זייד אבו אחמד נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 11945/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 11945/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: זייד אבו אחמד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 29.11.05, בת"פ 1068/05, שניתן על ידי כבוד השופט א' אמינוף תאריך הישיבה: כ"ד בשבט תשס"ו (22.2.2006) בשם המערער: עו"ד אלביר מני בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ענת חולתא גב' יעל להב פסק-דין השופט א' א' לוי: בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, יוחסה למערער עבירה של אי-מניעת פשע (עבירות בנשק), ובגדר הסכם טיעון הוא הורשע בעבירה לפי סעיף 262 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מכוח אותו הסכם עתרה המשיבה לגזור למערער 6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס. בסופו של יום גזר בית המשפט המחוזי למערער 6 חודשי מאסר, 36 חודשים מאסר על-תנאי בהם ישא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה בנשק או עבירה מסוג פשע, וכן קנס בסך 5,000 ש"ח. הערעור שבפנינו מופנה כנגד אורכו של המאסר המותנה שהושת על המערער והיקפו, הואיל ומכוח הסכם הטיעון עתרו הצדדים כי מאסר זה יחול על עבירה מן הסוג בה הורשע המערער וכן עבירות בנשק בלבד. אנו סבורים שערעור זה בדין יסודו. ראשית, הואיל והעונש אותו גזר בית המשפט המחוזי חורג מהעונש המרבי שקצב המחוקק לצדה של העבירה בה עוסק סעיף 262 לחוק העונשין. שנית, מאסר על-תנאי כה ממושך אינו רצוי, באשר הוא עלול להציב בפני בית המשפט בפניו תתבקש בעתיד הפעלתו, ותקוותנו שלא כך יקרה, משוכה גבוהה, ולמעשה תימנע ממנו להסתפק בעונש מתון גם אם הנסיבות יצדיקו זאת. ולבסוף, עונש המאסר המותנה שגזר בית המשפט המחוזי חרג מגדר עתירתה של המשיבה. אנו מחליטים אפוא לקבל את הערעור, וגזר דינו של בית המשפט קמא יתוקן כך שהמאסר על-תנאי יהיה בן שנה אחת, והמערער ישא בו אם תוך שנתיים מהיום יעבור עבירה לפי סעיף 262 לחוק העונשין או עבירה בנשק. יתר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא, נותרים בעינם. ניתן היום, כ"ד בשבט תשס"ו (22.2.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05119450_O02.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il