ראש העיר, אבירם דהרי נ. דרור לדרמן

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 1186/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: ראש העיר, אבירם דהרי נ ג ד המשיב: דרור לדרמן ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריית גת מיום 1.2.2023 בת"א 63952-12-22 שניתנה על ידי כבוד השופט א' זבולון בשם המערער: בעצמו פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריית גת (השופט א' זבולון; להלן: המותב) מיום 1.2.2023 בת"א 63952-12-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בהליך. ההליך נושא הערעור דנן, אשר הוגש ביום 29.12.2022, עניינו בתביעת המערער לביטול פסק דין שניתן בשנת 2019 בהליך אחר בין הצדדים – אשר נוהל אף הוא בבית משפט השלום בקריית גת ונדון בפני המותב, ובמסגרתו חויב המערער לשלם למשיב פיצוי בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (ת"א 15356-03-13; להלן: ההליך הקודם). בתביעת המערער לביטול פסק הדין בהליך הקודם נטען, בין היתר, כי המשיב "העלים ראיות קריטיות" שהיה בהן כדי להוביל לדחיית ההליך הקודם על הסף. ביום 1.1.2023 הגיש המשיב בקשה להעברת ההליך נושא הערעור דנן לדיון בפני המותב. בתגובה מיום 3.1.2023 פירט המערער כי כעשור קודם לכן, בשנת 2013, הגיש המשיב קובלנה פלילית נגד המערער (ק"פ 12692-11-13 (להלן: הקובלנה)), וכי הדיון בקובלנה הועבר, בעקבות החלטת הנשיא א' דורון מיום 29.12.2013, מבית משפט השלום בקריית גת לבית משפט השלום בבאר שבע מטעמים של מראית פני הצדק. זאת, מכיוון שרעייתו של המשיב משמשת כתובעת משטרתית בכירה במרחב לכיש ומוכרת לשופטי בתי משפט השלום במרחב זה. נוכח האמור ביקש המערער כי בית המשפט יבהיר מי מבין המותבים בבית משפט השלום בקריית גת מכיר את רעיית המשיב. ביום 5.1.2023 קבע הנשיא (בפועל) י' שפסר כי אין מקום למתן ההבהרה שנתבקשה, ונתן למערער שהות נוספת למענה לבקשת המשיב להעביר את ההליך למותב. בהמשך אותו היום הודיע המערער כי לעמדתו יש להעביר את ההליך לשופט "אשר אינו מכיר ולא היה בקשרי עבודה" עם רעיית המשיב. ביום 8.1.2023 נתן הנשיא (בפועל) שפסר החלטה המורה על העברת ההליך לדיון בפני המותב מטעמים של ודאות משפטית ויעילות דיונית. עוד נקבע, בין היתר, כי אין מקום להקיש לענייננו מהחלטת הנשיא דורון בנוגע להעברת מקום הדיון בקובלנה. זאת, בין היתר, בשל העובדה שענייננו עוסק בתביעה לביטול פסק דין שניתן בבית משפט השלום בקריית גת "ולא בהליך מקורי העומד לדיון". בעקבות זאת הגיש המערער ביום 17.1.2023 בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך, אך הדגיש כי בקשתו "רלוונטית אך ורק לאותם מותבים אשר מכירים היטב את רעייתו של [המשיב] ואשר היו בקשרי עבודה עימה". בבקשה הודגש כי המשיב הוא שביקש בשנת 2013 להעביר את הקובלנה מבית משפט השלום בקריית גת, מן הטעם שרעייתו מכירה את שופטי בית המשפט ומצויה בקשרי עבודה עמם, וכי הנשיא דורון נעתר לבקשה זו "למרות התנגדות [המערער]". המערער הדגיש אפוא כי הן הנשיא דורון והן רעיית המשיב סברו כי אין זה ראוי שהליכים הנוגעים למשיב יידונו בבית המשפט בקריית גת. אמנם, כך צוין, "באותם ימים, לא הבין הוא [המערער] את משמעות דברי שני האילנות הגבוהים הנ"ל" – אך בהמשך "הניסיון שצבר [המערער] במסדרונות בתי המשפט גרמו לו לחוות על בשרו (ובכיסו האישי) את משמעות הדברים לעומקם" (כך במקור). בהקשר זה פירט המערער השגות שונות על אופן ניהול ההליך הקודם ועל ההכרעה שניתנה בו. כמו כן הפנה המערער לפרוטוקול דיון שהתקיים בקובלנה בחודש ינואר 2022, שבמהלכו הסביר המשיב כי נמנע מלבקש את העברת מקום הדיון בהליך הקודם – אשר נוהל אף הוא, כאמור, בבית המשפט בקריית גת – מכיוון שמדובר בהליך אזרחי, והשופטים שדנים בהליכים אזרחיים בקריית גת אינם