פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1187/13

ניר מוניס נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה באירוע מוחי כ'תאונת עבודה'.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 14/02/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1187/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי - תאונת עבודה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה באירוע מוחי כ'תאונת עבודה'.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1187/13

ניר מוניס נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה באירוע מוחי כ'תאונת עבודה'.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי האירוע המוחי שעבר אינו מהווה 'תאונת עבודה'. העותר ביקש לשנות את ההלכה המשפטית הקיימת, בטענה כי הדרישה להוכיח 'אירוע חריג' בעבודה היא מחמירה מדי, וכי יש להקל בסדרי הדין הנוגעים למינוי מומחים רפואיים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי התערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד של טעות משפטית מהותית. בית המשפט קבע כי קביעות בית הדין הארצי היו עובדתיות ומבוססות על חוות דעת רפואית, ואין מקום להתערב בהן.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' דנציגר, י' עמית, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ניר מוניס

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי
  • בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לשנות את ההלכה הפסוקה לעניין בחינת 'תאונת עבודה'.
  • אין לדרוש הוכחת 'אירוע חריג' כתנאי למינוי מומחה רפואי.
  • יש להכיר בתאונת עבודה גם כאשר השפעת העבודה הייתה תרומה מהותית, גם אם פחותה כמותית.
  • יש להגמיש את סדרי הדין בנוגע לחקירת מומחה רפואי ומינוי מומחה נוסף.
טיעוני ההגנה
  • לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי העבודה לאירוע המוחי (על בסיס חוות דעת רפואית).
מחלוקות עובדתיות
  • האם האירוע המוחי מהווה 'אירוע חריג' בעבודה.
  • האם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לאירוע המוחי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעתו של פרופ' רכס

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עב"ל 11988-08-11
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • תאונת עבודה
  • אירוע מוחי
  • קשר סיבתי
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1187/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1187/13 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: ניר מוניס נ ג ד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אילן קנר פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה המכוונת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים י' פליטמן, ו' וירט-ליבנה, א' סופר) בעב"ל 11988-08-11 מיום 22.11.2012, בו התקבל ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופט נ' חסן) בב"ל 2066/06 מיום 6.7.2011. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי האירוע המוחי בגינו הוגשה תביעה להכרה ב"תאונת עבודה" הינו "אירוע חריג" וכי לא הוכח שהשפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה בהרבה המשפעת גורמים אחרים. בית הדין הארצי לעבודה לא קיבל את קביעותיו של בית הדין האזורי לעבודה. על יסוד חוות דעתו של פרופ' רכס קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של העותר לבין התרחשותו של האירוע המוחי, גם אם מחמת הספק יוכר האירוע המוחי כ"אירוע חריג". כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי מכוונת העתירה שלפנינו. העותר טוען לצורך בשינוי ההלכה הפסוקה לעניין בחינת התרחשותה של "תאונת עבודה". בראש ובראשונה טוען העותר כי אין זה ראוי לדרוש הוכחת התרחשותו של "אירוע חריג" כתנאי למינויו של מומחה רפואי, ולחלופין כי "חריגותו" של האירוע צריכה להיבחן אל מול המאמצים להם נדרש הנפגע בחיי היומיום. בנוסף לכך טוען העותר כי יש להכיר בתאונת עבודה גם כאשר השפעתו של "הטריגר" שמקורו בתנאי העבודה "פחותה בהרבה" מהפן הכמותי אך הייתה לה תרומה מהותית להתרחשות האירוע. העותר טוען בנוסף כי יש להגמיש את סדרי הדין בנוגע לחקירת המומחה הרפואי כמו גם בנוגע למינוי מומחה רפואי נוסף. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעות בית הדין הארצי לעבודה ועל כן יתערב בפסק דינו רק במקרים חריגים בהם נתגלתה טעות משפטית מהותית וכאשר כללי הצדק מחייבים זאת [בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)]. אמות מידה אלה אינן מתקיימות ככל שהדברים נוגעים לטענותיו של העותר בנוגע לצורך בהגמשת סדרי הדין הנוגעים לחקירת מומחה רפואי ולטענותיו לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף. זאת ועוד, פסק דינו של בית הדין הארצי הניח קיומו של "אירוע חריג" וגם בשל כך אין בטענותיו של העותר בהקשר הנדון כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה. באשר לשאלת הקשר הסיבתי; קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה בהקשר הנדון הינן קביעות עובדתיות המבוססות על חוות דעתו של פרופ' רכס ומתוחמות לנסיבותיו של התיק דנן מבלי שיהיו לכך השלכות רוחב מערכתיות. קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה מעוגנות היטב בחומר הראיות. בשל כך לא קמה עילה להתערבות בית משפט זה בהכרעתו של בית הדין הארצי בשאלת הקשר הסיבתי. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ד' באדר תשע"ג (14.2.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _______________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13011870_W01.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il