נט אקספרט מערכי תקשוב בע"מ נ. מדינת ישראל-משרד המשפטים

פסק-דין בתיק ע"א 1186/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1186/17 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: נט אקספרט מערכי תקשוב בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל-משרד המשפטים ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 17.1.2017 בת"א 12442/08 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' פיינשטיין תשובת המשיבה מיום 10.2.2017 תגובת המערערת לתשובת המשיבה מיום 14.3.2017 בשם המערערת: מר אילן למדן, מנכ"ל המערערת בשם המשיבה: עו"ד איילת עומר ליפשיץ פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת ד' פיינשטיין), מיום 17.1.2017 בת"א 12442-08 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 2. בין בעלי הדין מתנהלת תביעה שהוגשה בשנת 2008, לתשלום שכר המערערת בעקבות שירותי ייעוץ חיצוני שסיפק מנכ"ל המערערת, מר אילן למדן (להלן: למדן). בשבע השנים הראשונות לחיי התיק הייתה המערערת מיוצגת. בין היתר, התנהל בתיק הליך בוררות וכן התנהלו הליכים מקדמיים ארוכים. בשנתיים האחרונות, המערערת מיוצגת על ידי למדן. בתיק התנהלו מספר דיוני הוכחות. במהלך דיון ההוכחות האחרון, מיום 17.1.2017, קבע בית המשפט כי חקירת עד מסוים הסתיימה, זאת למרות שלמדן טען כי יש לו עוד 200 שאלות. אז ביקש למדן כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי התיק מתנהל משנת 2008, וכי הוא דן בו במשך שנים ארוכות. בית המשפט קבע כי הוא מגלה אורך רוח חריג ביחס למערערת, וכי דן והכריע בסבלנות בבקשות שונות שהגיש בא-כוחה דאז, אף שלא הוגשו על פי סדרי הדין. משחדלה להיות מיוצגת, ועל אף בקשות בית המשפט, לא מינתה המערערת עורך-דין אחר לייצגה, והדיון המשיך להתנהל על ידי למדן, בצורה שהכבידה מאוד על בית המשפט ועל הצד שכנגד; בין היתר, הוזמנו עדים על אף שעדותם לא הייתה רלוונטית עוד. עוד קבע בית המשפט כי הדיון מיום 17.1.2017 הוא דיון רביעי או חמישי של הוכחות, וכי אין לאפשר ללמדן לנהל "חקירה נגדית של למעלה מ200 שאלות כאשר הן ארוכות כוללות הנחות סמויות רבות וגלויות ואינן מתמקדות בשאלות שבמחלוקת". בית המשפט הבהיר כי החלטותיו בעניין זה לא ניתנו כי דעתו הנעולה אלא בשל בזבוז זמן שיפוטי יקר. נקבע, כי המשאבים המוקצים לתיק אינם סבירים כלל. על יסוד האמור, נדחתה בקשת הפסלות ובית המשפט הורה על סיום כל החקירות באותו מועד. מכאן הערעור שלפניי שהוגש על ידי למדן בשם המערערת. 4. המערערת טוענת כי יש להעביר את התיק לידי שופט אחר מאחר שדעתו של בית המשפט נעולה נגדה. המערערת מודעת לכובד בקשתה, אולם, לדעתה, אין כל דרך אחרת שתאפשר את המשך קיום המשפט ללא משוא פנים כלפיה. כמו כן, מבקשת המערערת להורות על עיכוב ההליכים המשפטיים עד להכרעה בערעור. לטענת המערערת, כל המאפיינים במקרה דנן, החל מהתמשכות ההליכים, רצף ההחלטות שקיבל בית המשפט, כולל לגבי אי העדת עדים חיוניים, כמו גם התבטאויות בית המשפט, מוכיחים כי קמה עילת פסלות אובייקטיבית בשל חיבה יתירה של בית המשפט למשיבה לעומת יחס עוין בו נקט כלפי המערערת. לטענת המערערת, בית המשפט נקט עמדה חד משמעית נגדה בשאלות עובדתיות העולות בתיק. למדן ציין מצדו כי כיבד את בית המשפט ואת העדים ומילא כמיטב יכולתו כל הנחיה שניתנה, אף שאינו עורך-דין. 5. המערערת טוענת גם כי בית המשפט לא איפשר לה להעיד עדים נוספים כדי להוכיח את טענותיה. לדעת המערערת, התנהלות זו "אינה סבירה בנסיבות העניין ומהווה אינדיקציה לגמירות דעת של בית המשפט שאין לו צורך בשמיעת עדים נוספים". עוד טוענת המערערת כי בית המשפט קיבל החלטות לא סבירות בנוגע לחשיפת מסמכי העסקתה אצל המשיבה, באופן המשקף הטיה של בית המשפט נגדה ולטובת המשיבה. בית המשפט אף לא איפשר לה לחקור את בא-כוח המשיבה או את העדים מטעמו בנוגע ל"העלמות" המסמכים הנוגעים להעסקתה. המערערת משיגה על אי קבלת בקשתה לתקן את פרוטוקול דיון ההוכחות הראשון, וכן על התבטאויות בית המשפט במהלך דיון זה. לדעתה, קיים חוסר סבירות בקביעת המועדים בתיק, אשר בא לידי ביטוי בהתארכות ההליכים מעל ומעבר לסביר. 