מכירים את רעייתו. לפיכך טען המערער בבקשת הפסלות כי המותב "לא אמור להכיר" את רעיית המשיב ולא אמור להיות בקשרי עבודה עמה – "ואם אכן סבור בית המשפט הנכבד שזוהי אכן המציאות העובדתית אזי מבחינת [המערער] אין שום בעיה להמשיך ולנהל את התביעה דנן בפני [המותב]". לפיכך ביקש המערער מהמותב להבהיר אם הוא מכיר את רעיית המשיב ואם קיים עמה קשרי עבודה, וככל שהתשובה חיובית – לפסול את עצמו מלדון בהליך. המשיב, מצדו, הודיע כי הוא מתנגד לבקשת הפסלות וצירף לתגובתו תצהיר מטעמו. ביום 29.1.2023 ביקש המערער להשיב לתגובת המשיב וציין, בין היתר, כי היה על המשיב להגיש תצהיר מטעם רעייתו – אך ביום 1.2.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות לגופה, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסך 1,500 ש"ח. המותב הדגיש כי המערער היה מודע לעיסוקה של רעיית המשיב עוד בעת ניהול ההליך הקודם, וחרף זאת נמנע מלהעלות טענת פסלות באותה עת. מכל מקום, כך נקבע, טענות המערער אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. בהקשר זה הבהיר המותב: "למען הסר כל ספק יצוין כי [רעיית המשיב], לא התייצבה בעבר לדיונים בפני מותב זה באופן שוטף ויכול והופיעה לפניו מספר פעמים בודדות לפני שנים לא מעטות, ולפיכך אף לא מתקיימת כל היכרות ממשית עימה." מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי מן העמדה שהגיש המשיב במסגרת הקובלנה, עולה כי הוא ורעייתו מודעים לכך שמתעורר חשש ממשי למשוא פנים ככל שקיימת היכרות בין רעיית המשיב ובין מי משופטי בית המשפט בקריית גת. עוד נטען כי התצהיר שהגיש המשיב בהקשר זה מכיל טענות שאינן אמת – שכן המשיב הצהיר ש"מעולם" לא הייתה היכרות בין רעייתו למותב, בעוד שהמותב עצמו ציין כי "יכול והופיעה לפניו" – וכי היה על המשיב לצרף תצהיר מטעם רעייתו. לטענת המערער, אי-צירוף תצהיר מטעם רעיית המשיב מקים חזקה לפיה אילו תצהיר שכזה היה מוגש, היה עולה ממנו שאכן קיימת "קרבה והיכרות" בינה ובין המותב. המערער מסביר כי הגיש את הערעור דנן "לאחר שלא נותר כל צל של ספק" שלא יזכה להליך הוגן, וזאת נוכח "התייחסותו 'הסלחנית'" של המותב לכך שהתצהיר מטעם המשיב הכיל טענות שאינן אמת ולהימנעות המשיב מלצרף תצהיר מטעם רעייתו – סוגיות שהן, כך המערער, "אדני היסוד" של תביעתו לביטול פסק הדין בהליך הקודם. עוד טוען המערער כי מהחלטת הנשיא דורון משנת 2013 עולה כי שופטי בית משפט השלום בקריית גת "בכללותם מכירים היטב (מי יותר ומי פחות) את רעייתו של [המשיב] במסגרת תפקידה וקשרי העבודה ביניהם". לטענת המערער, בענייננו מתעורר חשש שהמותב נמנע מלפסול את עצמו מתוך חשש שמותב אחר ייחשף לעדויות ולתצהירים מן ההליך הקודם, וכן מכיוון "שהדבר יתפרש למעשה כהודאה פומבית" בכך שהיה על המותב לפסול את עצמו מלכתחילה מלדון בהליכים שבין המערער ובין המשיב ורעייתו. מסקנה זו, כך טוען המערער, רלוונטית ביתר שאת נוכח העובדה שרעיית המשיב היא "צד בהליך עצמו" – שכן חלק מהפיצויים בהליך הקודם נפסקו, כך נטען, לטובת רעיית המשיב והפיצויים שנפסקו לטובת המשיב עצמו "זרמו היישר לחשבונם המשותף". לצד זאת מודגש כי רעיית המשיב העידה בהליך הקודם וצפויה להעיד גם בהליך הנוכחי. כמו כן מלין המערער על כך שהמותב נמנע מלהבהיר אם הוא דן גם בהליכים פליליים; לפני כמה זמן הופיעה בפניו רעיית המשיב, והאם הדבר אירע בעת ניהול ההליך הקודם; ומה משמעות הקביעה כי אין היכרות "ממשית" בין המותב לרעיית המשיב. המערער מלין על כך שהמותב נתלה ב"תמימותו דאז" ובעובדה שהמערער נמנע מלהגיש בקשת פסלות בעבר. בהקשר זה מוסבר כי "רק שנים מאוחר יותר" – בעקבות דברי המשיב משנת 2022 בעניין הסיבה שבגינה לא ביקש את העברת מקום הדיון בהליכים אזרחיים בעניינו – "נפל האסימון סופית" והתחוור למערער כי היה למשיב אינטרס שההליך