פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 119/17

תמאם עבד אלפתאח פרוגה נ. משרד הפנים

העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להכיר בעותר 2 כאזרח ישראלי ולהנפיק לו תעודת מעבר, בטענה כי לא ויתר על אזרחותו בשנת 1965.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/03/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 119/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אזרחות ישראלית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להכיר בעותר 2 כאזרח ישראלי ולהנפיק לו תעודת מעבר, בטענה כי לא ויתר על אזרחותו בשנת 1965.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 119/17

תמאם עבד אלפתאח פרוגה נ. משרד הפנים

העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להכיר בעותר 2 כאזרח ישראלי ולהנפיק לו תעודת מעבר, בטענה כי לא ויתר על אזרחותו בשנת 1965.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים עתרו לבג"ץ בדרישה להכיר בעותר 2 כאזרח ישראלי ולהנפיק לו תעודת מעבר, בטענה כי מעולם לא ויתר על אזרחותו בשנת 1965 כפי שטוען משרד הפנים. המשיבים טענו כי האזרחות בוטלה כדין לבקשת העותר, וכי קיימים מסמכים בכתב המעידים על כך. בית המשפט דחה את העתירה לאחר שמצא כי הוצגו מסמכים רשמיים החתומים על ידי העותר המעידים על ויתורו על האזרחות והחזרת תעודת הזהות. בנוסף, בית המשפט ציין כי העותר שינה את גרסתו לגבי גילו באופן לא מהימן, וכי הגשת העתירה לאחר למעלה מ-50 שנה מהווה שיהוי אובייקטיבי המצדיק את דחייתה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' דנציגר, י' עמית, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • תמאם עבד אלפתאח פרוגה
  • פיסל מחמוד פרוגה