6. המשיבה הגישה את תשובתה לערעור. לדעת המשיבה, דין הערעור להידחות מאחר שאינו כל מגלה עילת פסלות. כך למשל, טוענת המשיבה כי הטענות בדבר החלטות לא סבירות שנתן בית המשפט בהליכים המקדמיים, דינן להידחות מאחר שלא הועלו על ידי המערערת בהזדמנות הראשונה. טענה דומה הועלתה ביחס לאמירות לכאורה של בית המשפט נגד המערערת, שנאמרו לפי הטענה, במהלך דיון ההוכחות הראשון. המשיבה מוסיפה כי אין מתקיימות בענייננו הנסיבות לפסילת בית המשפט, שכן אין בסיס כלשהו לחשש אובייקטיבי ממשי למשוא פנים כלפי המערערת. לדעת המשיבה, יש לדחות את הטענה בדבר יחס שונה ומפלה כלפי המערערת. לטענת המשיבה, קבלת הערעור בשלב כה מתקדם של ההליך המתנהל כתשע שנים, תגרום להתארכות נוספת של ההליך שלא לצורך, להכבדה על בית המשפט ולפגיעה ניכרת במשיבה, שהקדישה זמן ומשאבים רבים לצורך ניהול ההליך. לפיכך, מבקשת המשיבה לדחות את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך-דין. 7. ביום 6.3.2017 אפשרתי למערערת להגיש תגובתה לתשובת המשיבה. המערערת, באמצעות למדן, חוזרת על טענותיה בדבר החלטות רבות שניתנו נגדה, ונגד התמשכות ההליכים. לדעת המערערת, ביטול שמיעת עדותם של ארבעה עדים מתוך תשעה "מראה שבית המשפט אינו מוכן יותר להטות אוזן וזו עילת פסלות". לטענת המערערת, "זהו מקרה בו סותם ביה"מ את הגולל על כל הנסיונות לשכנע אותו להטות אוזן לצד התביעה במשפט...", באופן המעיד כי בית המשפט נעל את דעתו נגדה. לכך, יש לצרף, לדעתה, את ההתבטאויות החמורות וחסרות הבסיס העובדתי של בית המשפט נגד התביעה ואת התייחסותו הסלחנית להתנהלות המשיבה. המערערת מפרטת טענותיה בהרחבה. המערערת בדעה כי החלפת המותב לא תפגע במשיבה או במכרעת בתי המשפט "ומשיקולי חוק וצדק" יש לקבל את הערעור. 8. דין הערעור להידחות. הטענות שהעלתה המערערת אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 6129/16 מרדכי נ' מועלם (15.9.2016) להלן: עניין מרדכי). אכן, המערערת ולמדן אינם שבעי רצון, לשון המעטה, מהתנהלות בית המשפט עוד מראשיתו של ההליך. ואולם, כידוע, אין די בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (31.1.2017)). השגות המערערת, שחלקן הועלו בשיהוי ניכר, מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין ולא בערעור פסלות (ע"א 3639/16 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד 2001 בע"מ (17.5.2016)). מכל מקום, לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט ובהחלטותיו, מבלי להידרש לתוכנן, כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערת וכלפי למדן בפרט. דומני, כי רוב טענותיה של המערערת יסודן בעובדה שאינה מיוצגת עוד. אציין בהקשר זה כי בית המשפט חזר וביקש מלמדן ליטול ייצוג, אך לשווא. ויודגש: המערערת אינה יכולה "לצבור" עילות פסלות. ככל שסברה כי מדובר בהחלטה שיש לגביה עילת פסלות – היה עליה להגיש בקשה מיד; לא ניתן להפוך ערעור פסלות לערעור על החלטות (עניין מרדכי, פסקה 6). 9. יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט וכי בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו (ע"א 4739/16 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (16.8.2016)). כך נעשה גם במקרה דנן. יתכן שהרגישות והמתח המלווים את ההליך, בייחוד בהתחשב באופיו, יוצרים אצל למדן תחושה כי בית המשפט אינו מבין אותו, אינו אוהד אותו או אף מתנכל לו, ומכל מקום אינו צודק. ואולם, אין מדובר אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אינו מקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי. משכך, דין הערעור להידחות (השוו: ע"א 5926/16 בוקובזה נ' ישוע (30.8.2016)). ממילא, מתייתרת הבקשה לעיכוב ההליכים בתיק. טוב תעשה המערערת אם תיטול לעצמה ייצוג, ולוּ בשלב הסיכומים שלפניו היא עומדת כעת. הערעור נדחה. חרף הגשת תשובה, בנסיבות העניין, בלא מעט לפנים משורת הדין, לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' בניסן התשע"ז (‏6.4.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17011860_C03.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il