הקודם יתברר בבית משפט השלום בקריית גת. עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. תחילה אציין כי בצדק קבע המותב שבקשת הפסלות הוגשה בשיהוי. בעבר נפסק לא אחת כי טענת פסלות אינה "נשק סודי" שניתן לשמור לשעת כושר ולשלוף ככל שההליך אינו מתקדם לשביעות רצונו של מבקש הפסלות (ע"א 95/23 ואכים נ' מדינת ישראל - רשות המסים - פקיד שומה חיפה, פסקה 9 (19.2.2023); ע"א 1551/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (22.3.2023)) – והדברים יפים לענייננו. כפי שמציין המערער עצמו, הוא היה מודע לתפקידה של רעיית המשיב עוד בשנת 2013, ובאותה עת אף התנגד להעברת הקובלנה מבית משפט השלום בקריית גת לבית משפט אחר. כמו כן, המערער נמנע מלבקש את פסילת המותב לכל אורך ניהול ההליך הקודם, החל משנת 2013 ועד למתן פסק הדין בשנת 2019. ההסבר שהציג המערער להשתהותו רחוק מלהניח את הדעת, ובנסיבות אלו די בשיהוי המובהק שבו הועלתה טענת הפסלות כדי להצדיק את דחיית הערעור. מכל מקום, אף לגופו של עניין לא מצאתי כי טענות המערער מקימות עילה לפסילת המותב. כאמור לעיל, המותב הבהיר במפורש כי אין לו "היכרות ממשית" עם רעיית המשיב וכי הקשר ביניהם מתמצה בכך שייתכן שהופיעה בפניו "מספר פעמים בודדות לפני שנים לא מעטות". בנסיבות אלו אין תחולה לעילת הפסלות הסטטוטורית הנוגעת ל"קרבה ממשית" בין המותב לצד להליך או לעֵד מרכזי, לפי סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) (ראו והשוו בהקשר זה: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018); ע"א 7640/18 חוגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב, פסקה 5 (26.12.2018)). אף לא שוכנעתי כי הנסיבות שתוארו מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט (השוו: ע"א 8264/21 גלעד מאי חברה להשקעות בניה ופיתוח בע"מ נ' זייצנקו, פסקאות 3 ו-9 (18.1.2022); ע"א 1168/23 חוות מוריה בע"מ נ' פוטירו גן פו בע"מ, פסקאות 7 ו-13 (15.3.2023)). בשים לב להבהרתו המפורשת של המותב בדבר טיב הקשר בינו ובין רעיית המשיב, ההשגות שהעלה המערער ביחס לתצהיר מטעם המשיב ולאי-הגשת תצהיר מטעם רעייתו בהליך הפסלות, אין בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים בכל הנוגע להליך העיקרי, שבו כאמור טוען המערער כי המשיב העלים ראיות רלוונטיות ביחס להליך הקודם. לכך יש להוסיף כי העובדה שהליך אחר (הקובלנה הפלילית) בעניינם של הצדדים הועבר לפני כעשר שנים לבית משפט אחר במחוז מטעמים של מראית פני הצדק, אינה מעידה כשלעצמה על קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים" בעניינינו – כמשמעות המונח בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט. וודאי שלא מצד כל שופטי בית משפט השלום בקריית גת, ואף לא מצד המותב באופן ספציפי (לעניין ההבדל בין עילת פסלות לשיקולי מראית פני הצדק ראו, בין היתר: ע"א 3345/17 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקאות 14-12 (20.6.2017); רע"א 5327/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (6.8.2017); בש"א 1863/14 מדינת ישראל נ' ערנפלד, פסקאות ו-ט (30.3.2014)). בשולי הדברים אציין כי המערער הדגיש בעצמו, במסגרת בקשת הפסלות, כי ככל שהמותב אינו מכיר את רעיית המשיב ואינו מקיים עמה קשרי עבודה, "אזי מבחינת [המערער] אין שום בעיה להמשיך ולנהל את התביעה דנן בפני [המותב]". משהבהיר המותב מפורשות כי אין לו היכרות ממשית עם רעיית המשיב, יש להצר על ניסיונו של המערער להטיל דופי בהבהרה זו במסגרת הערעור דנן. הערעור נדחה, אפוא, ומשלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. ניתן היום, ‏ז' בניסן התשפ"ג (‏29.3.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23011860_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1