נתבעים

  • משרד הפנים
  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר 2 לא הגיש בקשה לוויתור על אזרחותו הישראלית בשנת 1965.
  • הבקשה לוויתור על אזרחות אינה חתומה על ידי העותר 2.
  • העותר 2 היה קטין בעת הגשת הבקשה הנטענת.
טיעוני ההגנה
  • שר הפנים ביטל את אזרחותו של העותר 2 בשנת 1965 לבקשתו.
  • קיימת חזקת תקינות מנהלית המגובה בראיות בכתב.
  • העותר 2 הגיש בקשה להיתר יציאה מישראל והחזיר את תעודת הזהות שלו.
  • העותר שינה את גרסתו לגבי תאריך לידתו רק לאחר שהוצגו לו מסמכים רשמיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר 2 הגיש בקשה לוויתור על אזרחותו.
  • מהו תאריך הלידה המדויק של העותר 2 והאם היה קטין במועד הגשת הבקשה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • טופס רישום משרדי (מש/1) המעיד על הגשת בקשה לוויתור על אזרחות והחזרת תעודת זהות.
  • חתימות העותר 2 על גבי טפסי הבקשה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות העותר בעל פה ללא גיבוי בכתב.
  • הדרכון הפלסטיני שהוצג על ידי העותר.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 119/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 119/17 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. תמאם עבד אלפתאח פרוגה 2. פיסל מחמוד פרוגה נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ח' באדר תשע"ז (6.3.17) בשם העותרים: עו"ד בדר אלדין אגבאריה בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד שי כהן פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. לפנינו עתירה בה מבקשים העותרים שנורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא לסיים את הטיפול בעניינו של העותר 2, ומדוע לא להכיר בו כאזרח ישראלי ולהנפיק לו תעודת מעבר חד-פעמית לישראל. לטענת העותרים, אין בסיס לאמור במכתבו של משרד הפנים לבא-כוח העותרים מיום 28.2.2016 – בו נכתב שהעותר 2 ויתר על אזרחותו הישראלית בשנת 1965, ושלכן הוא אינו זכאי לתעודת מעבר חד-פעמית ישראלית – שכן העותר 2, שהיה קטין באותה עת, מעולם לא הגיש בקשה לוויתור על אזרחותו הישראלית, והבקשה הנחזית להיות בקשתו, לא נכתבה על ידו והיא כלל אינה חתומה כלל. 2. לטענת המשיבים דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים בעניינו של העותר 2. נטען, כי שר הפנים החליט לבטל את אזרחותו של העותר 2 – שנמצא בעיראק משנת 1996 ועד היום – עוד בשנת 1965. כן נטען, כי אין די בהכחשה סתמית של העותר, אשר אינה מגובה בכל ראיה בכתב, כדי לסתור את חזקת התקינות ממנה נהנים המשיבים, ואת עמדתם, המגובה בראיות בכתב, כי העותר 2 פנה בבקשה לוותר על אזרחותו, וכי בקשתו נענתה בחיוב. עוד נטען, כי יש לדחות את טענת העותר 2 לפיה הבקשה לויתור על האזרחות מיום 29.8.1965 הוגשה עת היה קטין, ובפרט בהתחשב בכך שמלכתחילה טען העותר 2 כי נולד ביום 27.4.1947, ורק בפניית בא-כוחו מיום 24.11.2016 (שנשלחה לאחר שהומצא לו עותק של הבקשה שהגיש ביום 29.8.1965 לוויתור על אזרחותו), ציין כי תאריך הלידה שלו הוא 25.12.1947. 3. לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, וכן במסמכים שאת הגשתם ביקשו העותרים לאשר ערב הדיון בעתירה, ולאחר שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפנינו, השתכנענו כי לא עלה בידי העותר 2 לבסס תשתית עובדתית המצדיקה את ביטולה של החלטת שר הפנים משנת 1965 לבטל את אזרחותו, על פי בקשתו. מהמסמכים שבתיק שלפנינו עולה כי במקביל להגשת הבקשה לוויתור על האזרחות, הוגשה בקשה להיתר יציאה מישראל לשם הגירה לצמיתות. במסגרת טופס הרישום המשרדי בדבר הבקשה האחרונה (מש/1), צויין במפורש כי זהותו של העותר 2 נבדקה באמצעות תעודת הזהות שברשותו, וכן צויין במפורש, בסעיף 8 לטופס הבקשה, כי "המכתב בקשר לויתור על האזרחות הישראלית נמסר וכן הוסבר למעוניין שעליו לפנות ללשכת הגיוס". בסעיף 2 לטופס דנן, צויין כי תעודת הזהות של העותר 2 "הוחזרה". טופס זה נחתם על ידי העותר 2 הן בסופו והן בתחתית הכיתוב שבסעיף 8 לטופס. גם בכך יש כדי להעיד שהבקשה לויתור על האזרחות אכן הוגשה על ידי העותר. באשר לגילו של העותר 2 ביום הגשת הבקשה לויתור על אזרחותו; לא ניתן לקבל את טענת העותר 2 (שהועלתה, כאמור, לראשונה, במכתבו של בא כוחו מיום 24.11.2016) כי היה קטין באותה עת, וכן שתאריך לידתו הינו 25.12.1947, זאת בהתחשב בכך שטען עד לאותו מועד כי תאריך לידתו הינו 27.7.1947. אין בעובדה שבדרכון הפלסטיני של העותר 2, שאותו ביקש לצרף לעתירה ביום 2.3.2017, מופיע תאריך הלידה לו הוא טוען כיום, כדי לשנות. בנוסף, ולא למעלה מן הצורך, יודגש כי ההחלטה מושא העתירה התקבלה לפני למעלה מ-50 שנים, ותקיפת החלטת שר הפנים כעבור פרק זמן כה ממושך, עולה כדי שיהוי אובייקטיבי משמעותי ביותר, שהוא – כשלעצמו – מצדיק דחיית העתירה. העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' באדר התשע"ז (‏6.3.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17001190_W04.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il