הוא מבקש סיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי, הוא ימתין בסבלנות, התיק ינוהל על ידי עורכי דין שלמדו חוק ומשפט ואתן לו להביע עמדתו, לא בשאלות משפטיות, בסוף ההליך. " לאחר התדיינות נוספת בסוגיית תיקון העתירה, נתן המותב החלטה שבה ציין "בחלוף 40 דקות של בזבוז זמן שיפוטי יקר, בעיקרו על ידי [המערער] ובאי כוחו, אני נעתר לבקשה לאפשר [למערער] לתקן את העתירה, גם ללא בקשה מקדמית". להשלמת התמונה יצוין כי המערער אכן הגיש עתירה מתוקנת ביום 31.1.2022. כשבוע לאחר הדיון המקדמי, ביום 25.1.2022, הודיע המערער לבית המשפט כי הוא ייצג את עצמו משלב זה ואילך. ביום 27.1.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, ובצדה בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 16.1.2022 ובקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לתיקון הפרוטוקול. המערער טען כי המותב נהג כלפיו ביחס "מזלזל" ו"מעליב" במהלך הדיון ובגוף ההחלטות שניתנו בדיון; ובפרט כי המותב כינה אותו מספר פעמים "עורך דין גוגל", אם כי הדבר לא קיבל ביטוי בפרוטוקול הדיון. עוד הלין המערער על כך שהמותב לא אִפשר לו להסביר "את המצב הנכון בתיק" במהלך הדיון, וסירב להתיר לבא-כוחו דאז להגיש מסמך מסוים (אישור על זכאותו של המערער לסיוע החל מינואר 2022). לבסוף נטען כי במהלך הדיון התבטא המותב באופן שמעיד על "נעילת" דעתו בעת שהתייחס לחריגה בהכנסתו של המערער אשר הובילה לשלילת זכאותו לסיוע בשכר דירה. לטענת המערער, "רוח דבריו של כב' המותב היתה כי כאשר קיימים נהלים יש להיצמד אליהם ככתבם וכלשונם ואין מקום לחריגות", והמותב העיר הערה שאף היא לא קיבלה ביטוי בפרוטוקול, לפיה "אם נאפשר חריגה בגין 175 שקל, למה לא בגין 176 שקל?'". בהמשך יום 27.1.2022 הורה המותב למשיב להגיב לבקשת הפסלות ולבקשה לתיקון הפרוטוקול, ואגב כך ציין המותב בגוף ההחלטה כי בדיון המקדמי "לא קוים [...] דיון לגופו של ענין ובוודאי שלא גבשתי עמדה לגבי תוצאתו של ההליך". ביום 6.2.2022 הגיש המשיב תגובה בה טען כי לא קמה עילה לפסילת המותב וכי אין הצדקה לתיקון פרוטוקול הדיון. בפרט צוין כי לא זכור לבא-כוח המשיב שבית המשפט כינה את המערער "'עו"ד גוגל' או משהו בדומה לכך", וכי המותב אך העיר למערער כי "לא מספיק לחפש ולקרוא דברים באתר האינטרנט של גוגל כדי ללמוד וליישם משפטים". ביום 6.2.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות וכן את הבקשה לתיקון הפרוטוקול. המותב הדגיש כי בהליך טרם התקיים דיון לגופו של עניין, "כך שלא ניתן היה להביע עמדה מטעמי לגבי סיכויי העתירה וכמובן שלא גיבשתי עמדה כלשהי לגבי תוצאות העתירה או העתירה המתוקנת (שטרם הוגשה נכון לאותו מועד)". באשר לחילופי הדברים עם המערער, פירט המותב: "הבהרתי לו [למערער] כי המחלוקת היא מחלוקת משפטית ולאור התעקשותו לטעון בנושא, שאלתי האם יש לו השכלה משפטית, תשובתו הייתה שאין לו השכלה משפטית, הוא גולש בגוגל על מנת לקבל מידע משפטי והוא הוסיף כי אינו מתמצ[א] במשפט המנהלי, בעקבות כך ניתנה החלטתי הנ"ל. לא כיניתי את [המערער] בשם כלשהו ולא התייחסתי אליו ביחס מזלזל או מעליב, ניסיתי להעמידו במקום משום שהוא הפריע למהלך הדיון." עוד הסביר המותב כי לא מצא לנכון לאפשר למערער, אשר היה מיוצג באותה העת, לטעון בעצמו בנוגע לשאלות המשפטיות שהועלו בעתירה, אך בכל זאת ניתנה למערער הזדמנות לומר את דבריו במהלך הדיון. עוד הדגיש המותב כי הוא לא הביע עמדה כלשהי בנוגע לחריגה בהכנסתו של המערער, אלא אך ביקש מבאי-כוחו דאז לנמק את עמדתם בנושא זה במסגרת העתירה המתוקנת. לבסוף דחה המותב את הבקשה לתיקון הפרוטוקול, בציינו כי הפרוטוקול משקף נאמנה את ההתרחשויות בדיון. מכאן הערעור שלפניי. המערער, שכאמור אינו מיוצג, עומד על טענתו כי המותב העיר את ההערות שפורטו בבקשת הפסלות ואשר לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול, וחולק על האופן שבו תיאר המותב את השתלשלות העניינים בדיון. לטענתו, בתחילת הדיון העיר המותב הערה נוספת, שאף היא לא תועדה בפרוטוקול, וציין "יש לי כמובן דעה באשר לעתירה אך לא אומר אותה כעת". המערער מוסיף ומעלה השגות על דחיית בקשתו לתיקון הפרוטוקול, ולגישתו התנהלות המותב במהלך הדיון מעידה על "נעילת" דעתו ומצדיקה את העברת ההליך למותב אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק. עוד מבקש המערער כי ההליך יועבר לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, וכן כי פסק הדין בערעור דנן יפורסם בעילום שם על מנת למנוע פגיעה בפרטיותו. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להצביע על נסיבות מעין אלו. כפי שנפסק לא אחת, במקרים שבהם קיים שוני בין גרסת המותב ביחס לאירועים הרלוונטיים ובין גרסתו של מבקש הפסלות, קמה חזקה כי גרסת המותב היא שמתארת נאמנה את אותם האירועים ו"הנטל על המבקש לסתור את בית המשפט בעניין זה הוא נטל כבד" (ראו, למשל: ע"פ 6174/14 פרידמן נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (3.10.2014)). בענייננו, המערער טוען כי המותב העיר כלפיו הערות שונות בטון מזלזל, אך מנגד, המותב הדגיש בהחלטת הפסלות כי תיאורו של המערער אינו משקף את שאירע באולם, ובפרט כי דעתו לא "ננעלה" ביחס לאיזו מן הסוגיות שהועלו בעתירה וכי הוא לא כינה את המערער בכינוי שהוזכר בבקשת הפסלות. עוד אציין בהקשר זה כי טענות המשיב ובא-כוחו (אשר נכח בדיון) עולות בקנה אחד עם תיאורו של המותב. בנסיבות אלו, אינני סבורה כי עלה בידי המערער לעמוד בנטל הכבד לסתירת גרסתו של המותב (ראו: ע"א 1464/22 בן חיים נ' יעקבי, פסקה 12 (7.3.2022)). אף לא שוכנעתי כי קמה בענייננו עילת פסלות בעקבות התבטאויותיו של המותב אשר תועדו בפרוטוקול הדיון מיום 16.1.2022 ובהחלטות שניתנו במהלכו. בעבר נפסק כי בית המשפט רשאי, ולעתים אף מחויב, לשקף בשלב מקדמי של ההליך – בזהירות הראויה – התרשמות לכאורית לגבי קשיים שעולים מטענותיהם של הצדדים (ראו, למשל: ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (21.2.2021)), ועוד נפסק כי הבעת מורת רוח מצד בית המשפט כלפי התנהלותו של בעל דין אינה מקימה, כשלעצמה, חשש ממשי למשוא פנים (השוו: ע"א 5270/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (3.12.2019); ע"א 444/22 יעקב כשדי השקעות בע"מ נ' זכאי, פסקה 9 (15.3.2022)). לאחר עיון בפרוטוקול הדיון מיום 16.1.2022, אינני סבורה כי התבטאויותיו של המותב כלפי המערער מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצדו ואוסיף כי גם לו הייתי מקבלת את הטענה שהמותב התבטא באופן שיוחס לו בבקשת הפסלות (ואשר לא תועד בפרוטוקול), אין מדובר בהתבטאויות שיש בהן כדי להעיד על "נעילת" דעתו של המותב ביחס למערער או ביחס לאיזו מטענותיו. במסגרת הערעור מציין המערער התבטאות נוספת שהוא מייחס למותב ("יש לי כמובן דעה באשר לעתירה אך לא אומר אותה כעת") אך זו לא הועלתה בבקשת הפסלות או בבקשה לתיקון הפרוטוקול, ומשכך אין מקום להידרש אליה לראשונה בשלב הערעור. לבסוף, לא מצאתי כי פרסום פרטי ההליך דנן עלול להוביל לפגיעה חמורה בפרטיותו של המערער, ומשכך אין מקום להורות על חיסיון שמו (השוו: בש"א 230/22 אלגאוי נ' הסיוע המשפטי מחוז ת"א, פסקה 3 (23.3.2022)); לא למותר לציין בהקשר זה כי בהליך המתנהל בפני בית המשפט קמא לא נתבקשה וממילא לא ניתנה כל החלטה בעניין איסור פרסום. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באדר ב התשפ"ב (‏29.3.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22011970_V05.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1